הורות במחשבה חיובית: סיפור לילדים? לסגור ספרים בבקשה!

אם עומדים אתם לעבור ממחשבה ל"מעשה", ונכונים אתם לספר סיפור לילדיכם, עצרו נא רגע לפני, שמעו לעצת ידיד ואל תעשו את הטעות הנפוצה: "להקריא מתוך הספר".

מרבית בני אנוש אינם מחבבים במיוחד האזנה להקראה מתוך הספר. הם מתנתקים מ"בעל קורא" זה הקורא בקצב ובטון המובן, כמובן, לו עצמו, אך אין הוא מובן, כמובן מאליו, לקהל מאזיניו, שהמילים אינן מונחות ומוצגות מול עיניו. בנוסף לכך, בעודו שקוע ועסוק בהקראה דרמטית בהתרגשות מתוך ספרו, מתנתק הוא מהם ואינו יוצר עמם קשר עין. מסיבות עצובות אלו הם אינם מתרכזים כלל בדבריו, וזאת, למרבה הצער והאכזבה, על אף המאמצים הכנים שהשקיע על מנת ללמדם ולהרביצם דעת הנגוזים ועולים בתוהו "וכן נגוזו ועבר" ...

למרבית הפלא תעיד העובדה, שבעל המעשה כלל איננו חש בכך, ובעיניו נדמה שלהקריא מתוך הספר זו הדרך הטובה והמוצלחת ביותר, ושהיא אף מותירה רושם חשוב בקהל המאזינים.

אל תשגו בטעות זו, בין אם אתם מספרים בבית, בין אם מדובר בדרשה שהתכבדתם למסור בפורום משפחתי ובין בנשיאת דברים לפני רבים.

אם חשוב לכם להעביר ולהמחיש את המסר של "ונכתב בספר", שהדברים שאתם אומרים כתובים ומעוגנים בספר, שם הוא מקור מחצבתם ו"ממקום קדוש יהלכון" – אזי כך עשו:

אמרו: "הדברים כתובים בספר ...", ותוך כדי כך הרימו את הספר ממקומו, הראוהו לקהל מאזיניכם ברוב רושם, פתחו את הספר והקריאו מתוכו שורה או שתיים לכל היותר ואז, בלשונכם ובשפה פשוטה ומובנת, הגידו תמציתם של דברים: "הוא כותב כאן כך וכך" ...

קשר עין

בנוסף, זכרו נא לשמור כל העת על קשר עין עם השומעים. בעשותכם כן מסייעים אתם לריכוז ולרצף המחשבתי שלהם. אך בהעדר קשר עין, המחשבה מתנתקת וחוזרת לשוטט בנושאים האקטואליים המעסיקים אותנו ללא הרף.

האטו את הקצב

הקצב בו זורמת מחשבתנו ומפעילה את יכולת ההבעה שלנו, דהיינו הדיבור, אינו תואם בהכרח את הקצב בו פועלת וקולטת תפיסת מחשבתם של קהל היעד. אשר על כן, האטו, בבקשה, את קצב הדיבור, ודברו לאט יותר. עקבו במבטכם אחרי תגובותיהם של השומעים – האם הם "אתכם" או סתם בוהים בנקודה לא ברורה בחלל? התאימו עצמכם אליהם, ובמיוחד כשאתם מצטטים מתוך ספר. הרי החומר אינו מונח לפניהם כפי שהוא מוצג ויזואלית לנגד עיניכם "ערוך לפניכם כשולחן ערוך", "שחור על גבי לבן", "אש שחורה על גבי אש לבנה"; כאן יש צורך להאט את הקצב במיוחד, ולהטעים את הנאמר.

מסיבה זו, בהרצאות בהן מובאים ציטוטים רבים, מחלק המרצה דפים מצולמים עם המובאות בידיו של הקהל הנכבד, על מנת שיהיו הדברים לנגד עיניו. ואף בכגון אלו אין להאריך בהקראות.

בהצלחה עם החמודים שלכם!

הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים ומחבר הספרים "מתי ישמעו ילדי בקולי?" ו"שולחן השבת עם הילדים". לתגובות: 9999587bb@gmail.com