טור אישי: כך קיבלתי מסר אמיתי בחלום

אני בחורה בת 28, בעלת תואר שני במנהל עסקים, עוסקת בתחום הנדל"ן בחברה מצליחה מאוד, ב"ה, ומנהלת אורח חיים עמוס. שוכרת דירה ברמת גן, הורי מתגוררים ביישוב ליד ירושלים, חיי החברה שלי תוססים ומלאים ומשפחתי מחבקת ואוהבת.

גדלתי במשפחה חילונית אך שומרת מסורת. מזה כשנה שאני בתהליך התחזקות בתשובה. ממש לפני כמה שבועות אפילו התחלתי לשמור שבת באופן מלא (כל כך שונה לבחורה שרגילה לצאת למסיבות בערב שבת, לדבר בטלפון הסלולארי ולקיים אורח חיים שונה כל כך). ללא ספק אני מרגישה שמצאתי את הדרך הנכונה, חיי התנהלו ממש על מי מנוחות ב"ה.

המשקוף שיצא מהמקום

לפתע התחילו לצוץ בי מחשבות על מהות החיים, מה זה, החיים האלה? למה הגענו לכאן? מה התכלית שלי? מהו המוות? ובכלל, אלו היו ימים לא שקטים, מעין חוסר מרגוע נפשי, מועקה, מחשבות רעות, תחושות לא טובות. פשוט חוסר שקט.

באחד הלילות בדירתי ברמת גן, השותפה לדירה כבר ישנה בחדרה, ואני הייתי בחדרי, מחזיקה ספר תהילים, מותשת מעייפות ולא מצליחה להירדם. הסתכלתי לתקרה ופניתי לאבא שבשמיים: "אבא, תראה אותי, אני הבת שלך, אני לא יכולה כבר עם המצב הנפשי הזה, בבקשה תעזור לי, תראה איך אני נראית, מה קורה לי? אני כל כך מתקרבת אליך, ותראה מה קורה לי, אני כבר לא מזהה את עצמי. מה יש לי? בבקשה, אבא, אני הולכת לישון עכשיו. תשלח לי סימן, משהו, מה עלי לעשות?".

אט אט נרדמתי, והתחלתי לחלום. בחלום הייתי בביתה של ויקטוריה, אשתו של הבוס שלי, בוהה במשקוף דלתה ושואלת, "ויקטוריה, מתי בדקת את המזוזות? את יודעת, נראה לי שהקלף הפוך, לא... בעצם כל האותיות לא בסדר", אמרתי לה בחרדה.

לפתע התעוררתי עם נשימה ונשיפה חזקה מתוך החלום. הסתכלתי בפלאפון שהיה מונח לידי וראיתי שהשעה חמש לפנות בוקר בערך. מיד הגיעה לי תובנה, שאולי אני צריכה לבדוק את המזוזות בביתי.

התחלתי במסע טלפונים במטרה לנסות ולמצוא סיוע בבדיקת מזוזות ביתי. צלצלתי לאחי שאמר לי להביא את המזוזות לבית חב"ד במקום מגוריו (מודיעין), אך העדפתי לחפש מישהו שיבדוק לי את המזוזות על המקום. צלצלתי לחברה טובה מ"פרויקט חברותא" (חברה טלפונית שמלווה אותי כבר לא מעט זמן בתהליך התשובה), סיפרתי לה את החלום וביקשתי שתנסה לסייע לי בנושא. מרים היקרה נענתה בחיוב והתחילה להתקשר לרבנים באזור רמת גן ובני ברק, אפילו הציעה גמ"ח מזוזות אך העדפתי שלא וסירבתי בנימוס.

הימים הם ימי חול המועד, כולם בטיולים ובחופשות ולכן קשה להשיג מישהו שיסייע בנושא החשוב כל כך, התקשרתי לבית חב"ד בבני ברק וברמת גן, ואין מענה! אני מוכנה לשלם כל סכום, רק שיבדקו לי את המזוזות. אני כל כך בטוחה שיש מסר בחלום!

בהמשך היום הצלחתי לתפוס את הרבנית חיה, אישה יקרה שמלווה אותי כבר שנים. סיפרתי לרבנית את החלום תוך התרגשות עזה. היתה שתיקה מהעבר השני של הקו, ולפתע שמעתי את הרבנית: "זה מרגיש לי חלום אמת". תכף ומיד אמרה הרבנית שתנסה למצוא מישהו שיוכל לסייע לי בנושא. הדקות עברו כמו נצח, הראש שלי היה מלא במחשבות על החלום, חייבת לדעת מה היה המסר. לאחר כשעתיים לערך קבלתי טלפון מהרבנית חיה. "מצאתי רב, הוא מחכה לשיחה ממך, תתקשרי אליו עכשיו ותגידי שאני הפניתי אותך. לרב קוראים ראובן זכאים".

