על רקע האיומים האסטרטגיים: איך ניתן לזכות ברוגע וביטחון אמיתיים? קבלו עצה ששווה זהב

אילו היינו נותנים רשימת משאלות לבחירה בימים אלו, נראה לי שרבים מאד מאזרחי ישראל היו בוחרים במשאלה שמבטאות המילים הללו 'שלום בארץ'!

גם אם תושבי ישראל רגילים למתיחות בטחונית אבל כזו שמתמודדת מול העוצמה האיראנית המשולבת בטירוף ושנאה עמוקה – לא חווינו מזמן. ברקע צירוף גורמים שבאמת כמעט מאלץ את האירנים לפעול ולהשיב את כבודם האבוד בכמה חזיתות, ועם הורדת שורות אלו לדפוס נתוודענו להחלטתו הדרמטית של הנשיא טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין ועל עליית מדרגה במתיחות הבטחונית בצפון!

לא חלילה שאין לנו הערכה להצלחות שהיו בסייעתא דשמיא כנגד איראן, או שמחה על כך שיש בארה"ב נשיא המגבה את מדינת ישראל בצורה חסרת תקדים, אלא שככלות הכל במצב הקיים אנו חשופים לאיומים אסטרטגיים ומייחלים לרוגע ובטחון ו'שלום בארץ'. גם מזג האויר המתעתע והמוזר באופן כה קיצוני תורם להרגשה של חוסר יציבות ומאיים משהו...

מעניין איך שפסוקי הפרשה מתייחסים ממש לבעיות הללו, והנה ציטוט חלקי: אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם: וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ ...וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם ...וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב.

אז הנה יש לנו מתכון בטוח בספר הספרים... אבל... 'הבעיה היא' שההבטחות הללו מותנות בקיום תחילתו של הפסוק אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם – ולמרבה הצער האוירה הציבורית הכללית עדיין איננה תומכת בקיומם ולעיתים אף חלילה להיפך... ובכל זאת, גם אם המדיניות הממשלתית תלויה ברשויות, אבל האוירה והמצב בשטח אינם בהכרח זהים למדיניות המוכתבת מלמעלה. כשם שהעיתונות והתקשורת העויינת את ראש הממשלה בכל מחיר גם בשבוע שהוא בשיא ההצלחה – אינה מבטאת את רוח 'העם' – כך גם המדיניות הרשמית והאוירה התקשורתית אינן מבטאות את רוחו הפנימית של העם ביחס לתורה.

בשקט בשקט – מתפשטת היהדות והמסורת עוד ועוד, בערים רבות חלה מהפכה במובן הדתי, בני נוער מתקרבים לתורה ונבואת עמוס על ימי טרום הגאולה הולכת ומתקיימת 'וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י ה':

כאשר בתי מדרש ו'מדרשות' מתמלאים בבני נוער, מכל החוגים ומכל השכבות והצמאון לדבר האמת – דבר ה' גובר – יש תקוה לקיום של אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֹתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם... יחד עם ההבטחות הנפלאות של שלום ובטחון.

בליל חג השבועות הקרב ובא יפקדו רבים – גם מאלו שאינם לומדי תורה ושומריה בקביעות - את בתי הכנסת ואף יבקשו לטעום טעמו של לימוד תורה, נקוה שיזדמנו להם מלמדי תורה ובתי מדרש ברוח היהדות המקורית ולא קוקטיילים מזוייפים של פולקלור יהודי... ומאידך על כל אחד מאיתנו לפתוח את השער ואת הלב לאלו הצמאים לדבר תורה אמיתי...

מברית מילה לברית תורה

בדברי חכמנו מופיעה ההגדרה 'ברית שמים וארץ' על 'ברית מילה' ועל 'ברית תורה שבעל פה', על שני עניינים עיקריים אלו נאמר הפסוק בירמיהו פרק לג 'כֹּ֚ה אָמַ֣ר ה' אִם־לֹ֥א בְרִיתִ֖י יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה חֻקּ֛וֹת שָׁמַ֥יִם וָאָ֖רֶץ לֹא־שָֽׂמְתִּי''. והמשמעות היא שאכן בדברים הללו תלויה כל היציבות שלנו, ואיתנותם הבריאה של כל מערכות הקיום - כפי שמשתקף בברכות ובקללות שבפרשת השבוע.

אחד מגדולי המאורות שבקעו בשמי היהדות לפני כמאתיים שנה היה הגאון רבי עקיבא איגר רבה של פוזנא שתורתו נלמדת רבות עד היום בחרדת קודש, הוא קובע כי אכן יש קשר בין שתי הבריתות הללו, ברית המילה של הילד הרך מכשירה בו את הבסיס והיסוד לקשר שלו לתורה, הוא קובע להלכה בעקבות זאת כי גם סב התינוק אחראי כמעט כמו האב על מילתו – מכיון שהוא מצווה ללמדו תורה ככתוב 'והודעתם לבניך ולבני בניך' ואם כן הוא גם מצווה ליצור את הבסיס ליכולותיו התורניות על ידי ברית המילה.

שמעתי לא מכבר כי פרופסור מבוגר שהתעניין בלימוד תורה ניסה רבות להבין את סוגיית 'תגרי לוד' ועל אף יכולותיו הקוגנטיביות לא 'תפס את הסוגיה', לימים הציע הרב שטיינמן זצ"ל לאברך שלמד אתו, לברר האם הוא מהול וזאת על רקע עלייתו מרוסיה בגיל מבוגר, התברר שהשאלה היתה במקומה" רק אחרי תקופה כשהחליט לערוך ברית מילה התחילו סוגיות התלמוד הקשות להאיר לו פנים.

למרבה החסד, ברית המילה נשמרת כמעט בכל האוכלוסיה היהודית בארץ והיא מהוה ערובה כי הבסיס וההכנה לתורה לא נעדר מילדי ישראל באשר הם – גם אלו שהם בנים להורים שאין להם כל זיק יהודי גלוי. ואכן לא אבדה תקוותנו להיות עם תורני בארצנו – ארץ ציון וירושלים, מתוך שלום ובטחון ובקיום ההבטחות  ...וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם ...וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ!