מהי השאלה שיונתן רזאל סירב להשיב עליה בשאלון היהדות של הידברות?

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"כשהייתי ילד נסענו דרומה, ובדרך עברנו תאונת דרכים. האוטו שלנו התהפך לגמרי. הייתי אז בן 12, אבל הזיכרון הזה מלווה אותי עד היום. ערבים בדואים שהתגוררו באזור נחלצו לעזרה. הם הגישו לנו עזרה ודאגו לנו למים ולעזרה ראשונה וכרכרו סביבנו עד שנרגענו והתאוששנו.  היינו בקשר איתם הרבה זמן אחר כך. בנס אף אחד לא נפגע, ממש בחסדי ה', כי זו הייתה תאונה רצינית והאוטו התהפך לגמרי. מה שנשאר לי כמזכרת מאותה תאונה זו הסימפוניה התשיעית של בטהובן, שהייתי באמצע ללמוד את הפרטיטורה שלה כשנסענו באוטו.  בגלל התאונה התווים שלה נחרטו לי חזק בראש".

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי?

"נראה לי שאני מחובר מאד לדמות של רבי עקיבא, שחזר בתשובה בגיל כל כך מאוחר והבין שאדם יכול להשתנות. זו נקודה יהודית מאד מהותית, שאין סוף לשינוי ולמי שאתה. זה קצת הפוך מהעניין של לקבל את עצמך, כי התורה מלמדת אותנו שאתה דווקא יכול לשנות דברים בסיסיים במי שאתה".

היהדות בשבילך היא?

"היהדות בשבילי היא הכל. זה כל החיים שלי, מה השאלה בכלל? זו מערכת היחסים שלי עם עצמי, עם זוגתי ועם הילדים, זה משפיע על הכל. זה העולם שבו אני חי".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד?

"קשה לי לומר. תלמוד תורה, חסד, אלו דברים מאד אישיים בשבילי, שקצת קשה לי לחשוף. אני חושב שזו שאלה מאד אישית".

חג אהוב עליך?

"פורים. יש משהו באחדות ובשמחה של היום הזה. מין שמחה פנימית והרגשה שפשוט, וסליחה אם זה נשמע פשטני מידי, שהכל טוב. בפורים אין תשובה והכאה על חטא וחרדת הדין. זה יום שהוא כמו יום כיפור, אבל ממקום של שמחה ואהבת ה'. אפשר לבקש הכל ביום הזה, אפשר לשמוח ואפשר להתבסם הכל ממקום של קודש".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"זה אישי מידי. קשה לי לענות על השאלה הזאת. זה קצת, וסליחה אם אני מגזים, על גבול המציצנות והריאליטי. אם אני מספר איך וכיצד הקב''ה משפיע עלי זה מרגיש לי פחות אמיתי. זו שאלה מאד אישית בשבילי, כי אילו דברים שאשתף בהם את אשתי, אבל אני לא יכול לשתף בפרהסיה. זה משהו מאד עמוק ופנימי בשבילי".

דמות תנ''כית שהיית רוצה לפגוש?

"אברהם אבינו. נראה לי שאמרתי קודם שאני מאד מחובר לרבי עקיבא, והייתי שמח לפגוש אותו לכמה דקות, אבל אם מדברים על דמות תנ''כית אז הייתי מאד רוצה לפגוש את אברהם. משהו בדמות שלו, בזה שהוא הראשון והיחיד בעולם, בעל החסד הראשון והמאמין הראשון, מדבר אלי מאד".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"פגשתי את הרב חיים קנייבסקי שאמר לי כמה משפטים קצרים, כדרכו בקודש, שהיו מאד משמעותיים, אפילו קריטיים, לחיים שלי".

סיפור מעניין שקרה לך/היית שותף בו?

