ישראל מאשרת: השמדנו את הכור הגרעיני הסורי ב-2007. צפו בתקיפה

צה"ל התיר הבוקר (רביעי) לפרסום כי חיל האוויר הוא זה שאחראי להשמדת הכור הגרעיני של סוריה. הפרסום מגיע יותר מעשור אחרי התקיפה ב-2007 ועד היום נשמרה בחשאיות רבה בקרב הדרג המדיני. המבצע נקרא "מחוץ לקופסה". הוא החל בלילה שבין 5 ל-6 בספטמבר 2007 כשהמטרה העיקרית הייתה להשמיד את הכור שהקים משטרו של בשאר אסד בדיר א-זור, אזור מדברי ברוסיה. בתקיפה נטלו חלק שמונה מטוסי קרב: ארבעה מטייסת 69, שניים מטייסת 119 ושניים מטייסת 253. כולם המריאו מבסיסי חצרים ורמון בדרום. צה"ל פרסם הבוקר תיעוד מתא הטייס, בו נראה מבנה סופג פגיעה ישירה. "עין הבשור", השם הסורי של המבנה, ניתן לו משום ששם סוריה ערכה פעילות גרעינית אינטנסיבית. במהלך השנים דווח בכלי תקשורת זרים כי ישראל עומדת מאחורי חיסול הכור וכן פרטים על המבצע, אך עד היום אף אחד לא ידע בוודאות שמדינה עומדת מאחורי העניין.

סגן אלוף ד' הוא זה שהפציץ את הכור. בראיון לוואלה! NEWS הוא סיפר את הרגעים שלפני ואחרי הפצצת הכור. "חשוב להגיד שלא ממש ידענו למה אנחנו מתכוננים", אמר, "אנחנו נמצאים בשלבי הכנות במשך חמישה-שישה חודשים שאנחנו לא ממש יודעים למה הן נועדו. היה מגוון אפשרויות ותרחישים, והטייסת הזו היא טייסת מרכזית מאוד בחיל האוויר כך שהיו בה מספר קבוצות שהתאמנו למספר תרחישים. התרחיש שבוצע בסוף שבו אני השתתפתי הוא זה שנבחר". ד' מסביר כי היו לאנשי הצוות לא מעט ספקולציות לגבי היעד שיותקף.

ב-5 בספטמבר 2007 בשעה 14:00, כמה שעות לפני ההמראה, נקראו הטייסים לחדר הדיונים שם נחשף היעד. בראיון ממשיך הטייס לספר: "יש איזה חמש דקות שאתה חושב על זה, אבל היות שהשעה 14:00 בצהריים ויש לך כמה שעות לפני שאתה נכנס למכונה הזאת וצריך לעשות את כמה דברים מאוד מורכבים, אתה מהר מאוד חוזר לקרקע המציאות ומתחיל לחשוב איך תבצע את המשימה". על סכנת החיים והחשש ליפול בשבי הסורי אמר:  "אלו דברים שאולי אנחנו לוקחים בחשבון וחושבים עליהם לפעמים לפני השינה כשאנחנו עם עצמנו. במהלך הגיחה אתה מאוד ממוקד בפרטים, אתה מאוד עמוס, קצב העבודה הוא מאוד גבוה, בטח במשימה כזאת שאתה מבין שאין לך את היום שאחרי לבוא ולהשלים את המשימה. זו גיחה שצריכה להתבצע בתאריך שרצו שהיא תתבצע ובצורה שרצו שהיא תתבצע. לכן, אתה בעיקר מתעסק בפרטים, אתה מוודא שביצעת החלק שלך בצורה הטובה ביותר ומנסה להשלים את המשימה".

