כתבות מגזין
מירי זליקוביץ: "אנשים מגיעים ממרחקים, אבל אני יכולה לבוא לרבי שמעון תמיד"
איך מרגישה אישה שפותחת את ביתה בל"ג בעומר למאות אנשים? ובמה מתבטאת הזכות להיות קרובה לקברו של רשב"י במשך 365 יום בשנה? מירי זליקוביץ, תושבת מירון, מספרת על חוויות מדהימות ועל ימי ל"ג בעומר בלתי נשכחים
- מיכל אריאלי
- פורסם י"ז אייר התשע"ח |עודכן
ביתה של מירי בליל ל"ג בעומר
ל"ג בעומר הוא היום בשנה בו מאות אלפים מגיעים למירון, נושאים תפילה אצל רבי שמעון ומנצלים את סגולותיו של יום ההילולא הקדוש. אבל יש גם כאלו שנמצאים סמוך לרבי שמעון במשך כל ימות השנה. כזו היא מירי זליקוביץ אשר מתגוררת במירון מזה קרוב ל-18 שנים.
איך נראה אצלך ל"ג בעומר?
"ל"ג בעומר אצלנו זהו יום של אירוח ללא כל הפסקה", משיבה מירי. "זה בכלל לא משנה מה מזג האוויר ומהם התנאים הפיזיים, אנשים באים ומתארחים אצלנו בכל מצב ושום דבר לא יגרום להם לוותר. באותו יום הבית שלנו מאבד זמנים – מרגע שמתחיל ל"ג בעומר ועד שהוא מסתיים. בני משפחה ומכרים באים ונכנסים בלי הפסקה, רוצים להיכנס לשירותים, לשתות משהו, או כל בקשה אחרת. את הדלת לא נועלים, בדרך כלל היא נשארת פתוחה לרווחה. לאורך כל היממה אחים, אחיינים וחברים מחליפים משמרות על המזרונים הפזורים בסלון.
"לפני ל"ג בעומר אני מוציאה בכל פעם את כל השמיכות מהבוידעם. זה מצחיק, כי בכל שנה מחדש בעלי מציע לזרוק אותן ולבסוף אנו ממשיכים לשמור משנה לשנה. נוצרת ערימת שמיכות ענקית שנראה שאין סיכוי שתבוא לשימוש, אבל בסופו של דבר אנו משתמשים בכל השמיכות ובכל המזרונים שיש בבית. אין אפילו שמיכה אחת פנויה.
משפחת זליקוביץ, כמו משפחות נוספות במירון, מחזיקה ברשותה גם צימרים המושכרים לאורחים. "במשך כל השנה יש ברוך השם תפוסה מלאה, אבל כאשר מדובר בל"ג בעומר אז בדרך כלל האורחים מזמינים כמה חודשים מראש ואפילו שנה שלמה קודם לכן.
מלבד הצימרים הרבים שפרוסים ברחבי היישוב, אומרת מירי שבל"ג בעומר גם כל הדירות וכל המחסנים מלאים עד אפס מקום. "לנו אישית יש מחסן להשאלת ציוד רפואי שנקרא 'חסדי שבתאי'. בל"ג בעומר אנו מפנים את כל הציוד והמחסן מתמלא בשמיכות, במזרונים ובכריות. מגיעים אלינו בני משפחה, אחים, חברים ובני דודים. במחסן ישנים עשרות אנשים ובמשך היום אנחנו מכינים ארוחות בוקר וערב גדולות".
בנוגע לארוחות מספרת מירי כי יש רבים שמתחרים על הזכות 'למלצר' בהן, כי הדבר ידוע כסגולה ונהוג לומר שמי שמשרת בל"ג בעומר את אורחי רבי שמעון - זוכה ורואה ישועות. "אנחנו רואים את הישועות האלו מקרוב שוב ושוב", היא מתרגשת, "לפני כמה שנים התארחה אצלנו קרובת משפחה שלי בל"ג בעומר. באותם ימים היא כבר הייתה כמה שנים אחר נישואיה ועדיין לא זכתה בזרע של קיימא. בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן, היא ילדה בת מתוקה. מיד בשיחה בה התקשרתי לאחל לה מזל טוב היא הזכירה לי את המלצור בל"ג בעומר. לשתינו היה ברור שלסגולה היה חלק גדול בכך".
מנהג נוסף הנהוג בל"ג בעומר הוא מנהג חלוקת הח"י רוטל הידוע – חלוקת בקבוקי שתייה לאורחי רבי שמעון. "באחת מן השנים אבא שלי ביקש ממני לחלק ח"י רוטל לבאים למירון", משתפת מירי, "לאבא הייתה חנות בירושלים, הוא סגר אותה והיא עברה לבעלים אחרים , אבל הם לא שלמו ארנונה, והעירייה השיתה את התשלום על אבא שלי ודרשה ממנו כמה עשרות אלפי שקלים. בסופו של דבר אחרי שחילקנו את הח"י רוטל העירייה הודיעה באופן בלתי צפוי שהיא מורידה את הסכום ל-5000 שקלים בלבד. באותה שנה היה לי גם קרוב משפחה שהשתתף בח"י רוטל ונולדו תאומים, וגיס יקר שהיה תקוע הרבה שנים בלי שידוך, זכה להתחתן".
בזכות הצדיק
מירי מציינת שהיא רואה השגחה פרטית שוב ושוב, לא רק אצלה באופן פרטי, אלא גם אצל אחרים שמגיעים למירון. "באחת מן השנים היה יום שישי ערב שבת ל"ג בעומר", היא נזכרת. "הבן שלי נסע בבוקר ללימודים בתלמוד תורה בצפת. באותו שלב לא ידעתי שהוא היחיד שנסע וכל יתר הילדים ביישוב העדיפו להישאר בבית בגלל הפקקים. בדרך חזור החליט נהג ההסעה שהוא משאיר אותו בבית הספר כי הוא לא מוציא הסעה רק לילד אחד... רק אחרי שעה ארוכה התקשרו אלינו והודיעו שהילד לבד בבית הספר ושנבוא לקחת אותו.
