הידברות לנוער: בואו נדבר על זה – רק לב שבור

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד! כבר שמעתם את הסלוגן הזה כמה פעמים, נכון? הוא לא חדש... הוא כבר קיים הרבה מאוד שנים ורבים כבר דברו עליו. הבעיה היא שאנחנו לא מדברים עליו.

תארו לכם עולם שאין בו עצבות ולא דיכאון, רק שמחה כל היום. איך העולם הזה היה נראה לכם? מושלם? מדהים? קסום? אתם צודקים, הוא אכן היה כזה, אבל לא היה הרבה אקשן, לא כך?
כי בכל עלילה טובה, אפילו בחיים שלנו, יש ירידה שמביאה לפריחה עצומה בחיינו, וזה מראה לנו את גודל הטוב והחוזק שה' שם בנו.

אבל הירידה הזאת, כלומר, הקושי העצום בלחוות משבר או רגעים קשים בחיים כמו אובדן חבר יקר או חפץ נצרך ואהוב, הוא כזה שאי אפשר להתעלם ממנו, והוא מביא אותנו לירידה במצב הרוח, זאת אומרת, במצב הרוחניות שלנו.

לרגעים הקשים בחיים שלנו, שהם חלק לגיטימי בחיינו כחלק מחזרתנו בתשובה, יש כח עוצמתי לא פחות מאשר לשמחה שאנחנו חווים בזמן התעלות. אם לא היו חיינו קשים ומאתגרים לפעמים, היינו מתקדמים לאן שהוא? לא.
צריכים הוכחה? שוויץ היא מדינה שלא חוותה הרבה בתולדותיה, בתחום של מלחמות ואתגרים מדיניים. היום היא אחת מהמדינות הפחות מתקדמות מבחינת חדשנות בתחומים מסוימים, כי רק מי שנופל – מתחדש ומתעצם.

אבל אנחנו, לפעמים ממש כמו רובוטים עם פקודות ברורות מראש, מגיבים לכל כישלון או אכזבה כאילו חרב העולם, סוף העולם שמאלה. העצבות ממלאת אותנו ואנחנו טובעים בעצב ובאכזבה.

אז בואו נודה בזה: לא להיות עצוב זה קשה מאוד, מצד שני זה גם לא הכי משתלם לנו. אנחנו מבזבזים זמן יקר וכוחות נפש רק על המחשבות והדמיונות שיוצאים לנו מכל גוש העצבות הזה שנכנס ללב.

הקב"ה שונא את העצבות של האדם מאחר שהיא יכולה להוריד אותו לשאול תחתיות, שחלק אפילו לא יצאו ממנו.

אז מה, לא נהיה עצובים?! כן, בדיוק – כן.

מה כן? נהיה בשברון לב! מה זה אומר? לב שבור, למעשה, הוא לב שבוכה לאבא, לתיקון, להרגשה ולקבלת המצב הנוכחי בהשלמה, עם רצון להתקדמות למצב טוב יותר. הוא לא נותן ליאוש לאכול אותו מבפנים, הוא מגייס כוחות לחייך ולהמשיך.

עצבות היא בדיוק להיפך. עצבות היא בעצם הזעקה המרה על העוול שנעשה לנו, יאוש מהעולם כולו. אדם שהוא בעצבות איננו מסוגל לראות את הקב"ה, מאחר שהוא עילת כל העילות וסיבת כל הסיבות, ואם אנחנו עצובים בגלל מה שה' עשה לנו, אנחנו למעשה ממש "מתלוננים" על ה' יתברך, וכמו שידוע לנו, זה גורם להתרחקות ממנו. אבא שלנו לא רוצה לפגוע בנו, וכך, בלי שרצינו בכלל, היינו כפויי טובה כלפיו.

זו לא משימה פשוטה, נודה באמת, אבל גם החסכונות שלנו למכונית או פלאפון השתלמו בסוף. על אחת כמה וכמה להפרד מעצבות, לא ככה? אנחנו לא לבד, הקב"ה איתנו במסע הזה, ועם הרבה תפילות ואמונה – בסוף הדרך נהיה מאושרים. הרבה הצליחו, ולא רק צדיקים. גם אנחנו יכולים.

מבחן לא טוב? ההורים שלנו עצבנו אותנו? נפלנו במכשול של היצר הרע? תזכרו – רק לא עצבות, זה בדיוק מה שיצר הרע רוצה.

אין שלם כמו לב שבור, ואין חושך – אלא עצבות.