עלון הידברות
נער בכיתה י"ב מספר: כך התחלתי לחלק את עלון הידברות בתיכון
מה גורם לנער בכיתה ט' להתחיל לחלק עלוני שבת לחבריו לתיכון החילוני? ואיך אישה חולה המאושפזת בבית החולים קשורה לסיפור? נועם דהן, תלמיד כיתה י"ב בתיכון באזור הגליל העליון, במכתב מרגש
- נועם דהן
- פורסם י"ז אייר התשע"ח |עודכן
את יום שישי מלפני שלוש שנים אני לא יכול לשכוח. היה זה יום שישי של תחילת הקיץ, מזג האוויר היה חם מאוד, הלימודים הסתיימו, ורגע לפני שעזבתי את התיכון, מישהו פנה אליי.
היה זה אחד מהשמיניסטים שאמר לי שהוא רוצה לדבר איתי. מאוד התפלאתי, הכרתי אותו רק בפרצוף, אפילו לא ידעתי את שמו. הוא גרר אותי לצד והסביר לי בסבר פנים רציניות שיש לו דבר מה לבקש ממני. הוא סיפר לי שאמא שלו חולה מאוד, היא מאושפזת במצב קשה. בבית החולים התגלגל לידה עלון של הידברות, והיא הבינה שיש אפשרות להפיץ את העלונים האלו בכל מיני מקומות. היא ביקשה ממנו לדאוג להפצת העלונים בתיכון, אבל מה לעשות שהוא בדיוק לפני גיוס ולא תהיה לו אפשרות להגיע בימי שישי הקרובים לתיכון? אז הוא ביקש ממני שאני אהיה אחראי על חלוקת העלונים. הוא ידאג לשליח שיביא אותם עד לשער של בית הספר, ואני בסך הכל אקח אותם ואניח מספר עלונים בכל כיתה.
האמת היא שבאותו שלב לא הבנתי כלום. הייתי נער צעיר בכיתה ט', הדבר היחיד שהעסיק אותי היה משחק הכדורגל שמחכה לי בלילה. לא היה לי מושג מה זה הידברות ומהם עלוני השבת. לא התאפקתי ושאלתי לבסוף: "למה בחרת דווקא בי?" והוא ענה: "חיפשתי בחור צעיר מכיתה ט', שייקח את העסק ברצינות, אבל אם אתה לא רוצה, אז אחפש מישהו אחר".
אמרתי לו שאני מסכים לעשות ניסיון ביום שישי הקרוב. ובאמת, ביום שישי הגיעו העלונים לשער בית הספר, לקחתי אותם וחילקתי בין הכיתות – לכל כיתה שלושה או ארבעה עלונים. רוב התלמידים לא הבינו במה מדובר, אבל היו גם כאלו שניסו לקרוא ובכיתה אחת אפילו התנהל דיון לגבי כמה דברים שנכתבו בעלון.
שבוע אחר כך הודעתי לשמיניסט שאני מוכן להמשיך, זה לא היה קשה ולא היה אכפת לי, וכך המשכתי שבוע נוסף, ועוד שבוע. בשלב מסוים התחלתי בעצמי להתעניין ולשאול את עצמי מה כתוב בעלונים האלו, והתחלתי בקביעות לקחת עלון כזה בתיק. בכל ליל שבת אנחנו נפגשים כל בני המשפחה אצל סבתא שלי לסעודה. מאז שיש לי את העלון אני מתעכב קצת יותר, ותמיד מקריא לכולם את המאמר של הרב זמיר כהן.
אני לא מאמין כשאני כותב את הדברים האלו – שלוש שנים אני כבר מחלק את העלונים בתיכון. אין לי מושג מה קורה עם אותו בחור שיזם את הרעיון, אנחנו לא נפגשים בכלל. אני גם לא יודע מה שלום אמא שלו, למרות שהשאלה הזו צצה במוחי כמה פעמים.
אבל אני יודע דבר אחד – החלוקה הזו הפכה אותי לבן אדם טוב יותר, שחושב על הזולת, וגם ליהודי מאמין יותר. הנה, במקום כדורגל בליל שבת, אני מגיע לסעודה אצל סבתא.
להצטרפות להפצת עלון הידברות, וכן כניסה להגרלה הגדולה בקרוב, הקליקו כאן.
קחו חלק בבניית מקווה טהרה לנשים יהודיות במדינת אויב וקבלו חנוכיה יוקרתית שתאיר את ביתכם!