טלפנתי לרב מיד, סיפרתי לו את החלום בהתרגשות רבה וביקשתי סיוע בהול. הרב השיב כי הוא כבר מתחיל לחפש מישהו שיוכל לעזור לי ושלא אהיה מודאגת. שלח לי פרקי תהילים שאקרא לטיפול בחרדה ובפחד שתקפו אותי.

השעות חלפו וכבר הגיע הערב. טלפנתי לרב זכאים, אך נכון לשעה זאת הרב לא הצליח למצוא מישהו שיסייע בנושא. רגע לפני שאני מתייאשת אמר לי הרב "אל תתייאשי! הכל יהיה בסדר".

המזוזה שנפלה ונעלמה

השעה כבר עשר בלילה. הרב מצלצל, שואל שוב על החלום ותוך כדי השיחה אני מספרת לו שאני נוסעת למחרת להורים ואחזור רק לאחר החג. הרב שואל בפליאה, ההורים שלך גרים בישוב הזה? אני ומשפחתי מתגוררים בעיר הסמוכה ליישוב של הוריך. הביאי איתך את המזוזות כשאת מגיעה! מיד התמלאתי בשמחה, סוף סוף יש מי שייבדוק לי את המזוזה! תוך כדי השיחה אני אומרת לרב שלא משנה מה, אני מעדיפה לקנות מזוזה חדשה, אבל רגע, הרי אני מתגוררת עם שותפה בדירה, אוכל לקחת רק את המזוזה שבחדרי, אך מה עם המזוזה שבכניסה? אמר הרב, כדי שלא תשאירי את השותפה ללא מזוזה, הביאי איתך רק את המזוזה של חדרך. במזוזה של כניסת הדירה נטפל בהמשך. נעניתי לבקשתו של הרב. ניתקנו את השיחה והלכתי לישון.

התעוררתי בבוקר, התפללתי כמדי יום, התארגנתי לעבודה, הוצאתי את המזוזה מחדרי, הכנסתי אותה לתוך שקית ניילון ולקחתי עוד מזוזה שהייתה מונחת באחד מארונות המטבח, שהרב ייבדוק גם אותה.

עוד יום בעבודה, אך המחשבות לא מניחות. אני כבר רוצה כל כך לצאת לדרך, כדי שהרב כבר יגיד מה הבעיה עם המזוזות. פניתי לבוס שלי וביקשתי לצאת מוקדם יותר, אמרתי לו שאני נוסעת להורים ושניפגש אחרי החג ב"ה.

יצאתי לדרך. באמצע הנסיעה קבלתי הודעה מהרב, "אני ומשפחתי צריכים לצאת, נראה לך שתספיקי להגיע?" אני מסתכלת על השעון ורואה שכנראה לא אספיק. שאלתי את הרב אם אפשרי גם שאבוא בערב/לילה, העיקר שלא נהיה בלחץ. סיכמנו שהרב יתקשר כשיחזור מהבילוי עם משפחתו (כל כך הרבה מניעות).

לאחר כמה שעות של אי שקט שעובר בי, הטלפון מצלצל. הרב בקו השני, השעה כבר עשר בלילה. הרב שואל: "סליחה על השעה, אבל היות שהעניין דחוף כל כך, האם תרצי לבוא בליווי אמך עם המזוזות? אני ורעייתי ממתינים לכם בשמחה". "בוודאי, הרב, אני מגיעה!". התארגנתי מהר, אמא שלי הצטרפה אלי ושתינו יצאנו לדרך.

הגענו לרב. בפתח הדלת כבר ראינו סופר שמביא לרב מזוזה חדשה כפי שביקשתי מהרב. אמרנו שלום לרב, לאשתו ולסופר, והתיישבנו בשולחן.

הוצאתי מהתיק את המזוזות ומסרתי אותם לרב ולסופר, ממתינה במתח לראות מה תעלה בדיקתם. הרב והסופר בדקו פעם אחר פעם את המזוזות, ואמרו שאלו מזוזות מהודרות, הכל נראה בסדר. "אולי מישהו לא בירך כמו שצריך, אבל קחי את המזוזה החדשה, שתהיי רגועה יותר".