"כשהייתי בן 15 נפגשתי עם המלחין המפורסם ליאונרד ברנשטיין, וזה היה מפגש מאד משמעותי בשבילי. המפגש עשה לי סחרחורת בתור ילד צעיר. דיברנו ארוכות, ניגנתי לו יצירות שלי והוא דיבר איתי על המשמעות של להיות מנצח. זו הייתה דמות שהערכתי מאד בפן המקצועי והמפגש הזה זכור לי לטובה עד היום.

"חוץ מזה היו לי עוד הרבה מפגשים מעניינים. לפני שהתחתנתי, אחרי שהשתחררתי מהצבא, נסעתי מסביב לעולם וביקרתי בהרבה קהילות יהודיות על הגלובוס. הייתי מעין זמר נודד, עוד לפני שהתחלתי להופיע באופן מקצועי. אני זוכר שפגשתי גויים ויהודים והיו לי מפגשים שהתוו את הקשר שלי ברמה המקצועית וברמה היהודית. בין השאר, פגשתי זוג של גרים בצ'כיה, באיזה חור נידח בעיר שאין בה כמעט יהודים, שסיפרו לי שהחליטו להתגייר בגלל שלמדו קורס על השואה. משהו בסיפור של השואה והעם היהודי היה נראה להם כל כך מופרך שהם הרגישו שהם חייבים לחקור אותו לעומק. התהליך הזה הוביל אותם ליהדות והם התגיירו והקימו קהילה יהודית באותה עיר. הייתי אז ילד בן 23, אחרי הצבא, והמפגש הזה עם שני אנשים שדווקא השואה, שהיא אחת מנקודות הקושי הכי גדולות וטראומטיות עבור רבים, גרמה להם לתובנה שיש כאן משהו אלוקי, היה מדהים. הייתי רוצה להאמין שאולי עוד אפגוש אותם שוב יום אחד".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה?

"אף פעם לא דמיינתי שאגיע כל כך רחוק, זה הרבה מעבר לחלומות הפרועים שלי. אין לי שאיפות מקצועיות ואף פעם לא חלמתי על הצלחה כזאת. כל מה שקרה לי בקריירה שלי זה רק כי ה' מוביל אותי בדרך הזאת. אני מעולם לא דחפתי ולא שאפתי להגיע עד לכאן".

מה דעתך על בעלי התשובה? וכמה אתה מרגיש קשור לבעלי התשובה?

"אני חושב שבדור שלנו זו מתנה. תמיד היו בעלי תשובה, אבל הצורה בה יש כל כך הרבה בעלי תשובה היום זה סוג של חידוש. אני מחובר בכל נימי נפשי לעם ישראל, אבל עם בעלי התשובה יש לי קשר מיוחד".

ספר על האלבום החדש שלך.

"זו חגיגה בשבילי. סוג של הגשמת חלום כי יש כאן שילוב של תזמורת מדהימה וקהל מדהים. במובן מסוים, זה לא אלבום, אלא יותר תיעוד של רגע בקריירה. אלבום בשבילי הוא משהו קצת אוטוביוגרפי, שמשתף אנשים בצורה קצת סודית, כי זה החיים שלי, והאלבום הזה הוא תיעוד של מופע אז בכלל. בשבילי זה קצת כמו לחזור הביתה. יש זמרים שבשבילם הופעה חיה עם תזמורת זה משהו חד פעמי, אבל בשבילי זה הרגשה ביתית ומוכרת, כי הייתי מנצח הרבה שנים ועבדתי כמעבד תזמורתי הרבה לפני שהייתי זמר. הפקתי מופעים דומים לזמרים גדולים כמו ארקדי דוכין ושלמה ארצי, ורק אחר כך צמחתי להיות זמר, אז בשבילי המפגש והמגע החי עם התזמורת הוא משהו שאני מאד מחובר אליו. זה סוג של מפגש מחודש עם עצמי, כי פתאום אני גם המעבד וגם הזמר וגם היוצר. יש בזה משהו מאד מרגש".