עבדו עלינו? פרשיית הלחם הקפוא שנמכר אחרי פסח

אם גם אתם הגעתם לקנות לחם במוצאי חג הפסח וגיליתם למרבה הפתעתכם במקום לחמניות טריות שיצאו בזה הרגע מן התנור, כיכרות לחם חצי-קפואים שהופשרו הישר מן המקפיא, אתם לא היחידים.

במוצאי החג היו לא מעט צרכנים שהתלוננו על כך. לטענתם, רשתות שיווק שונות מכרו את הלחמים האלו מבלי להציב שילוט מתאים בו כתוב שהלחמים אינם טריים. כתוצאה מכך, צרכנים שלא בדקו מהו תאריך הייצור של הלחם (כמו רובינו) קנו אותו בתמימות, כאשר הם בטוחים שהלחם טרי ונאפה מיד במוצאי פסח.

ההסבר ההלכתי: "אין חשש"

האם באמת הייתה כאן הכשלה של הציבור? את השאלה הזו הפנינו למספר גורמים וביקשנו לשמוע את חוות דעתם.

"למעשה, מבחינה הלכתית לא נעשה כאן דבר הנוגד את דרישת הרבנות", אומר הרב חגי בר גיורא האחראי על המאפיות בארץ מטעם הרבנות הראשית. "כל הסופרים והקונדיטוריות מוכרים את החמץ לגוי בערב החג, הם מוכרים אטריות, וופלים, עוגות ובורקסים, ובמוצאי החג מפשירים ואופים מיד. מה נראה לכם, שחצי שעה אחרי שיוצא החג כבר יספיקו לאפות בכמויות כה עצומות? אז בדיוק כך קורה גם עם הלחם. מבחינה הלכתית אין הבדל בין לחם לבין ביסקוויטים. מי שאינו מקפיד לצרוך רק מוצרים שנאפו לאחר הפסח, אינו צריך לחשוש מהלחם הקפוא".

עבור מי שרוצה להבין את הנושא מעט יותר לעומק, מביא הרב בר גיורא את ההסבר המרתק הבא: "צריכים לדעת שהלחם שנאפה במאפיות של אנג'ל וברמן, בכשרות העדה החרדית והרבנות ירושלים, נאפה מחיטה שעוברת תהליך של הרטבה, לפני הטחינה שלה. ההרטבה גורמת לנבט של החיטה לצמוח בתוך החיטה ולכן גם בימים כתיקונם קמח שנקנה בחנות הוא 'קמח לתות' (שעבר הרטבה) ולכן הוא נחשב חמץ לאורך כל השנה ואסור להחזיק אריזות של קמח בבית בפסח.

"עד לפני שבע שנים העדה החרדית חייבה את המאפיות לאפות במוצאי פסח לחמים אך ורק מקמח יבש, שלא עבר הרטבה, כדי שלא להכשיל את אלו שמקפידים שלא לצרוך חמץ שעבר עליו הפסח, גם אם נמכר לגוי. לפני כשבע שנים שינתה העדה החרדית את המדיניות שלה והחליטה לאפשר למאפיות לייצר לחמים אחרי הפסח גם מקמח שיוצר לפני החג ונמכר לגוי. זה אומר שגם לחם שקונים חמישה ימים לאחר שהסתיים החג, סביר להניח שיוצר עדיין מקמח חמץ שנמכר לגוי בפסח. אני אישית מקפיד שלא לצרוך חמץ שעבר עליו הפסח, גם אם נמכר לגוי, ולכן אני ממשיך לאכול מצות במשך ימים ספורים אחרי הפסח, עד שאני מוודא שהלחמים מיוצרים מקמח שנטחן באופן וודאי אחרי החג".

אגב, הרב בר גיורא מציין שלא תמיד אנשים יודעים, אבל יש לא מעט קונדיטוריות שממשיכות לאפות אחרי החג מוצרים מקמח חמץ שנמכר לגוי בפסח. "יש גם סופרים שמוציאים בימים הראשונים שאחרי החג רק סחורה שכתוב עליה 'נאפה אחרי הפסח', אבל שבועיים לאחר מכן הם כבר מוציאים את כל הוופלים שנאפו לפני החג. למי שלא מקפיד לצרוך רק מוצרים שנאפו אחרי החג, זו לא בעיה. אבל מי שמעוניין להקפיד צריך להמשיך לעקוב במשך כמה חודשים אחר המוצרים".

הרב בר גיורא גם נותן סימן היכר: "צריכים לחכות ולראות שעל האריזות כתוב המספר: 8098. המספר 8 מציין את שנת 2018, והמספר 98 מציין את היום בשנה שזהו יום ראשון שלאחר פסח. אם מופיע המספר הזה ניתן להיות בטוחים בוודאות שהמוצר יוצר אחרי פסח.

"אבל בכל מקרה", הוא שב ומדגיש, "דינו של לחם קפוא שהוקפא לפני פסח ונמכר לגוי, בדיוק כמו הדין של לחם שנאפה למחרת פסח עם קמח חמץ שנמכר לגוי, ולכן מי שלא מקפיד על כך אינו צריך לחשוש מהכשלה".

הרשתות החרדיות: "לא נסכים לכך"

ובכל זאת, מסתבר שברשתות שבערים החרדיות התופעה לא נראית. שמואל אטיאס, מנכ"ל נתיב החסד, מסביר: "כבר מערב החג נערכים הסכמים בין רשתות המזון לחברות על קבלת סחורה של 'נאפה לאחר הפסח'. זהו מערך לוגיסטי קשה ומורכב – שרובו הפעלת לחץ על החברות. כמובן שיש חברות המקפיאות חמץ לפני החג ומוכרות מיד לאחר החג לאחר הפשרה. אך בהסכמים אנו מבהירים כי הסחורה תהיה מאפיה לאחר החג ואפילו בחלק מהפריטים מקמח שנטחן לאחר הפסח.

"המאפיות יודעות להפנות את הלחם הקפוא למגזר הכללי ולתת למגזר החרדי את הלחם המותאם להם מבחינת דרישות הכשרות. אצלנו למשל, באחת החנויות, גילינו שחלק מהסחורה של לחם פרוס הייתה סחורה שהוקפאה והחזרנו זאת מידית לספק.

"אנו בנתיב החסד עושים את מירב המאמצים לתת לסניפים במוצאי החג את מגוון מוצרי החמץ בתדירות הגבוהה ביותר. ותוך יומיים היה ניתן להשיג וופלים, עוגיות בייגלה ומגוון מוצרי חמץ שנחטפו בין רגע".

הטעיית הצרכנים

גם אם נעזוב לרגע את ההיבט ההלכתי, מסתבר שגם מבחינה חוקית יש בעיה לא פשוטה בהצגת לחם מוקפא במוצאי הפסח כלחם טרי.  

במועצה לצרכנות מבהירים: "לחם שהוקפא ונמכר לאחר הפשרה הוא לחם שונה באיכותו מלחם טרי. בנוסף, צרכן סביר שלא שם לב ל'אותיות הקטנות' על האריזה עלול לטעות ולחשוב כי מדובר בלחם טרי שניתן להקפיא.

"ברור כי לאור חשיבות הנושא ולאור העובדה שמכירת לחם שהוקפא והופשר הוא אירוע נדיר, וציבור הצרכנים נוהג לרכוש לחם טרי מבלי לבדוק בכל פעם על האריזה אם אכן מדובר בלחם טרי, היה מקום להציג לציבור הצרכנים מידע חשוב זה בשילוט מתאים על המדפים ולא רק על גבי אריזת המוצר. אי גילוי נאות מהווה הטעיה חמורה ופוגעת לא רק בציבור הדתי המקפיד שלא לצרוך חמץ שעבר עליו הפסח, אלא בכלל הציבור שנמכר לו לחם מופשר ולא טרי ובמחיר רגיל.

כל האמור, רק אם לא היה גילוי נאות וברור. אי גילוי יכול לנבוע מסימון קטן מידי, סימון מוצנע ובמיוחד אם מדובר באריזה זהה למוצר האחר. אין בידי המועצה לקבוע את המצב העובדתי לאשורו ובהתאם הדברים מהווים מידע כללי ועקרוני בלבד".

לסיכומו של עניין: אם אינכם מקפידים לצרוך רק מוצרים שיוצרו מקמח שנטחן אחרי הפסח, אתם יכולים להיות רגועים. איש לא הכשיל אתכם מבחינה הלכתית. אך אם חשוב לכם במוצאי פסח לנעוץ את שיניכם דווקא בלחמנייה טרייה, חשוב שתוודאו היטב מה כתוב על האריזה, גם באותיות הקטנות.