אבא, תאותת לי ואזכור

זה כבר כמה ימים

שאני בוער בתוכי

זה כבר כמה ימים שפתאום אני קולט

שאני-

סתם נפוח, עצבני ומדוכא

והאמת שלי היא לא אמת.

אולי הרבה זמן שאני דוחף עמוק בפנים

את הרגשות ההורסים האלה

את כל השקרים.

ואיך בשניות אני הורס הכל

שיורד עלי מסך ואני חושב שזה האור.

אז עכשיו שתדע אני לא תולה בכלום

עכשיו בזמן הזה אני גולם –

אבל יודע שבסוף אני אקום.

עכשיו שתדע , לא מעניין אותי דבר

חוץ מלדעת שאני לא יודע כלום

אני לא יודע שום דבר.

אז אני צריך שתפתח לי פתח

אני צריך כי חוץ מזה לשום דבר אין בי כח

אתה מלך העולם והכל בידייך

אני מוכן להשתנות וזקוק לעזרתך

עכשיו זה לא הזמן אותי לחנך

עכשיו אני זקוק פשוט לאהבה,

לי תחייך.

תאמין בי כפי שאני מאמין בך

תעשה אותי אין סוף זה העולם שלך

מי יבין אותי יותר ממך?

הצלחה שלי היא בסופה שלך.

אם לאמר את האמת

כבר שנים אני בונה ומפרק,

והפעם הזאת התייאשתי-

מכל מה שסביבי,

ומתוכי אני צועק –

הרי כל הכוונות שלי תמיד היו טובות

איך הכל הסתבך לי ואיך נמאס לי לרצות.

אך עכשיו אני הגולם רוצה ליהיות פרפר

אך חוץ מפתח, בקע, לא יכול לתת דבר.

אז הגל הזה יעבור,

אם תחכה בסבלנות

אתה תראה איך אני אפרח, ויותר בזהירות

תן לי אבא, תן לי פתח של שפע

אתה תראה איך אני לא יאכזב אותך.

רצית חיסרון, החיסרון הוא אני

אני מלא בחסרונות וצריך שתשלים אותי

ועם כל  המילים היפות והגדולות

עכשיו, חוץ מפתח אין לך ממני מה לצפות.

הפעם כשאפרח,

ואעוף אל השמיים

אל תיתן לי ליפול.

תן לי בעצמי

לעצור, לנחות לנוח

ולקום שוב בכל הכח.

ואם תראה שאני שוב שוכח לעצור

נו טוב בסדר,

תאותת לי ואזכור.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.