חדשות ומשמעותן: המשחק הכפול של רוסיה במזרח התיכון

לרגל חגיגות יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל, שיגר נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בדומה למנהיגים רבים אחרים, איגרת ברכה למדינת ישראל. באיגרת הוא ציין שבין ישראל לרוסיה "שוררים יחסים מצוינים". זו כמובן לא הייתה הפעם היחידה בה בכירים רוסיים סיפרו על הקשר הטוב שנרקם בין המדינות. רק ביום ג' התראיין דובר השגרירות הרוסית בישראל לתאגיד "כאן", וסיפר עד כמה היחסים בין שני המדינות נמצאים במיטבם. "אנחנו יכולים להתגאות בשיתוף הפעולה בין המדינות, וגם בנושא סוריה", אמר.

כבודם של היחסים המצוינים הללו במקומם מונח, אבל מסתבר שכל המילים היפות הללו, שאין שום סיבה להניח שלא נאמרו בכנות, לא מונעות מרוסיה להעמיק בנוסף גם את הקשר בין בנות בריתה האחרות במזרח התיכון – איראן וסוריה. ביום ד' השבוע מסר משרד ההגנה הרוסי כי יעביר לסוריה מערכות חדשות להגנה אווירית בעתיד הקרוב, אף שלפי ידיעות בסוכנויות הידיעות הזרות, ישראל פנתה למוסקבה בבקשה לא לספק לנשיא סוריה בשאר אסד את מערכת טילי הנ"מ המתקדמת.

מערכת הטילים המדוברת – ה-S-300 – נחשבת לאחת ממערכות ההגנה האווירית המתקדמות בעולם. מלבד המכ"מ המתקדם של המערכת שמסוגל לזהות ולעקוב אחרי מטרות רבות בטווחים ארוכים במיוחד, טילי הנ"מ עצמם הם בעלי טווח של 200 קילומטרים. זהו שדרוג רציני ביותר להגנה האווירית של סוריה, שכיום מושתתת בעיקר על רכישות מימי ברית המועצות לשעבר, שכן מאז לא הסכימה אף מדינה למכור לאסד האב או הבן, מערכת מתקדמת מסוג זה.

מערכות 300־s נחשבות למתקדמות ביותר, ומיועדות לפעול הן נגד מטוסים והן נגד טילים בליסטיים בטווחים של מאות קילומטרים ובגובה של עשרות קילומטרים. המערכת פותחה לראשונה ב־1975 ונפרסה בברית המועצות ב־1979. מאז פותחו גרסאות משוכללות עוד יותר. אין ספק כי אם רוסיה תמכור או תספק אותן חינם לאסד, הן ישדרגו מאוד את מערך ההגנה האווירית המיושן של צבא סוריה.

בשנים האחרונות דווח מספר פעמים על כוונה רוסית להעביר טילי S-300 לידי צבא אסד. בכל פעם הפעילה ישראל לחצים כבדים על רוסיה בדרגים הגבוהים ביותר, כולל שיחות בין הנשיא לשעבר פרס, הנשיא הנוכחי ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין וקודמו בתפקיד דימיטרי מדבדב. לשיחות הללו הייתה השפעה עד עכשיו, אבל נראה שלא עוד.

למעשה, טכנית, מערכת ה-S-300 כבר פרוסה בצפון מערב סוריה, ולצדה גם המערכת החדשה יותר, S-400. הן הוצבו בידי הרוסים בעקבות שיגור טייסות חיל האוויר שלהם לבסיס חמימים לפני כשנתיים וחצי ומופעלות בידי חיילי צבא רוסיה. מה ששונה הפעם, הוא המסר הגלוי הטמון בכך שרוסיה תספק מערכת נוספת, הפעם ישירות לידי צבאו של הנשיא, בשאר אל-אסד. זוהי מעין הצהרת כוונות לישראל ולארה''ב גם יחד: מהיום, רוסיה היא זו שמחליטה מה קורה בסוריה.

בתחילת השבוע, בכירים בממשלת רוסיה הזהירו כי אם ישראל תתקוף את מערכות טילי הקרקע-אוויר S-300 שמוסקבה מתכננת להעביר לצבא אסד, יהיו למהלך "תוצאות קטסטרופליות". גם סוריה עצמה מאותתת כבר תקופה – כמו בהפלת מטוס ה-F-16 בתקרית בפברואר – כי ימי ההבלגה שלה מול ההפצצות הישראליות הסתיימו.

לכך מצטרפים האיומים האיראניים כי איראן לא תשתוק לנוכח התקיפות הישראליות. רוסיה עצמה מנסה בהחלט להרגיע את הרוחות. ביום ג' השבוע נפגש בנפרד מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, ניקולאי פטרושב, עם סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי של ישראל, איתן בן דוד, ועם ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, עלי שמחאני. על פי הודעה רשמית של המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, הפגישות התקיימו בעיר סוצ'י, ופטרושב "דן עם השניים בהתפתחויות במזרח התיכון".

כל זה טוב ויפה, אבל במפת האינטרסים הסבוכה של המזרח התיכון, נראה שאין חולק על כך שרוסיה, ופוטין העומד בראשה, יעשו תמיד את מה שטוב ומה שמשרת קודם כל את האינטרס הרוסי, לא משנה מה האינטרסים של בנות בריתה.