הניצולה מהאסון משחזרת: "התפללתי לאלוקים, ביקשתי שהסיוט ייגמר"

ממיטתה בבית החולים סורוקה, שחזרה היום (שני) שרי קורט, ניצולת האסון בנחל צפית, את הנס העצום שנעשה לה, בעת שניצלה מהשיטפונות.

לדבריה, בגלל השיטפונות שהחלו כבר ביום רביעי, החליטו לשנות את המסלול. "רק בבוקר של יום חמישי אמרו לנו סופית לאיפה הולכים. בתחילה עלינו לתצפית ואחר כך, בערך בשעה 11:45, ביקשו מאתנו לכסות את התיקים, כי החזאים אמרו שצפוי גשם. אמרו לנו שמדובר בתחזית מדויקת ושלא עומדת להיות הצפה".

שלא כפי שצפו המארגנים, בשעה 12:30 התחיל לרדת גשם חזק. "המשכנו את המסלול וירדנו ביתדות. כשהייתי באמצע לרדת, אחרי שכבר היו כמה שירדו לפניי, היה מישהו שצעק לנו בלחץ: 'תעלו מהר למעלה!' היו ארבעה שהספיקו לעלות ולהינצל, היו  כאלו שכבר ירדו, אני הייתי על הסולם יחד עם אלה אור ורון חכים. המים תפסו אותנו ועלו לנו עד לראש. ניסיתי לטפס, אבל הזרם סחף אותי. הרגשתי שאני מתגלגלת כמו כדור, עפו עליי מלא דברים. היה ברור לי שבעוד שנייה תישבר לי המפרקת. התפללתי לאלוקים, ביקשתי ממנו שהסיוט ייגמר".

לדבריה, בשלב מסוים היא ראתה שיח עם גזע וניסתה להיאחז בו, אך אז עלו מעליה המים והיא נאלצה להרפות כדי לנשום אוויר. "הנס הגדול שלי היה שברגע שכבר איבדתי את ההכרה, נסחפתי למקום שהמים בו היו רדודים. הייתי בהכרה מעורפלת כששמעתי את רון אומר לי שהוא רואה מעלינו מקום בלי מים. רון אמר שנראה לו שהוא שבר את הרגליים, ויחד זחלנו איכשהו לאותו מקום גבוה".

עוד סיפרה קורץ: "ראינו אנשים שנמצאים מולנו וצעקנו ונופפנו בידיים. פתאום ראינו גם מסוק והמשכנו לצעוק ולנופף. אחרי כמה דקות נעמד המסוק מעלינו, וירדו ממנו אנשים שהרגיעו אותנו ואמרו לנו: 'אל תדאגו, אנחנו לצדכם, עוד תבריאו'. מהמסוק העבירו אותנו לאמבולנס וכך הגענו לבית החולים".