רפואה לכל התחלואים: הסגולה של ר’ פנחס מקוריץ, לגשמים שיורדים אחרי פסח

סגולה מופלאה לרפואה מופיעה בספר ה'אמרי פנחס' של רבי פנחס מקוריץ, שהיה תלמיד הבעל שם טוב זצ"ל זי"עא. הסגולה מתייחסת לגשמים שיורדים בימים שבין פסח לעצרת, ושם כתוב כי "הגשמים שהם מפסח ועד עצרת הם רפואה גדולה לכל התחלואים, שאין כמוהו בכל הרפואות".

ומבואר שם כי טוב לשתות את מי הגשמים הללו באופן הבא: "לעמוד על הגשם ולגלות קצת את ראשו כדי שירד הגשם על ראשו, וגם לפתוח את פיו בכדי שירד הגשם לתוך פיו מימין. ומעצרת ואילך יש מהם טובים לרפואה".

מקורות נוספים לסגולה זו מופיעים ב: 1) גמראשבת קמ"ז, שם כתוב כי "כולהו שקייני מדיבחא ועד עצרתא מעלו". כלומר, כל שיקוי שלוקחים לרפואה מפסח ועד לשבועות, הוא מעולה. 2) חידושי החת"ם סופר: "דהיינו חודש אייר ונרמז בפסוק 'כי אני ה' רופאך'. 3) ספר הזהר פרשת תזריע דף צ"ד עמוד א': "בזמנא דאסגי קוב"ה חסד בעלמא, ב"נ בעי למיהך בשוקא וכו', עביד טיבו ע"ש היטב", לשון הזוהר. ומוסיף: "וגם שמעתי בשמו שיש גשמים דוכרין והם סימן ברכה, וגשמים נוקבים והם סימן קללה".

האם צריך לברך על מעט המים שייכנסו אל פיו?

בשם הרה"ג רבי יצחק רצאבי מובא כי "בפוסקים נידון אם אדם שותה מים משום שחם לו, הוא לא צמא, הוא שותה מים קרים כדי לקרר את הגוף או בחורף כשקר מאוד הוא שותה מים בשביל לחמם את הגוף. לפענ"ד, ההלכה היא שלא מברכים. כשאדם שותה משקים שיש להם טעם טוב, צריך לברך עליהם. אבל מים, כיון שאין בהם טעם, ממילא התועלת שלהם היא רק כאשר הוא שותה את המים לצמאו", עד כאן דבריו.