מקדמים חוק: המדינה תממן 75 אחוז מתקציב שירותי הדת בערים

בהלך דיון סוער בנושא אמות המידה לתקצוב המועצות הדתיות לשנת 2018, בו מתחו חברי כנסת וראשי רשויות ביקורת רבה על שיטת התקצוב של שירותי הדת ברשויות, עלה כי תם המועד החוקי לתקצוב נושאי הדת לפי החוק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הורה לחוקק חוק שישווה את תקצוב שירותי הדת לתקצוב שירותי החינוך והרווחה. במהלך הדיון עלתה ביקורת רבה מצד יו"ר הוועדה וחבריה, וכן מצד הרשויות המקומיות לגבי כך שתקצוב שירותי הדת ברשויות נופל בחלקו הגדול על הרשויות, בשונה מתחומים רבים אחרים, בהם המדינה מעמידה את מרבית התקציב. נוכח המצב, ח"כ גפני הורה לאשר את התקצוב באיחור והליך שבו המדינה תממן את תקציב שירותי הדת בערים יהיה מדורג. 25 אחוז מהתקציב, כמובן, ימומן על ידי הרשות. ח"כ גפני הסביר כי: "שירותי הדת אינם קבצנות, המצב משניא את השירותים הללו".

הדיון אותו יזם המשרד לשירותי דת נשען על המלצת "הצוות המקצועי לקביעת סכום ההשתתפות המיוחד בהוצאות תקציב המועצות הדתיות", לפיהן במועצות דתיות אזוריות יישאר שיעור ההשתתפות הנוכחי שנקבע בחוק לפני שנים ארוכות. כיום הוא עומד על 60 אחוז מצד המועצה האזורית ו-40 אחוז מצד המדינה, ואילו במועצות דתיות שאינן אזוריות, יקבע שיעור השתתפות שונה. על מנת להוציא את הדבר אל הפועל, ביקש המשרד לשירותי דת לאשר תקציב כולל של 455 מיליון שקל, לעומת 435 מיליון שקל ב-2017 – גידול של 4.6 אחוז. מתוך סכום זה ביקש המשרד כי הרשויות המקומיות יעמידו 277 מיליון שקל, עלייה של 16 מיליון שקל (6.3 אחוז) לעומת התקציב שהעמידו בשנת 2017. המשרד לשירותי לדת יעמיד 178 מיליון שקל, עלייה של 4 מיליון שקל (2.2 אחוז) לעומת השתתפותו בשנת 2017. גפני אמר בדיון: "כאשר ראש רשות צריך לתקצב שירותי חינוך - המדינה נותנת 75 אחוז מהתקציב והוא מוסיף 25, כך גם בשירותי רווחה, בפרויקטים של משרד התחבורה, במקרה הטוב ראש הרשות נותן 25 אחוז, במקרה הרגיל זה 10 אחוז אם בכלל. דווקא בנושאי הדת ראש רשות חושב איך הדתיים הביאו מצב שאני צריך לתת 60 אחוז מתקצוב שירותי הדת. אני לא מצליח להבין איך לקחתם את הנושא הדתי כבן ערובה, יש שירותים דתי שצריך לתת גם לאנשים הלא דתיים וכולם זכאים להם לפי חוק. המצב משניא את השירותים, המדינה לא תחזיק את שירותי הדת כמין קבצנות שנותנים עבורה כסף".

עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת: "עשינו בדיקה ושיורדים לפרטים ורואים את שיעור ההשתתפות בעיריות במימון שירותי הדת, השיעור הוא מזערי, זה אפילו לא אחוז דחוק. העלינו את השכר של הרבנים ושל הבלניות. בסופו של יום כדי לעשות זאת אני צריך כסף. חשוב לי שחברי הכנסת יבינו מה המשמעות אם יוצאים היום בלי אישור. לפי החוק יש ברירת מחדל של 40 עד 60 אחוז. כלומר, אם לא תאשרו זה המצב. החוק יחייב אותי לפרסם ברשומות לפי השיעור הזה ואם לא ישלמו אז נצטרך לבצע קיצוצים. עשינו עבודה במסגרת הצוות המקצועי והורדנו בשיעור מסוים את האחוז שמשלמות הרשויות". ח"כ גפני השיב: "במקום להתמודד עם הבעיה אתה מדבר על אחוזים בודדים שהורדתם. אם אני מביא כסף מהאוצר אני מעדיף שילך לשירותי הדת מאשר לחלוקה הזו. עבדנו על הכללים קשה במטרה להוריד את הנטל מהרשויות. גם האוצר הבטיח שישנה את החלוקה".

גם ח"כ אורי מקלב נכח בדיון ואמר: "המצב בו תקציבי המדינה בשירותי דת נמוכים הרבה יותר משירותים אחרים מביא למצב בו התושב מקבל גם תעריפים גבוהים לשירותי הדת וגם נפגע מרמת השירות שהוא מקבל. זה לא בילוי, לא 'אקסטרות'. זה צרכי דת מחייבים, הגישה צריכה להיות אחרת".

גפני סיכם את הדיון והסביר כי הוא רוצה לאפשר את הכנת החוק ומבקש להביא למהלך מדורג בו המדינה תתקצב יותר את הרשויות. "אני לא נמצא בתהליך של פשיטת רגל שבו אני מקבץ נדבות. זה לא יקרה יותר", אמר. "מנכ"ל המשרד לשירותי דת לא יכול להתעלם מראשי הרשויות המקומיות. צריך לדבר איתם ושכולם יהיו חלק מהעניין. אני רוצה שינוי דרמטי, ולשם כך יש צורך בתיקון חקיקה".