דברי תורה
ותן חלקנו: ההתרגשות מגיעה לשיאה
עַל הַשִּׁירָה, מְקוֹרָהּ מִמַּעֲמַקֵּי הַנֶּפֶשׁ, וּמָתַי הִיא מִתְחוֹלֶלֶת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
- ותן חלקנו
- פורסם כ"ו ניסן התשע"ח |עודכן
"אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה"… מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם וְעַד שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם, לֹא מָצִינוּ אָדָם שֶׁאָמַר שִׁירָה לְהקב"ה אֶלָּא יִשְׂרָאֵל. בָּרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְלֹא אָמַר שִׁירָה. הִצִּיל אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וּמִן הַמְּלָכִים, וְלֹא אָמַר שִׁירָה. וְכֵן יִצְחָק מִן הַמַּאֲכֶלֶת, וְלֹא אָמַר שִׁירָה. וְכֵן יַעֲקֹב מִן הַמַּלְאָךְ וּמִן עֵשָׂו וּמִן אַנְשֵׁי שְׁכֶם, וְלֹא אָמַר שִׁירָה. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לַיָּם וְנִקְרַע לָהֶם, מִיָּד אָמְרוּ שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות רבה, פרשת בשלח, פרשה כ"ג, סימן ד')
מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הקב"ה אֶת הָעוֹלָם וְעַד שֶׁעָמְדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל שְׂפַת הַיָּם וְשׁוֹרְרוּ לַה', לֹא מָצָאנוּ אָדָם שֶׁאָמַר שִׁירָה לַה' אֶלָּא יִשְׂרָאֵל.
ה' בָּרָא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְהוּא לֹא אָמַר שִׁירָה לַה'.
ה' הִצִּיל אֶת אַבְרָהָם מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וּמֵאַרְבַּעַת הַמְּלָכִים שֶׁבָּהֶם נִלְחַם, וְלֹא אָמַר שִׁירָה לַה'.
וְכֵן יִצְחָק שֶׁנִּצַּל מִן הַמַּאֲכֶלֶת בָּעֲקֵדָה, וְכֵן יַעֲקֹב שֶׁנִּצַּל מִמַּלְאָכוֹ שֶׁל עֵשָׂו וּמֵעֵשָׂו עַצְמוֹ וּמֵאַנְשֵׁי שְׁכֶם, לֹא אָמְרוּ שִׁירָה.
וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לַיָּם וְהוּא נִקְרַע בִּפְנֵיהֶם, אָמְרוּ שִׁירָה לַה'.
* * *
פִּלְאֵי פְלָאִים! מֵאֵלֶיהָ עוֹלָה הַשְּׁאֵלָה: מַדּוּעַ, בֶּאֱמֶת, הֵם לֹא אָמְרוּ שִׁירָה?! אָדָם הָרִאשׁוֹן פּוֹקֵחַ אֶת הָעֵינַיִם וְרוֹאֶה אֶת הַיְצִירָה הַמֻּפְלָאָה וְאֵינוֹ אוֹמֵר שִׁירָה! אַבְרָהָם אָבִינוּ מְהַלֵּךְ בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ כִּמְטַיֵּל בְּגַן וְרָדִים, יוֹצֵא וְאֵינוֹ אוֹמֵר שִׁירָה!
מַדּוּעַ? וּמַדּוּעַ אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ שִׁירָה עַל יַם סוּף?
רַבִּי יוֹסֵף יְהוּדָה לֵיבּ בְּלוֹךְ זצ"ל נָשָׂא מַשָּׂא אָרֹךְ עַל נוֹשֵׂא מְרַתֵּק זֶה, וְהוּא פוֹתֵחַ בְּהֶסְבֵּר נָחוּץ: שִׁירָה – מַהִי?
מְקוֹר הַשִּׁירָה הוּא בְּהִתְפָּעֲלוּת הַנֶּפֶשׁ, בְּהִתְרַגְּשׁוּת כַּבִּירָה, הַמּוֹפִיעָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּרֶגַע שֶׁל חִדּוּשׁ. לִפְנֵי כְמֵאָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה הִכְרִיזוּ כוֹתְרוֹת עִתּוֹנֵי הָעוֹלָם: "הֻמְצָא מַכְשִׁיר הַשָּׂח לְמֶרְחַקִּים". הָעוֹלָם הָיָה כְמֶרְקָחָה, הִתְרַגְּשׁוּת אַדִּירָה. אַךְ עַתָּה, מֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ שֶׁאֶחָד מִילָדֵינוּ נִתְקַף בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְמַרְאֵה מַכְשִׁיר טֶלֶפוֹן, כִּי הַדָּבָר פָּשׁוּט בְּעֵינָיו.
הַשִּׁירָה, מְקוֹרָהּ, אֵפוֹא, בְּהִתְרַגְּשׁוּת, שֶׁמְּקוֹרָהּ בַּחֲשִׁיפָה לְחִדּוּשׁ.
