להסתכל לאחור ולהיות גאה בעצמי

הייתי בחורה, בכורה, בת 24. אחותי שאחרי הייתה בת 19.

נגשתי אליה ואמרתי לה: "יקירתי, כאשר יגיע הרגע שתרגישי שאת רוצה לצאת לשידוכים, שאת מתאימה להקים בית, תשכחי מזה שיש מעלייך אחות בכורה רווקה. מבחינתי, אני נותנת את האור הירוק, כשתרגשי שהגיע הזמן לכי לאבא ואמא ו...בהצלחה".

תחילה היא הרגישה לא בנח, אבל מיד עניתי לה "תתחילי, אין מחויבות שמסיימים עם זה מהר".

אבל תוך חודשיים היא הייתה מאורסת! 

את האמת, באמת לא חשבתי שזה ילך כ"כ מהר, לא התכוננתי לזה נפשית, במיוחד שזו הייתה הצעת שידוך ראשונה שלה.

לא התחרטתי לרגע, היה חשוב מאוד להיות אמיתית, להפריד את השכל מהרגש.

מאיפה העוצמות? פשוט מאוד, הייתי ראלית והוגנת!

ברגע של מחשבה, חשבתי לעצמי, הרי אני לא רוצה שיום אחד יהיה סיכוי, אפילו אחת למיליון, שאחותי תיגש אלי בצורה כזו או אחרת ותגיד לי:

"הייתה לי הצעת שידוך מעולה, אבל הפסדתי אותה, כי חיכיתי לך...".

או "אם הייתי מתחתנת אם ההוא בלי לחכות לך היו לי איקס ילדים".

לא רוצה ייסורי מצפון, לא מעוניינת שאף אחד יחכה לי, לא רוצה למנוע שום אושר מאף אחד. "אין אדם נוגע במלכות חברו כמלא הנימה", אף אחד לא יכול לגרוע ממני בכלום שבכלום! אם הקב"ה לא יסכים, שום דבר לא יקרה.

אני לא אשכח את זה שאחי הקטן ניגש אלי תקופה ארוכה אחרי שאחותי המדוברת התחתנה, והוא אמר לי: "אני יודע למה שירה התחתנה עם אבי" (שמות בדויים).

ואני שאלתי את השאלה המתבקשת "למה?", נו, אולי הוא יגלה לי את אמריקה...

והוא עונה לי "כי בהתחלה הציעו את אבי לך ואת לא רצית, אז הוא הלך והתחתן עם שירה...".

לתזכורת, אחותי קטנה ממני ב- 5 שנים ובעלה קטן ממנה, ושניהם יחד לא הסגנון שלי.

מה נגיד, משוואה מתמטית של ילד קטן, כמה מגוחך. כן?!

אבל תתפלאו לשמוע שגם אנשים בונים משוואות מטופשות כאלה.

את האמת, יכולתי לעבור את התקופה של החתונה בצורה טובה, ועם כל זה שהפרדתי שכל מרגש, אומר את האמת – זו התמודדות שמתעצמת מרגע הפגישות שהיו לה וגדלה מרגע לרגע עד הולדת הילדים, כי כל תחנת אושר שלה מזכירה לך את החוסר שלך... נו, אנחנו בני אדם.

 אבל מה התפקיד של שאר בני האדם?

אנו יכולים לעבור את התקופה לבד בצורה טובה, כל עוד אנשים שלא יודעים לעזור, במקום לעזור – פוגעים.

תגובות כמו:

"נו, מתי את רוצה להתחתן, כשכל האחים שלך יעקפו אותך?!" (את האמת, לא ידעתי אם אני צריכה להחזיר תשובה...).

"את יודעת, לקחו לך את הבכורה! כי אי כמו חתונה ראשונה במשפחה, ואין אהבה גדולה כמו לנכד ראשון" (מה היא רצתה בתמורה למילות ה"חכמה" שלה? נזיד עדשים?).

ועוד...

לסיכום, ברוך ה' אחותי שאחרי מאושרת, ואני מאושרת באושרה. היום היא לקראת לידה שישית

וסה"כ 4 אחיות מתחתי נישאו +עוד כמה אחיינים מתוקים.

אין לי לרגע ייסורי מצפון, אני מנצלת כל רגע לטוב.

מסתכלת לאחור וגאה בעצמי על כל רגע. ואומרת בכל רגע לה' תודה.

היום הפכתי להיות סוג של יועצת לבחורות שעוקפים אותן.

הכלל שלי: "לעולם אל תעשי מעשה שיום אחד את עלולה להתחרט עליו".

ובינתיים, נמשיך להתפלל ולהשתדל לקראת הישועה הפרטית שלנו, וכל מי שרוצה לעזור ולא יודע איך, במקום לומר מילים שעלולות לפגוע, העצה הכי יעילה היא ש... תתפללו עלינו, בלי רעש וכרזות, פשוט תתפללו.

והעיקר שכל אחד באשר הוא בכל שלב בחיים יוכל להסתכל לאחור ולומר לעצמו "אני גאה במה שעשיתי", והקב"ה יאמר לו: "ואני גאה בך". כי אין מתנה גדולה מזו.