באותה עת, לפני המבצע, מפקד חיל האוויר האלוף אליעזר שקדי נכנס לחדר

הדיונים בטייסת. "מפקד חיל האוויר תדרך אותנו לא על פרטי המשימה, כי כמובן את זה קיבלנו מאנשי המקצוע בטייסת, אלא נתן את רוח הדברים, את המדיניות שלו", אומר סא"ל ד', "אני יודע, בדיעבד, שהיה חשוב לו לבוא וללחוץ את ידי כל הלוחמים שצפויים להגיע למטרה". על התקיפה עצמה הוא אמר: "שלב התקיפה הוא מן הסתם השלב שאליו אתה מכוון את כל מה שעשית, אתה מאוד ממוקד שכן מדובר על דקות בודדות. משלב הטלת החימוש עד הפגיעה במטרה חולפות כ-50 שניות, פחות מדקה שנראית כמו נצח. זה לא שאחרי שנגמרת הדקה הזו המתח יורד, יש את המשימה הלא פשוטה לחזור הביתה בשלום. במקרה הזה, זה גם קיבל משנה תוקף, כי דיברנו על כך שלא רק שאתה רוצה לחזור הביתה בשלום בשביל שתוכל לנחות פה ולפגוש את היקרים לך, במקרה הזה מדובר גם על אירוע של לא לסבך את המדינה ואת המבצע, דיברנו על ההשלכות של זה, ולכן אתה בעיקר חושב על המשימה, על איך אתה עושה אותה בצורה הכי מדויקת, ואתה מאוד ממוקד".

תיעוד תקיפת הכור, (צילום: דובר צה"ל)

על הרגעים שאחרי ההפצצה אמר: "קודם כל כשאתה פותח את החופה, דבר ראשון שאתה עושה זה מדבר עם איש הצוות השני. במקרה הזה אני טס מקדימה אז הסתובבתי אחורה ונתתי לחיצת יד וחיבוק לנווט שאיתי, ביצענו את המשימה ביחד והדבר הכי טבעי זה שניה לייצר איזשהו מגע אחרי שבעיקר דיברנו בקשר. הדבר הבא כשיורדים למטה זה כמובן התקשורת עם המכונאים. אנחנו עושים את זה גם באימונים ובטח בפעילות מבצעית. הדבר הזה לא קורה בלעדיהם והם אחרונים, דרך אגב, שיודעים מה קרה. עדיין, הם יודעים שהמטוס המריא עם חימוש משמעותי וחזר ללא חימוש. ולכן, לוחצים ידיים והשאלה הראשונה שהם תמיד שואלים - אם הייתה פגיעה במטרות, אם היה 'אלפא'. אז הדבר הראשון שאתה עתיד להגיד להם זה 'עבד מצוין, עבד כמו שצריך' אתה רואה את הסיפוק שלהם. אחרי זה כמובן מתחברים לכל שאר חברי המבנה, מפקד הבסיס שהגיע, מחיאות כפיים קלות ולחיצות ידיים, אבל מיד הולכים בצניעות לחדר התחקירים, וכמו שחיל האוויר רגיל, הולכים לתחקר מה אפשר ללמוד ממה שעשינו".

ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, סיפר ל"ידיעות אחרונות" כי הדבר החשוב ביותר מבחינתו היה "לעשות סינכרוניזציה של כל הגורמים במדינת ישראל שעשויים להיות שותפים גם למבצע ההשמדה של הכור וגם להתמודדות עם תוצאות המבצע הזה, במידה שתהיינה לזה תוצאות כאלה, וגם לשיתוף הפעולה הבינלאומי עם מערכת מאוד מגוונת של גורמים, כמובן בראש ובראשונה עם הממשל האמריקני ועם נשיא ארצות הברית. כל זה נעשה בתהליך שבו הייתה שמירת סודיות - ביום שביצענו את המבצע היו 2,500 ישראלים חתומים על התחייבות לשמירת סודיות ודבר לא דלף". על החששות מהמבצע אמר: "היו הרבה רגעים שחששתי אבל התפקיד של אדם שממלא את התפקיד שאני מילאתי זה לדעת לא לתת לחששות ולפחדים להסיט אותו מהמטרה המרכזית ומהיכולת לבצע אותה, להשלים אותה ולמנוע תוצאות מיותרות, שאתה רוצה למנוע אותן".