המכתב שלא יישלח לעולם
קצת לא מוצאת את עצמי ביצירה הזאת
"ועדיין מתוך חושך, כבדות, עבדות – אני רואה ומדמיינת ישועות".
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם כ"א אייר התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
עד שבת
עד מנוחת הנפש
התאחדות
הגוף והנפש
אל דמות אחת
עד התרצות
עד יישור הדורים
עד סיפוק רצונות
ומאוויים
בכבוד
בהתרים
עד שובע
ממלא את החסר
חסר לי תו
יש רק שבעה
והשמיני?
איננו
שואפת אל הנעלם
הקיים
הרי לי שבועה
ועדיין לא בא
ואף על פי שחלף יותר משבוע
שנה ויובל
עדיין מדמיינת
מתאמנת באמונה
חלק היא ממני ולא באומנה.
אומנות הגוף והנשמה.
עד מיצוי
עד גילוי הביטויים
עד חשיפת כאבים
עד בכי וטלטול מיתרים
עד ריפוי
ניגון
חוזר
שוב
ושוב
ושוב
תנו לי לנגן
גם אם כבר שמעתם ואתם מכירים
הכאב עדיין מייסר אותי בפנים שנים.
עד חלום
עד משאלה
עד שאגיע למטרה
מילות כח
ומצליל אני שומעת אמונה
שלא אשבר
קצת קשה לאחרונה
עד הבוקר
עד אורה
כינורות באוזני
מפלחים את הדממה
כבדה הנשימה
דמות רועה אוהב רחוק
קוראת לעזרה
מדמיינת תרועות
חצוצרות
קצת לא מוצאת את עצמי ביצירה הזאת.
ועדיין מתוך חושך, כבדות
עבדות
אני רואה ומדמיינת
ישועות
עוד מעט זועקת
הגיע העת הזאת
עת רחמים
ורננות.
שירה ד .