"יצאנו לדרך", ממשיכה מירי, "הפקקים לצפת היו כמובן קשים ומתישים, אבל בדרך חזור דווקא היה קל יותר, כי הכביש מצפת למירון היה ריק לגמרי, לא נתנו לאף אחד אישור להיכנס מלבד תושבי מירון. ופתאום באמצע הדרך ראינו קבוצה של אמריקאים שעומדים עם המון מזוודות. כשעצרנו לידם התברר שהם הגיעו ישר משדה התעופה וביקשו מנהג המונית לקחת אותם למירון, אבל השוטרים לא נתנו לו להתקדם, אז הוא הוריד אותם באמצע הדרך, בעין זיתים, והלך. מבחינתם הם אפילו לא הבינו איזה נס גדול היה להם, כי לא הייתה להם שום דרך לצאת מהכביש הזה. הגענו לשם ממש במקרה. אני בכלל לא בטוחה שהם היו מספיקים להגיע לשבת בדרך אחרת".
ומה עם ימות השנה האחרים? באיזו תדירות את מבקרת בציון הרשב"י?
"התפילה אצל רשב"י הפכה להיות חלק מהחיים שלי", משיבה מירי. "לצורך הדוגמא, אין מצב שאני הולכת ללדת בלי שאני עוברת קודם אצל רבי שמעון, גם אם הצירים ממש חזקים. היו כמה לידות שהגעתי לפניהן לציון כמה וכמה פעמים, בכל פעם שחשבתי שהלידה מתחילה, רצתי ישר לרשב"י.
"בימים אלו אני בתקופה של הוצאת תואר שני, ובכל פעם שיש מבחן, אז בדרך ללימודים אני עוברת שם ומתפללת, לפני שטסים לחו"ל מובן מאליו שאני עוצרת אצל רשב"י לתפילה, וגם ביום-יום אני מגיעה לשם הרבה פעמים. זוהי זכות. בכל פעם מחדש אני מרגישה את הזכות הזו כשאני רואה אנשים שמגיעים כל כך מרחוק, מכל רחבי הארץ ואפילו מחו"ל, ואילו אני זוכה להיות קרובה כל כך. ברור לי שאני צריכה לנצל זאת".
ויש גם תפילות מיוחדות במינן שזכורות לה: "הגיעה לאחותי פעם הצעת שידוך שנראתה רצינית מאוד. אבא שלי קבע עם הבחור לפגוש אותו, ואחותי ביקשה שאלך להתפלל אצל רבי שמעון ולבקש שאם השידוך צריך לצאת לפועל, אז שיצא, ואם לא, אז שפשוט ירד. לאחר שסיימתי את התפילה, התקשרתי לשאול איך הייתה הפגישה והתברר שאבא שלי בכלל לא פגש את הבחור. כי בדיוק באותו יום החליפו את השעון והבחור התבלבל וטעה בשעה. השידוך בסופו של דבר לא התקדם, ורק לאחר מכן התברר לנו עד כמה שהוא לגמרי לא התאים. בסופו של דבר הישועה הגיעה דווקא מכיוון אחר ובלתי צפוי".
על מקרה נוסף היא מספרת בהתרגשות: "יום אחד נהגתי בכניסה למירון ובטעות חציתי פס לבן רצוף. עשיתי את זה ממש מול העיניים של השוטרים והם כמובן דרשו ממני לעצור והודיעו לי שנותנים לי דו"ח על 1000 ₪ ובנוסף שלילת רישיון לשלושה חודשים. רק מי שגר במירון יכול להבין עד כמה שבלתי אפשרי להסתדר בכזה מקום בלי רישיון... ברגע שהם כבר התחילו לכתוב לי את הדו"ח ואני ידעתי בליבי שאין סיכוי שיבטלו, מצאתי את עצמי מתפללת להקב"ה ומבקשת שלמרות שאין סיכוי, שיציל אותי מהקנס הזה בזכות רבי שמעון, ואם זה יקרה – אני מקבלת על עצמי לומר את כל ספר התהילים בציון הרשב"י.
"באותו רגע", ממשיכה מירי, "פתאום יצא אליי הערבי שנמצא בשמירה, בכניסה למושב, ואמר לי: 'אני מכיר את אחד השוטרים האלו, רוצה שאנסה לדבר אתו?' ממש לא נתתי לזה צ'אנס, הרי מדובר במעבר של קו רצוף, ובכל זאת אמרתי לו: 'בסדר, תנסה'. הוא פנה אל השוטר, דיבר אתו והסביר לו שהוא מכיר אותי, אני אישה אחראית ושבירת כללים לא בטבע שלי. הוא גם אמר לו שאני מתנצלת ומודה בטעות. בסופו של דבר יצאתי עם קנס של 250 שקלים בלבד, ללא שום שלילה. זו רק הזכות של רבי שמעון, אין לי שום הסבר אחר".
השנה עומדים לקיים בבית משפחת זליקוביץ' התוועדות מיוחדת בליל ל"ג בעומר בין השעות תשע וחצי לאחת בלילה. "המרצה יהיה הרב גורביץ מגדל העמק, ותתקיים במקום גם סעודה לכבוד הילולת רבי שמעון לגברים. כמובן שאנו מזמינים את כולם להמשיך להתוועד ולדבר בדברי תורה בבית משפחת זליקוביץ. בווייז יש לכתוב: 'חסדי שבתאי'".