דברי תורה

ותן חלקנו: לחיות עם כבש 4 ימים

לִחְיוֹת עִם כֶּבֶשׂ אַרְבָּעָה יָמִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת – מָה הַמַּטָּרָה? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

  • פורסם י"א ניסן התשע"ח |עודכן
אא

כְּשֶׁהָיוּ בְמִצְרַיִם, הָיוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא הָיוּ עוֹזְבִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ". אָמַר לוֹ הקב"ה לְמֹשֶׁה: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְדִין לֵאלֹהֵי מִצְרַיִם, לֹא יִגָּאֵלוּ; לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶן שֶׁיַּנִּיחוּ מַעֲשֵׂיהֶן הָרָעִים, וְלִכְפֹּר בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הָדָא הוּא דִכְתִיב: "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם". כְּלוֹמַר: מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, "וּקְחוּ לָכֶם צֹאן", וְשַׁחֲטוּ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל מִצְרַיִם, "וַעֲשׂוּ וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", שֶׁבְּכָךְ הקב"ה פּוֹסֵחַ עֲלֵיכֶם (שמות רבה, פרשה ט"ז, אות ב')

בִּפְרֹס הַפֶּסַח הָרִאשׁוֹן, בְּעוֹדָם בְּמִצְרַיִם, הוֹרָה ה' לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן : "דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת", לְקָרְבַּן פָּסַח.

כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, הֵם עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא עֲזָבוּהָ, כַּנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל : "אִישׁ אֶת שִׁקּוּצֵי עֵינֵיהֶם לֹא הִשְׁלִיכוּ, וְאֶת גִּלּוּלֵי מִצְרַיִם לֹא עָזָבוּ".

אָמַר הקב"ה לְמֹשֶׁה: כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹבְדִים לֵאלֹהֵי מִצְרַיִם - לֹא יִגָּאֵלוּ! לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים וְיִכְפְּרוּ בַעֲבוֹדָה זָרָה. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר : "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח" - מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, וּקְחוּ לָכֶם צֹאן, שֶׁהוּא אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל הַמִּצְרִים שֶׁעָבְדוּ לַכְּבָשִׂים, וְעַל יְדֵי כָךְ תִּזְכּוּ שֶׁהקב"ה יִפְסַח עַל בָּתֵּיכֶם בְּמַכַּת בְּכוֹרוֹת וְלֹא יַעֲנִישְׁכֶם.

בְּכָךְ נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, בְּי' בְּנִיסָן. כָּל רֹאשׁ בֵּית אָב לָקַח שֶׂה וְקָשַׁר אוֹתוֹ בְּבֵיתוֹ לְכַרְעֵי הַמִּטָּה. כָּךְ הוּא הָיָה שָׁם בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים. הַמִּצְרִים נִכְנְסוּ וְרָאוּ אֶת הַצֹּאן - שֶׁבְּעֵינֵיהֶם הָיָה אֱלִיל וַעֲבָדוּהוּ – קָשׁוּר, בְּהַמְתָּנָה לִשְׁחִיטָתוֹ קָרְבָּן לַה', וְהָיְתָה נַפְשָׁם פּוֹרַחַת, אַךְ לֹא עוֹלְלוּ מְאוּמָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.

* * *

כָּאָמוּר, אַרְבַּעַת הַיָּמִים הַלָּלוּ נָשְׂאוּ מֶסֶר עַז וּמְהַדְהֵד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: הִסְתַּיְּמָה תְּקוּפַת הֶעָרִיצוּת. הַמִּצְרִי, שֶׁעַד תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם הָיָה נוֹגֵשׂ בָּכֶם, מְעַנֶּה אֶתְכֶם, רוֹצֵחַ אֶתְכֶם, יִרְאֶה בְמוֹ עֵינָיו אֵיךְ אַתֶּם, עַם הָעֲבָדִים, מַשְׁפִּילִים אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁלּוֹ, וְהוּא לֹא יַעֲשֶׂה לָכֶם כְּלוּם! זֶה הָיָה תַהֲלִיךְ שֶׁעַם הָעֲבָדִים הָיָה חַיָּב לַחֲווֹת בְּטֶרֶם יֵצֵא מִמִּצְרַיִם וְיַהֲפֹךְ לְעַם סְגֻלָּה.

