ותן חלקנו: פעם למעלה ופעם למטה

אָמַר הַכָּתוּב: "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי". לָמָּה מִן אֲדָמָה? לְפִי שֶׁהָאָדָם בְּרִיָּתוֹ מִן הָאֲדָמָה וְנִקְרָא שְׁמוֹ 'אָדָם' עַל שֶׁלֻּקַּח מִן הָאֲדָמָה, וּמַעֲלִים הָעוֹלוֹת וְהַקָּרְבָּנוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה מִן הָאֲדָמָה לְכַפֵּר עַל הַגְּוִיָּה שֶׁהִיא לֻקַּח מִן הָאֲדָמָה. וּמִנַּיִן שֶׁמִּתְכַּפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ – דִּכְתִיב: "כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא", וְאוֹמֵר: "כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר". כְּשֶׁאָמְרוּ: "וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ", כְּלוֹמַר: יִזְרְקוּ הַדָּם שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהִיא מִן הָאֲדָמָה כְּמוֹ הַגְּוִיָּה, וִיכַפֵּר עַל הַנָּפֶשׁ (מדרש תנחומא, פרשת צו)

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ לְהָקִים "מִזְבַּח אֲדָמָה" – "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ, אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ. בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי, אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ" . כְּלוֹמַר: אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָלָיו הִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת צָרִיךְ לִבְנוֹת עַל הָאֲדָמָה, שֶׁיִּהְיֶה מְחֻבָּר אֵלֶיהָ, וְלֹא בָנוּי עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים, וְכַיּוֹצֵא בַדָּבָר. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְמַלֵּא בַאֲדָמָה אֶת חֲלָלוֹ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ .

וּמַה מַּהוּתוֹ שֶׁל קִשּׁוּר הַמִּזְבֵּחַ לָאֲדָמָה?

לְפִי שֶׁהָאָדָם נִבְרָא מִן הָאֲדָמָה, וְעַל שְׁמָהּ הוּא נִקְרָא 'אָדָם', וְעַל מִזְבֵּחַ זֶה הוּא מַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּנוֹת וְאֶת הָעוֹלוֹת הַבָּאִים לְכַפֵּר עָלָיו; וּלְפִיכָךְ רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה אֲדָמָה בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁקָּרְבָּנוֹתָיו מְכַפְּרִים עַל הָאָדָם.

הוֹאִיל וְהַשֵּׁם 'אָדָם' מְבַטֵּא אֶת הַחֵלֶק הַחָמְרִי בְּתִרְכֹּבֶת רוּחַ-וָגוּף, מִנַּיִן שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת מְכַפְּרִים אַף עַל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחָם לְנַקּוֹת גַּם אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁפָּשְׂתָה בְּעִקְּבוֹת הַחֵטְא בַּחֵלֶק הָרוּחָנִי שֶׁל הָאָדָם?

לְפִי שֶׁחֵלֶק מֵעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הִיא זְרִיקַת דַּם הַקָּרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְהַדָּם הוּא הַ"נֶּפֶשׁ", כַּנֶּאֱמַר : "כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְנַפְשׁוֹ הוּא", וּבְפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת נֶאֱמַר בִּמְפֹרָשׁ : "כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם"; וְכַאֲשֶׁר מְצַוָּה הַתּוֹרָה : "וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ", הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּזְרְקוּ אֶת דַּם הַקָּרְבָּן שֶׁבּוֹ מְצוּיָה הַנֶּפֶשׁ, עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא מִן הָאֲדָמָה, לְכַפֵּר עַל הַנָּפֶשׁ.

הָאָדָם חוֹטֵא בְּגוּפוֹ וּבְנַפְשׁוֹ, וּשְׁנֵי אֵלּוּ מִתְכַּפְּרִים עַל יְדֵי זְרִיקַת הַדָּם, הַמַּקְבִּילָה לַנֶּפֶשׁ, עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, הַמַּקְבִּיל לְגוּף הָאָדָם.

* * *

דָּמָם שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת הָיָה נִזְרָק עַל הַמִּזְבֵּחַ, בְּרַם, בְּעוֹד שֶׁדַּם קָרְבַּן הַחַטָּאת הָיָה נִזְרָק לְמַעְלָה, מֵעַל חוּט הַסִּקְרָא (חוּט אָדֹם שֶׁהִקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסִמֵּן אֶת מַחֲצִיתוֹ), נִזְרָק דַּם קָרְבַּן הָעוֹלָה לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא.

הֶבְדֵּל זֶה בֵּין קָרְבַּן חַטָּאת לְבֵין קָרְבַּן עוֹלָה הָיָה רַק בְּקָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה, אַךְ בְּקָרְבָּנוֹת שֶׁהוּבְאוּ מֵעוֹף, הַסֵּדֶר הָיָה הָפוּךְ – דַּם קָרְבַּן חַטַּאת הָעוֹף הָיָה נִזְרָק לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא, וְדַם קָרְבַּן עוֹלַת הָעוֹף הָיָה נִזְרָק לְמַעְלָה מִחוּט הַסִּקְרָא.

מֵהֲגוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר שַׁפִּירָא זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת חַכְמֵי לוּבְּלִין וּמְחוֹלֵל "הַדַּף הַיּוֹמִי", עוֹלִים הַדְּבָרִים הַבָּאִים: מָה אָנוּ לְמֵדִים מֵהֶבְדֵּל זְרִיקַת הַדָּם בֵּין סוּגֵי הַקָּרְבָּנוֹת?

כְּחוּט הַשָּׁנִי עוֹבֶרֶת בֵּין הֲלָכוֹת אֵלּוּ הַמַּסְקָנָה הַבָּאָה: כָּל הַהִתְנַהֲלוּת בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּן וּבִזְרִיקַת הַדָּם נוֹעֲדָה לְסַיֵּעַ לָאָדָם לַחֲזֹר לְעַצְמוֹ, לִהְיוֹת מִי שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת.

נִתְבּוֹנֵן נָא.

עָשִׁיר מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלָה בִּנְדָבָה, לִבּוֹ עָלוּל לִהְיוֹת גַּס עָלָיו, הִנֵּה, הֵבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שׁוֹר שֶׁעֶרְכּוֹ הַכַּסְפִּי רָב. לְפִיכָךְ 'מַרְכִּינִים' אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל זְרִיקַת הַדָּם שֶׁל קָרְבָּן זֶה, לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא. הַשְׁפֵּל מַבָּטְךָ, אֵינְךָ רָאוּי לְהִתְגָּאוֹת. הֶאַתָּה בָרָאתָ אֶת הַשּׁוֹר הַזֶּה?

בְּרַם, כַּאֲשֶׁר הוּא מֵבִיא בְהֵמָה לְקָרְבַּן חַטָּאת, אֵין זוֹ נְדָבָה; הוּא שָׁבוּר וְרָצוּץ מִן הַחֵטְא שֶׁנִּכְשַׁל בּוֹ. הַבּוּשָׁה גְדוֹלָה – הֲרֵי הוּא עָשִׁיר הָרָגִיל לְכָבוֹד, אוֹ לְפָחוֹת כָּךְ הוּא חוֹשֵׁב שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ לִהְיוֹת רָגִיל, וְהִנֵּה הוּא מֻגְדָּר כְּ'חוֹטֵא'. לִבּוֹ בַּל-עִמּוֹ, אוֹיָה לוֹ וְאוֹיָה לְנַפְשׁוֹ עַל הַהִתְדַּרְדְּרוּת שֶׁחָוָה. דַּם קָרְבָּנוֹ זֶה יִזָּרֵק לְמַעְלָה – בַּל יְדַרְדֵּר אֶת מַצַב רוּחוֹ. יְהוּדִי אַתָּה, חָזַרְתָּ בְךָ, הִשְׁתַּנִּיתָ. לְמָעְלָה!

מִנֶּגֶד, עָנִי מֵעוֹלָם לֹא חָשׁ עַצְמוֹ מְרוֹמָם מִדָּי. אֵין הוּא חָשׁ הַשְׁפָּלָה גְדוֹלָה בְּהַקְרִיבוֹ קָרְבַּן חַטָּאת שֶׁל עוֹף; אֲבָל בְּהִתְנַדְּבוֹ עוֹף לְקָרְבַּן עוֹלָה, מַעֲשֶׂה אָצִיל וְגָדוֹל עָשָׂה, הִקְרִיב אֶת רַוְחָתוֹ הַחָמְרִית עַל מִזְבַּח אַהֲבָתוֹ לַה'. אִישׁ אָצִיל זֶה אֵינוֹ רָגִיל לְכָךְ שֶׁמְּרוֹמְמִים עַל נֵס אֶת מַעֲשָׂיו - וְכִי תָרַם אֵי פַעַם אֲרוֹן קֹדֶשׁ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, חִפּוּי קִיר הַמִּזְרָח בְּשַׁיִשׁ אִיטַלְקִי, אוֹ הִכְנִיס סֵפֶר תּוֹרָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ? בְּקֹשִׁי הוּא מַכְנִיס לְשָׁם אֶת עַצְמוֹ אַחֲרֵי שֶׁקָּנָה מָקוֹם בְּדָמִים מְרֻבִּים. כַּאֲשֶׁר הוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּבְיָדוֹ הָעוֹף הַקָּטָן שֶׁלּוֹ כִּנְדָבָה, מְרִימִים אוֹתוֹ, מְנַשְּׁאִים אוֹתוֹ, עַל מַה שֶּׁהוּא – מְרוֹמָם!

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן