"אם בעל תשובה לא מממש את השליחות, יש בזה פספוס": שאלון יהדות עם יהושע לימוני

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"כשהייתי ילד קטן, לא זוכר בדיוק בן כמה הייתי אז, היה לי כלב. לא הצלחנו לטפל בו, ובאיזשהו שלב ההורים שלי מסרו אותו. אני זוכר עד היום את היום שבאו ולקחו אותו. זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי פרידה. לא יודע למה, אבל זה הסיפור הראשון שעולה לי בראש. מאוחר יותר, כשהייתי הרבה יותר מבוגר, היה לי חתול שגם לו יש סיפור משלו, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת".

נקודה יהודית שאתה מתחבר אליה באופן אישי?

"תפילה. מרגיש שיש לי נקודה שם, איזה חיבור מיוחד".

מצווה שאתה מקפיד עליה במיוחד?

"כמו שאמרתי מקודם, יש לי חיבור מיוחד לתפילה. מתחבר מאד דווקא למצווה הזאת, קשה לי לתמצת את החיבור הזה לכמה משפטים קצרים".

חג אהוב עליך?

"קשה לי לבחור, כולם היו בני. זה יצטרך להיות איפשהו בין יום כיפור, סוכות או חנוכה, אחד מביניהם. לכל חג יש את המעלות שלו מבחינתי. יום כיפור זה יום כיפור. יש כל כך הרבה מה להגיד עליו שקשה לתמצת בכמה משפטים, אבל אצלי זה בעיקר החיבור למקום של התפילה. בסוכות אני מאד אוהב את העניין של הסוכה. יש לי סוכה אמיתית, כזאת שצריך לבנות מקרשים מאפס. אני עובד עליה שלושה ימים לפחות, ובכל פעם אשתי שואלת למה אני לא קונה סוכה שקל להרכיב, כזאת שאפשר לסיים להרכיב אותה בשעה. אבל אני נהנה מהמצווה הזאת. מאד קשה עלי הפרידה אחרי סוכות.

"חנוכה מזכיר לי קצת את ל''ג בעומר, זה אותו עיקרון של האור הבא מן החושך, יש שם גילוי של פנימיות. הנקודה המעניינת היא שאין יותר מידי איסורים בחנוכה, בניגוד לשאר החגים. יש הלכות שקשורות לחנוכייה וזהו, ועדיין יש את ההרגשה הזאת שנמצאים כל הזמן בתוך חג. יש בחנוכה משהו גאולתי קצת. אולי בגלל זה חנוכה זה חג שיישאר לתמיד, גם אחרי שהמשיח יבוא".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"נמצא הרבה, לא מספיק. אף פעם לא מספיק, כי תמיד אפשר יותר. העבודה לא מסתיימת, להנכיח אותו בחיים זה בלי סוף, יש בזה המון דרגות ומדרגות. ועדיין, אני משתדל לפגוש אותו לפחות שלוש פעמים ביום, ללכת איתו במעשים. זו עבודה לכל החיים ואפילו לא לגלגול אחד. זה אימון תמידי. אני חושב שהיום הקב''ה יותר נוכח בחיי מלפני חמש או שש שנים, ורוצה לקוות שבשנים הקרובות הוא יהיה נוכח בחיי אפילו יותר".

דמות תנ"כית שהיית רוצה לפגוש?

"אהרן. קודם כל, עצם זה שהוא היה בתקופה הכי מעניינת בזמן מתן תורה ובניית המשכן, בראשוניות של הכל, מרתק אותי. מאד מעניין אותי לפגוש את הראשוניות הזאת, את המקום שממנו הכל התחיל. חוץ מזה, הוא נראה לי מישהו שאפשר לדבר איתו. איתו הייתי מרגיש בנוח. אני מאד מתחבר לתכונות שלו: רודף שלום ואוהב שלום".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"יש הרבה, אבל בראש ובראשונה זה הרבי מליובאוויטש".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה?

"זו שאלה מכשילה. התשובה תהיה חייבת להיות כן ולא. כן כי אני עושה את מה שאני אוהב לעשות, ולא, בגלל שאני אף פעם לא מסופק. תמיד אפשר יותר".

איפה אתה רוצה להיות בעוד עשר שנים?

"האמת שהתשובה מאד בנאלית, אבל הייתי רוצה להיות במקום שבו אני עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב. כל השאר זה רק אמצעים, לא המטרה עצמה. גם בתחום במקצועי, השירה והמוזיקה הן רק אמצעים להנכיח את הקב''ה ולייצר חיים של משמעות ותכלית. זה לא משנה באמת מה אני עושה. אני מתעסק בתחום המוזיקה, אבל באותה מידה זה היה יכול להיות משהו אחר. כל זמן שאני מחובר אליו ממקום אמיתי וטוב. זה קשה, אבל אני יודע שזה המקום שאני רוצה להיות בו".

מה דעתך על בעלי התשובה, וכמה אתה מרגיש קשור לבעלי התשובה?

"אני בעל תשובה בעצמי, ולכן מרגיש אליהם קשר חזק מאד. אני מזדהה עם התהליכים שהם עוברים. האתגר האמיתי בעיני זה לצמצם את הדעה שלי לכמה משפטים. אני חושב שלבעלי התשובה יש תפקיד חשוב, והוא להיות הדבק הזה של עם ישראל. בגלל שאנחנו נעים גם פה וגם ושם, אנחנו יכולים לעשות את החיבור הזה בין שני מגזרים מקוטבים. לכן אני חושב שבעל תשובה צריך להישאר כזה, ולא להיטמע במגזר מסוים, כי יש לו שליחות במקום שהוא נמצא. ואם בעל התשובה לא מממש את השליחות שלו, יש בזה פספוס. אפשר לראות במוזיקה של השנים האחרונות איזה גיוון ורגש הביאו איתם בעלי התשובה".

איך מתקדם תהליך העבודה על האלבום החדש שלך?

"אחרי פרויקט הדסטארט שהצליח מאד, אני כבר בשלבי העבודה הסופיים על האלבום. אפשר לומר ששלוש רבעים מהאלבום כבר מאחורי. תכלס, זה החלק הכי קשה, אבל ברוך ה', אנחנו עובדים ומתקדמים. אני לא יכול להתחייב לזמנים, אבל מקווה מאד שהוא יצא בחודשים הקרובים".