"ובחרת בחיים": הכנסת תציג תערוכת ציורים של ניצולי שואה

זיכרון השואה בכנסת ישראל עומד השנה בסימן "ניצולי השואה מעצבים זיכרון ובונים מדינה". כחלק מכך תוצג בטרקלין שאגאל תערוכה מיוחדת בשם "ובחרת בחיים", זאת לצד הטקס המסורתי "לכל איש יש שם". באתר הכנסת פורסם כי התערוכה מבטאת את המשכיות העשייה והיצירה של ניצולי השואה בישראל.

הצייר שלמה שוורץ שיצירותיו יוצגו בתערוכה שהאוצרת שלו היא שרון סופר, הוגלה עם משפחתו לגטו מוגילוב בטרנסניסטריה. בסוף 1947 עלה עם אימו ואחיו באוניית מעפילים לארץ ישראל. האוניה נתפסה על ידי הבריטים בלב ים והועברה לקפריסין. במחנה המעצר בקפריסין למד ציור, פיסול ותיאטרון לצד לימודי עברית, ושמונה חודשים לאחר מכן זכה לבסוף להגיע לארץ ישראל. "שלמה ממעט לעסוק באופן ישיר בנושא השואה. בתערוכה יוצגו ציורי נוף אורבני מירושלים ומתל אביב וכן יצירות מסדרה שצייר בשנת 2001 לתערוכה ייעודית בנושא השואה. יצירותיו של שוורץ מבטאות את הפער שאי-אפשר לגשר עליו בין יופיו של הטבע לזוועות מעשה ידי אדם. הדמויות של שוורץ שטוחות וחסרות עומק ונראות כמעין בובות אנונימיות שלובשות מסכות קרטון", נכתב. "דמויות אלו, השזורות ביצירותיו, הן הביטוי החזותי של המשא שהוא נושא עימו". לקראת התערוכה סיפר: "הרבה פעמים הייתה לי הרגשה שאנחנו לא באמת חיים, נשארנו מעטפת מרוקנת בלבד. אנחנו הולכים, אוכלים, אבל לא באמת חיים, ואולי כך מרגיש מי שמת, אולי רק נדמה לנו שאנחנו חיים".

לצד יצירותיו, יוצגו גם יצירותיה של הציירת רִנה בקין שנולדה בשנת 1934 בגליציה בפולין ושרדה את תקופת המלחמה בגטו ובמקומות מסתור שונים. באתר פורסם כי בקין הגיע ארצה במאי 1947. בציוריה בקין יוצרת מערך מורכב של גילוי והסתרה, חשיפה והשכחה. היא כותבת על כך: "הזיכרון בעזרי, בעזרי השכחה... למען פיסה זעירה של ניצחון אני סוגדת". יצירה בולטת של בקין  "למה לא?", מבוססת על תצלום אוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ-בירנקאו שצולם ממטוסי בעלות הברית, ובציורה היא מעניקה לתמונה צבעוניות שופעת ועשירה שמקנה לעבודותיה רובד נוסף, שיש בו מן הזעקה וההתרסה.

בקין התחנכה בכפר הנוער בן-שמן. בתום השירות הצבאי הקימה משפחה בקיבוץ להבות הבשן, וממנו עברה עם בני ביתה לקריית טבעון. היא למדה הוראת אמנות ומלאכת יד בסמינר אורנים והשתלמה אצל אמנים רבים. שוורץ גילה את כישרונו הרב בציור בתום המלחמה, בצעדיו הראשונים בבית הספר לאחר חזרתו לעיירת הולדתו ואשקוץ, כאשר התבקש לסייע בהכנת תפאורות להצגות שנערכו בבית הספר. בסוף דצמבר 1947 עלה עם אימו ואחיו באוניית מעפילים לארץ ישראל. האונייה נתפסה על ידי הבריטים בלב ים והועברה לקפריסין. במחנה המעצר בקפריסין למד ציור, פיסול ותיאטרון לצד לימודי עברית, ושמונה חודשים לאחר מכן זכה לבסוף להגיע לארץ ישראל.