הרופא אמר לי: "המחלה התגלתה מאוחר. לא ניתן לנתח ואין סיכוי לריפוי"

שלום, שמי סילביה מועלם מטבריה. בסיפור האישי הבא אני רוצה לשתף אתכם בנס גלוי וגדול שקרה לנו.

לפני כשנה, אמי החלה לסבול מכאבים עזים בבטן. לאחר בדיקות רבות שעברה, התבשרה שיש לה גושים באזור מערכת העיכול.

במקצועי אני דיאטנית קלינית שעובדת עם מקרים כאלו. פניתי לפרופסור שבישר לנו את הבשורה. הסברתי לו שאני דיאטנית ומבינה שהמצב לא טוב, אבל אני גם מאמינה בניסים, ושאלתי אותו על איזה נס להתפלל.

הוא ענה לי בדמעות: "המחלה מפושטת. גילו אותה מאוחר מידי, לא ניתן לנתח וגם אין לה סיכוי להתרפא".

יצאתי משם בוכה ושבורה לרסיסים. זעקתי לשמיים, ביקשתי מבורא עולם שיעזור לי, שישמע אותי, שיירפא את אמא, כי הוא הרופא האמיתי. כשהגעתי הביתה הדלקתי את ערוץ הידברות, והמשפט הראשון ששמעתי היה של הרב זמיר כהן – "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים" – כלומר מהתפילה.

התחלתי לקרוא ספרי תהילים שלמים, ביקשתי מהגננת בגן של הבן שלי (גן דתי) לברך כל בוקר את אימא בתפילה, בכיתי בקברי צדיקים, נתתי צדקה, עשיתי הפרשת חלה, לקחתי על עצמי לשים סרט על הראש בשלושת הרגלים ובראש השנה (בנוסף לשבת), חזרתי להתפלל תפילת שמונה עשרה, לברך ברכת המזון וברכה מעין שלוש. בת דודה שלי פתחה קבוצת וואצאפ של כל המשפחה, ובכל 40 יום עשינו משהו ברצף – הפרשת חלה, קראנו נשמת כל חי, עקדת יצחק, תיקון הכללי, שירת הים, פרק כ"ז שבתהילים, פרק ק' שבתהילים.

אבל המצב הלך והחמיר. אמא הפסיקה לאכול ולשתות, הקיאה המון, ירדה כ-25 קילו, נחלשה מאוד, קיבלה טיפולים כימותרפיים שלא עזרו לה. השיער נשר לה, והיא אושפזה עשרות פעמים בבית החולים, לרוב רק כדי לקבל נוזלים. אבל המשכנו להתפלל, לא איבדנו תקווה. ידענו בתוכנו שישועת השם כהרף עין! לאורך כל התקופה קראתי את שירת הים, ובקשתי מבורא עולם שיעשה לנו ס כמו יציאת מצרים, כי הוא כל יכול. אם קרע ים שלם והציל את עם ישראל – הוא יכול להציל את אמא מהמחלה.

ביום תענית אסתר התעוררתי בארבע וחצי בבוקר והדלקתי 2 נרות – אחד לאסתר המלכה ואחד למרדכי היהודי. קראתי פרק כ"ב שבתהילים.

ביום השביעי של פסח קראתי בכוונה רבה את שירת הים, וביקשתי מהקדוש ברוך הוא שיעשה לנו נס גלוי כמו יציאת מצרים – הוא כל יכול!

הדלקתי נר לרחל אימנו 40 יום, וביקשתי ממנה שתהיה מליצת יושר שלי אצל הקדוש ברוך הוא ותבקש ממנו שיושיע אותנו ויירפא את אמא. הבטחתי לה שבעזרת השם ובלי נדר, כשהישועה הזאת תגיע – אפרסם אותה.

המצב המשיך להחמיר, ומנהל המחלקה הזמין אותנו – אותי ואת אחותי – לשיחה. בשיחה הסביר לנו שנשארו לאימא חודש-חודשיים לחיות, וצריך להודיע למשפחה. אני הייתי בחודש התשיעי להריוני.

כשלושה שבועות אחרי השיחה הזו הלכתי ללדת. בצירים ובזמן הלידה המשכתי לזעוק לבורא עולם שיירפא את אמא.

שכנה שלי, הרבנית – הציעה לי להוסיף לאמא את השם אפרת – זו סגולה לרפואה. ואכן, בעלה הרב הצדיק בירך אותה בזמן הוצאת ספר תורה, והוסיף לה את השם אפרת.

בתקיעת השופר בראש השנה נפתחו שערי שמיים מהבכי ומהתפילות. המשכנו להאמין בבורא עולם.

עם הזמן, אמא התחילה להרגיש בהדרגה טוב יותר. הרופא ביקש שתעשה בדיקת מעקב – צילום פט סיטי. כשהגיעו התוצאות, הרופא לא הבין איך יכולות להיות תוצאות כאלה – הוא אמר ש-30 שנה הוא עובד בתחום הזה, ומעולם לא ראה מקרה כזה. הוא לא יהודי, ומודה שזה נס – המחלה נעלמה. את הבשורה הטובה הזו קבלנו ביום שישי לפני כחודשיים, בערב שבת שירה. מה רבו מעשיך ה'.

אין עוד מלבדו! השם קרוב לכל הקוראים לו באמת! אני לא יודעת להצביע על איזו מצווה / תפילה / סגולה שעשינו אשר גרמה לנס הזה, אולי זה מכלול של הכל. ישתבח שמו לעד.

תודה, השם! כמה חזקה האמונה. תדעו לכם שתפילות לא חוזרות ריקם. השם אוהב את כולנו, והכל לטובה.

בשורות טובות.