האם החרדים סובלים בין החומות? מחקר עדכני שובר מיתוסים

מחקר מקיף ושובר סטריאוטיפים נערך במכון החרדי למחקרי מדיניות. המחקר, הבודק את איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית, יוצג ביום עיון מיוחד שיערוך המכון, ב-23 במאי.

החוקרות מיצר קסיד וד"ר דמיטרי רזמנוב חילקו את החברה הישראלית ל-3 קבוצות: חרדים (12%), ערבים (20%) ויהודים שאינם חרדים (68%). קסיד מסבירה כי החלוקה נערכה בצורה כזו כי למסורתיים ולדתיים הלאומיים יש התנהגויות דומות בפרמטרים שנבחנו במחקר.

המחקר בדק את איכות חייהם של יותר מ-1,000 נשאלים, ב-9 תחומים: בריאות, רווחה אישית וחיי משפחה, חינוך והשכלה, הכנסה ומצב כלכלי, תעסוקה, דיור, חיי קהילה וחברה, ביטחון אישי וחשיפה לפשע. המחקר בדק כמה מיתוסים, וחלק מהם ניפץ לחלוטין.

המיתוס: המצב הכלכלי של החרדים גבוה. הממשלה 'שופכת' עליהם כסף

האמת: אצל חרדים, ההכנסה החודשית נטו לנפש נמצאת בירידה. ב-2016 היא הייתה רק 46% מהנתון בקרב יהודים לא חרדים, בעוד ב-1997, היא היוותה 55%. ההכנסה לנפש במשפחה הערבית היא הנמוכה ביותר. הפער בחברה היהודית נובע משני גורמים. ההכנסה לנפש בחברה הכללית עולה מהר יותר מבחברה החרדית, ומספר הנפשות במשפחה החרדית גדל. ועדיין, החרדים הכי מרוצים ממצבם הכלכלי – 71% ,לעומת 63% אצל יהודים לא חרדים ו-49% אצל ערבים.

הסיבה לכך משולבת. קסיר מסבירה את שביעות הרצון מהמצב הכלכלי: "חשוב להבין כי מדובר בעוני אידיאולוגי. בקרב החברה החרדית, לימוד תורה והקרבה למענו נתפסים אצלם כאידיאל. כמו כן, לרוב תסכול ממצב כלכלי קשה, הוא פסיכולוגי, ונובע לא מעט מהשוואה לסובבים אותך. בקרב הציבור החרדי – החברה כולה צנועה יותר ומנהלת אורח חיים פשוט יותר. כן חשוב לזכור כי אצל חרדים ישנם מערך תמיכה כלכלית, אפשרויות קנית מוצרי מזון במחירים מסובסדים, ועוד.

האם זה משפיע על רמת האושר? על כך במיתוס הבא:

המיתוס: החרדים סובלים בין החומות

האמת: מן המחקר עולה כי תחושתם של החרדים שונה מהדעה הרווחת, שנשענת על נתוני העוני הרשמיים. אמנם שיעור העוני בקרב החרדים הוא אמנם %6.52 ,לעומת %7.8 בשאר הציבור היהודי, אבל שביעות הרצון מהחיים היא %98 לעומת 90% היא גבוהה יותר ב־4 מהתחומים שנבדקו – בריאות, רווחה וחיי משפחה, חיי קהילה וביטחון אישי.

עורכת המחקר קסיר מסבירה כי "בתחומים שחשובים לחרדים, חייהם מלאים וטובים. הכנסה נמוכה ועוני לא מאפילים על שמחת החיים שלהם, כי הם נובעים מבחירה מודעת בין שגשוג כלכלי לבין מסירות לעולם התורה".

המיתוס: חרדים לא משקיעים ברפואה מונעת

האמת: בנוגע למצבם הבריאותי, החרדים מובילים במאבק בעישון. מצבם הבריאותי טוב יותר, וחייהם ארוכים יותר. מן המחקר עולה כי 96% מעריכים את בריאותם כטובה, מול 85% בין יהודים לא חרדיםו-76% בין ערבים.

המחקר לא מצא הבדל בין שביעות הרצון של גברים ונשים בחברה החרדית, לעומת פערים במגזרים אחרים בהם גברים מרוצים יותר.

עוד מן המחקר עולה כי תוחלת החיים בקרב החרדים ארוכה יותר: ב-3 יישובים עם ריכוז חרדי גדול שכלל המחקר (בני-ברק, בית-שמש וירושלים) היתה תוחלת החיים הממוצעת 81.6-83, בעוד במגזרים האחרים עמדה על 80.8 בממוצע. נתון זה חרג מהקשר הקיים לרוב בין רמה חברתית-כלכלית של יישוב ותוחלת החיים של תושביו. קסיר תולה זאת באמונה לכוח עליון, ומציינת כי במחקרים נוספים בעולם קיים קשר בין מגזר מאמין ותוחלת החיים שלו.

שיעור העישון בקרב חרדים נמוך משאר האוכלוסיות באופן משמעותי: 9% מהחרדים מעשנים, לעומת 23% בשאר הציבור היהודי ו-25% בקרב ערבים. נשים כמעט ולא מעשנות (1% לעומת 19%) בשאר היהודים, אבל גם בקרב גברים הנתון נמוך – 17% מול 27% אצל שאר היהודים ו-49% בקרב ערבים. הסיבה: קריאות של רבנים להפסיק לעשן, פסקי הלכה וספרים בנושא, וגם לחץ חברתי – רוב הבנות בגיל שידוכים יסרבו לפגוש בחור מעשן. מנגד, המודעות לעישון פסיבי ונזקיו נמוכה לעומת הציבור הכללי.