מִי לֹא הִתְרַגֵּשׁ כַּאֲשֶׁר הֻמְצָא מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן? מַדְּעָנִים שֶׁיָּדְעוּ לִפְנֵי כֵן אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע שֶׁעֲלֵיהֶם מְבֻסֶּסֶת הַמְצָאָה זוֹ. הָיָה יָדוּעַ לָהֶם שֶׁהַדָּבָר אֶפְשָׁרִי, אֶלָּא שֶׁעַד אָז לֹא חִבֵּר אִישׁ כַּמָּה חוּטִים יַחַד כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתָהּ אֶל הַפֹּעַל. הֵם שָׂמְחוּ, אֲבָל הִתְרַגְּשׁוּת כַּבִּירָה לֹא הִתְחוֹלְלָה בְקִרְבָּם.
בְּעֵינֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ, הַיְצִיאָה מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ בְּלֹא פֶגַע הָיְתָה כְהַמְצָאַת מַכְשִׁיר הַטֶּלֶפוֹן בְּעֵינֵי מַדְּעָן שֶׁיָּדַע שֶׁאֶפְשָׁר לְהַמְצִיאוֹ. אַבְרָהָם אָבִינוּ יָדַע שֶׁהקב"ה שׁוֹלֵט בַּכֹּל וּבְהַחְלָטָתוֹ מִתְרַחֵשׁ הַכֹּל. מִי שֶׁלֹּא רָאָה בַרְזֶל מִיָּמָיו, יַעֲמֹד נִפְעָם וּמִשְׁתּוֹמֵם בִּרְאוֹתוֹ בַרְזֶל מֻשְׁלָךְ לָאֵשׁ וְאֵינוֹ כָלֶה. הוּא יִהְיֶה בָטוּחַ שֶׁמּוּל עֵינָיו מִתְחוֹלֵל נֵס מַדְהִים. אֲבָל מִי שֶׁמַּכִּיר אֶת חֻקֵּי הַטֶּבַע, יוֹדֵעַ שֶׁעֵץ נִשְׂרָף וּבַרְזֶל אֵינוֹ נִשְׂרָף. בְּאוֹתָהּ רָמָה שֶׁל וַדָּאוּת הָיָה בָרוּר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר ה' רוֹצֶה, נִשְׂרָף מִי שֶׁמֻּשְׁלָךְ לָאֵשׁ, וְכַאֲשֶׁר אֵינוֹ רוֹצֶה, אֵינוֹ נִשְׂרָף; וּלְפִיכָךְ הוֹדָה לַה' מֵעֹמֶק לִבּוֹ עַל הַהַצָּלָה, אַךְ לֹא הִגִּיעַ לִכְלַל הִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל שִׁירָה, הַנּוֹבַעַת מִגִּלּוּי יְדִיעָה מְחֻדֶּשֶׁת.
אִם כֵּן, אֵפוֹא, מֶה הָיְתָה הַיְדִיעָה הַמְחֻדֶּשֶׁת שֶׁרִגְּשָׁה כָל כָּךְ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בַּשָּׁעָה שֶׁחָצוּ אֶת יַם סוּף? הַאִם נֵס קְרִיעַת יַם סוּף הָיָה גָדוֹל מִן הַנִּסִּים שֶׁחָווּ לִפְנֵי כֵן? גַּם אִם כֵּן, בַּל נִשְׁכַּח שֶׁמְּדֻבָּר בְּעַם שֶׁחָוָה תּוֹפָעוֹת פִּלְאִיּוֹת, דָּם שֶׁהָפַךְ לְמַיִם, כַּדּוּרֵי קֶרַח וָאֵשׁ עֲנָקִיִּים נִתָּכִים מִן הַשָּׁמַיִם, מַכַּת בְּכוֹרוֹת, וָעוֹד. מָה רִגֵּשׁ אוֹתָם כָּל כָּךְ בִּקְרִיעַת יַם סוּף?
חֲזַ"ל אוֹמְרִים: "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה" – אָז מַשְׁמָעוֹ לֶעָתִיד. "לֶעָתִיד לָבוֹא עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי ה'". בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרוֹמְמוּ יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה מִדַּרְגָּתָם וְחָווּ בְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֶת שִׁירַת הֶעָתִיד אֲשֶׁר תּוּשַׁר בְּסוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, בְּעֵת תְּחִיַּת הַמֵּתִים. זוֹ תִהְיֶה תְּקוּפָה מְחֻדֶּשֶׁת, דַּרְגָּה חֲדָשָׁה, מַפְעִימַת כָּל לֵב. בִּתְחִלַּת הִתְהַוּוּתָם לְעַם רָאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתַּכְלִית הַמַּזְהִירָה הַצְּפוּיָה לָנוּ, הִתְרַגְּשׁוּ וְשָׁרוּ.
אֵינֶנּוּ זוֹכִים לַחֲווֹת אֶת מַה שֶּׁהֵם חָווּ אָז, אֲבָל זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ – הִנְנוּ קְרוֹבִים בְּיוֹתֵר מִשְּׁלֹשֶׁת אַלְפֵי שָׁנִים אֶל אוֹתָהּ תְּקוּפָה מֻפְלָאָה, מֵאֲשֶׁר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁחָצוּ אֶת יַם סוּף.
הָבָה נִתְרַגֵּשׁ מִקִּרְבָה פִיזִית זוֹ, שֶׁבְּעֶזְרַת ה' בֹּא תָבוֹא בִּמְהֵרָה, וְנִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתָהּ כַיָּאוּת.
"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן