חוזרים למקורות: המשפט העברי יכריע במקרה של חסר בחוק

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק יסודות המשפט של ח"כ ניסן סלומינסקי. המשמעות: בקרוב יכריע המשפט העברי במקרה של לקונה בחוק. בהצעת החוק הוצע לקבוע כי במצב של חסר (לקונה) במשפט, שבו בית המשפט לא מוצא תשובה בחקיקה, פסיקה או היקש, הוא יפנה לעקרונות החירות, הצדק היושר והשלום של המשפט העברי וזאת בנוסף לפנייה לעקרונות האמורים של מורשת ישראל. החוק עבר ברוב של 38 בעד מול 32 מתנגדים.

יו"ר הוועדה סלומינסקי הסביר כי "הכוונה היא שאם יש לקונה בחוק, במקום שהשופט ירוץ לחפש בכל העולם מערכות חוקים, שיסתכל במשפט העברי. תרצה תשתמש, לא תרצה תפעיל שיקול דעת ותעשה מה שאתה מבין. זו לא מהפכה גדולה ואין כאן שום דבר שצריך להפחיד. היושר הצדק והשלום זה משהו שגם האופוזיציה יכולה להצביע בעד".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק יסודות המשפט, התש"ם–1980, שחוקק בשנת 1980 קובע את החובה לפנות למקורות מורשת ישראל בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה בחקיקה או בפסיקה. ואולם, השימוש שנעשה בחוק לאורך השנים מועט ביותר, שכן ההפניה ל"עקרונות החירות הצדק היושר והשלום של מורשת ישראל" שאינה ברורה וניתנת לפרשנות. אשר על כן, מבקשת הצעת החוק לציין בחוק במפורש את המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יהיה רשאי בית המשפט לפנות במקרה של לקונה בחוק."

אחד המתנגדים, ח"כ מוסי רז, הגיב: "יש דברים במשפט העברי שאני יכול לפרש אחרת ממך, אבל השאלה היא אחרת. תארו לכם שהייתם שומעים על פרלמנט בעולם שבמשך השנים התגבשה מסורת חקיקה, ועם הזמן מתקדמים כי ב-2018 הרבה דברים השתנו מאז 1948, ואז ברגע אחד אומרים שעכשיו נקבע שבכל דבר שלא חשבנו עליו יחולו החוקים מלפני 2000 שנה. זה נשמע הגיוני?".