"אבל הרב, משהו לא מסתדר לי עם החלום. אני מרגישה שיש מסר כלשהו בחלום". ספרתי לרב ולנוכחים את החלום שוב. הרב עצר לרגע ושאל "רגע, מי זאת ויקטוריה?"  "ויקטוריה זאת אשתו של הבוס שלי", השבתי. "אז את צריכה לבקש ממנה לבדוק מזוזות. יכול מאד להיות שזה בכלל קשור אליה, הרי חלמת שבמזוזות ביתה יש בעיה". "נכון, הרב, אבל אני לא רוצה להפחיד אותה. אולי היא לא כל כך מאמינה. איך אגיד לה את זה?". "פשוט תגידי לה מה חלמת, ותני לה להחליט מה לעשות בנושא. את לא יכולה לדעת, יכול להיות שהיא דווקא כן תרצה לבדוק את המזוזות".

נעניתי בחיוב לעצתו של הרב, ואני ואמי יצאנו חזרה לביתנו.

בחלוף כמה ימים נפגשתי עם ויקטוריה. זהו, החלטתי שאני מספרת לה את החלום. בעודי מספרת לה את תוכן החלום, מתחילה ויקטוריה לספר לי כי היא נמצאת בתקופה כלל לא טובה, וכי היא מרגישה שמשהו לא בסדר בחיים שלה. אני מיישרת אליה מבט ואומרת לה: "ויקטוריה, יש לך מזוזות בבית?", ויקטוריה תחילה עונה בחיוב, לאחר מכן, מסייגת את דבריה ואומרת "יש לי מזוזה בכניסה לבית, אני חושבת שאין מזוזות בכל החדרים". הרגעתי את ויקטוריה ואמרתי לה שאקח את המזוזות לבדיקה, ואיפה שאין – נזמין חדשות. אני וויקטוריה נפרדנו לשלום וכל אחת פנתה לדרכה.

בדרכי לבית קיבלתי שיחה מויקטוריה. בקול רועד ומבוהל מהעבר השני היא אומרת " את לא מאמינה, הגעתי עכשיו הביתה. סיפרתי לבתי את החלום שלך, והיא סקפטית מאוד בדר"כ. מיד היא הזכירה לי מה קרה לפני כמה ימים, המשקוף של הדלת בכניסה ממש יצא מהמקום. זאת דלת לא סטנדרטית, מדובר בדלתות יוקרה, אני ממש לא מבינה איך זה קרה? אני חייבת לשלוח לך תמונה, זה ממש מתקשר למה שסיפרת לי" בעודי המומה, השבתי לה "ויקטוריה, תירגעי, את ממש בלחץ. הכל יהיה בסדר", אבל ויקטוריה סירבה להירגע ומיד העבירה לי את בתה. "שלום, זאת מרינה. אמא סיפרה לי את החלום ואנחנו ממש בהלם, איך מטפלים בזה?". מיד הרגעתי אותה ואמרתי לה שיהיה בסדר ושנטפל בנושא, נזמין מזוזות חדשות ונבדוק את המזוזה שבכניסה. גם ספרתי לה על חשיבות המזוזות בבית, ושזו השמירה, ואם אין – אז השינה יכולה להיות לא טובה, ויכולים לצוץ פחדים, לכן חשוב להיות מודעים לנושא זה. תוך כדי הדיבור עוצרת אותי מרינה: "רגע, יש לי ממש צמרמורת, את לא מבינה מה אני רואה". "מה את רואה???". "אני בדיוק נכנסת לחדר של אמא. אני רואה שהייתה כאן מזוזה, אבל היא נפלה, יש את הפלסטיק ששומר ואין את המזוזה. יש כאן בית מזוזה, אבל ללא קלף, הייתה מזוזה, ופתאום אין!". "אני לא מאמינה", השבתי לה, "את בטוחה?". "אני בטוחה, בטוחה"... "את המזוזה שבכניסה אקח לבדיקה, ואזמין לכן מזוזות חדשות לשאר החדרים", אמרתי לה. "אל תדאגו, אני ממש בטוחה שמרגע שנקבע מזוזות בבית הכל יהיה בסדר!".

בחלוף כמה ימים קבענו מזוזות חדשות בביתה של ויקטוריה ובתה.

• בשיחה עם ויקטוריה, נראה כי לאחר קביעת המזוזות האנרגיות בבית השתנו ונהיו חיוביות יותר, וכי השמחה מתחילה לחזור, ב"ה!
• לאימות המאמר שכתבתי ולכל פנייה ובקשת עזרה/ ייעוץ, ניתן לפנות לרב ראובן זכאים 052-4605102

אני מודה לבורא עולם שכיוון אותי להיות שליחה נאמנה!