בְּרַם, מַדּוּעַ בְּתוֹךְ הַבָּיִת? מָה הָעִנְיָן לָגוּר בְּצַוְתָּא עִם כֶּבֶשׂ בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעָה יָמִים? אֶפְשָׁר לִקְשֹׁר אוֹתוֹ בֶּחָצֵר, אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַגַּג כְּדֵי שֶׁכָּל הַמִּצְרִים יִרְאוּהוּ, לָמָּה בַּבָּיִת?!

רַעְיוֹן יָפֶה מוּבָא בְּ"קֻנְטְרֵס תִּפְאֶרֶת צְבִי" : נֶפֶשׁ הָאָדָם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲווֹת הִתְרַשְּׁמוּת אֲמִתִּית, שֶׁתִּקְנֶה שְׁבִיתָה בַנֶּפֶשׁ וְתַעֲמִיק בָּהּ שָׁרָשִׁים, בְּלֹא שֶׁהִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בַּנַּעֲשֶׂה וּמַפְנִימָה אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ. לְלֹא הֵעָרְכוּת מַתְאִימָה, הִתְגַּלּוּת פִּתְאוֹמִית הִיא כַחֲוָיָה מַפְתִּיעָה שֶׁרִשּׁוּמָהּ מִתְפּוֹגֵג בִּמְהֵרָה. אֶת הַיְלָדִים אָנוּ מְחַנְּכִים לְמִצְווֹת הַרְבֵּה לִפְנֵי הַגִּיעָם לְגִיל בַּר מִצְוָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אוֹתָן בְּפִתְאוֹמִיּוּת. לְפִיכָךְ נִקְבְּעוּ יְמֵי הַמִּלּוּאִים לִפְנֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, שְׁלֹשֶׁת יְמֵי הַהַגְבָּלָה לִפְנֵי מַתַּן תּוֹרָה, וַחֲמִשִּׁים הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ מִיצִיאַת מִצְרַיִם וְעַד מַתַּן תּוֹרָה.

ה' הוֹרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת אֶת הַשֶּׂה לְקָרְבַּן פֶּסַח אַרְבָּעָה יָמִים לִפְנֵי הַשְּׁחִיטָה, לְפִי שֶׁהֵם הָיוּ שְׁטוּפִים בַּעֲבוֹדָה הַזָּרָה, וְהָיוּ חַיָּבִים לִפְעֹל בְּנַפְשָׁם, לְהָכִין אֶת עַצְמָם, לְהִתְנַקּוֹת מֵהָעֲבוֹדָה זָרָה, לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַטְּרָתוֹ שֶׁל הַקָּרְבָּן כְּדֵי שֶׁתִּקָּלֵט בְּקִרְבָּם הָאֱמֶת וְתַכֶּה בָהֶם שֹׁרֶשׁ.

לְפִיכָךְ רַק קָרְבַּן הַפֶּסַח שֶׁהֻקְרַב בְּמִצְרַיִם זָקַק הֲכָנָה שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים, לֹא כֵן קָרְבַּן פֶּסַח שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהֻקְרַב לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה.

הַדְּבָרִים יָפִים לֹא רַק לְגַבֵּי קָרְבַּן פֶּסַח, אֶלָּא בְכָל דּוֹר וָדוֹר, לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי. עָלֵינוּ לְהִתְכּוֹנֵן הֵיטֵב לַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, לִהְיוֹת מוּכָנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תָבוֹא בְפִתְאוֹמִיּוּת, וְכָךְ נוּכַל לְהַפְנִים אֶת הַחֲוָיָה הָרוּחָנִית הַמְרַגֶּשֶׁת בְּיוֹתֵר שֶׁחָוָה עַמֵּנוּ מֵאָז וּמֵעוֹלָם!

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן

היכנסו להגרלות על ערכות נגינה ושוברים ברשתות מובילות. הצטרפו למנוי השנתי בעולם הילדים ואולי תזכו בפרסים >>
תגיות:ותן חלקנופסח

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה