איינאו פרדה סנבטו: "מיסיונרים נוצריים השתלטו על העלייה מאתיופיה"

את הדרך הארוכה מאתיופיה לישראל עשה איינאו פרדה סבנטו בשנת 1991 עם אמו ואחיו. אביו נפטר באתיופיה, כשאיינאו היה בן 5 בלבד. "המסע של רוב יהודי אתיופיה לארץ ישראל היה מפרך במיוחד", מספר סבנטו. "למעלה מ-4,000 אנשים נספו במהלכו, בשעה שניסו להגשים את חלומם ולעלות לארץ. לכן מה שקורה בעלייה האתיופית כיום קשה לנו כל כך. פוגעים בתורתנו הקדושה, בערכים שלנו, וזה כואב מאד". 

אם אתם חובבי תקשורת, וגם אם לא, כנראה שמתישהו נתקלתם בסנבטו או באחד המיזמים שהוא עומד מאחוריהם. סנבטו (43) נשוי למרה מרו, המכהנת כחברת דירקטוריון ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובמרכז למורשת יהודי אתיופיה, אב לשניים, מתגורר בראשון לציון, העוסק בעיקר בפעילות ציבורית ותקשורתית בכמה עניינים וחזיתות.

"מגיל צעיר היה לי חשוב לעסוק בפעילות ציבורית, ולכן למדתי באוניברסיטה הפתוחה מנהל ומדיניות ציבורית, וכמו כן הנחיית קבוצות בחברה מרובת תרבויות", מספר סנבטו. "באתיופיה הייתי רועה צאן, אבל בכל מקום צריך לפעול בכלים הכי טובים שאתה יכול להשיג. זו אחת הסיבות שבגללן הקמתי תחנת רדיו, ושאני עוסק בפובליציסטיקה. מאמרים שכתבתי פורסמו ב'ישראל היום', 'הארץ', 'מקור ראשון', תורגמו ל'ג'רוזלם פוסט', ופורסמו בעוד כלי תקשורת מרכזיים. בנוסף לכל זאת גם הייתי כתב במשך כמה שנים בעיתון 'הארץ' וברשות השידור".

בזכות הרב עובדיה

סנבטו, כך לדבריו, איננו אדם דתי, אך לצד זאת, יש לו אמונה גדולה וזיקה מהותית למסורת. "אני שומר שבתות וחגים, אבל לא הולך עם כיפה ביום יום. עם זאת, יש בי אמונה גדולה. הערכים היהודיים חשובים לי מאוד, ולכן אני משקיע כל כך בעניין הזה.

"יש היום בעיה גדולה מאד עם המשך העלייה של אתיופים לארץ", אומר סנבטו. "חוק השבות, האומר שכל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל ולהתאזרח בה, הוחל על יהודי אתיופיה בשנת 73', בעקבות פסק הלכה שכתב הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה. משנת 73' עד 91' עלו יהודי אתיופיה מתוקף חוק השבות. עולים בודדים שהגיעו אחרי מבצע שלמה, שהיה ב-91', היו אנשים הקשורים למוסדות השלטון באתיופיה. הם הגיעו עד שנת 95' לכל המאוחר.

"בתקופה ההיא היה סדר. המנהיגים הרוחניים שלנו, הקייסים, בדקו היטב מי יהודי, מי מזרע ישראל, ומי לא, ורק מי שהיה באמת יהודי עלה. ומי שלא, כמו רבים שהיו צאצאים של אנשים מזרע ישראל שהמירו את דתם לנצרות לפני מאות שנים - לא עלה. לאחר שכל יהודי אתיופיה עלו לארץ, התחילה מסחטת הרגשות, על ידי אנשים פרטיים וגופים בעלי אינטרס. היום יש הרבה פוליטיקלי קורקט, והרבה רגישות לאנשים כהי עור, אז זה עבד מצוין".

מה קרה באותן שנים בפועל?

"בהתחלה היה רצון להעלות לישראל את בני הפלשמורה. אז בתחכום גדול המציאו חוק חדש, כי חוק השבות כבר לא עזר לאותם אנשים, מהסיבה הפשוטה שהם לא היו יכולים להוכיח שהם יהודים. קראו לו 'חוק הכניסה'. זה חוק מעורפל מאד, שהומצא בעיקר כדי להעלות מאתיופיה אנשים שאינם יהודים. לאחר מכן הקימו את ועדת רובינשטיין, בראשות השופט במיל', שקבעה קריטריונים בעניין, וכך העלו עוד 3,000 איש. רבים מהם בקשו איחוד משפחות, וכך זה המשיך להתגלגל עוד ועוד, והסוף לא נראה באופק.

"אגב, בעניין זה אני ממליץ לכל מי שרוצה להעמיק בנושא, לקרוא את ספרו של אורי קונפורטי, 'ציונות הפוך על הפוך'. קונפורטי היה שליח של הסוכנות היהודית באתיופיה, הכיר את העניין מקרוב וכתב דברים מפחידים מאוד. הוא מתאר שם איך כמויות גדולות של גויים, בעיקר נוצרים, מגיעים לישראל בזכות לחצים גדולים של ארגונים בעלי אינטרס. הקלף הכי חזק שלהם הוא בקשה לאיחוד משפחות.

"למען האמת", ממשיך סנבטו, "המצב הרבה יותר מסובך, כי הרבה פעמים ישנם מצבים של אנשים שמבקשים איחוד משפחות, אחרי שהיו נשואים כמה וכמה פעמים, ויש להם המון צאצאים. זה מגיע למספרים גבוהים במיוחד. מי שהייתה לו זיקה לביתא ישראל, עלה מזמן. ואם יש מישהו שיכול להוכיח את יהדותו, הוא לא צריך עזרה מאף ארגון או חוק חדש. הוא פשוט צריך להוכיח. היום לוקחים את החוק הזה, שהוא חוק פרוץ ביותר, ודרכו מעלים הרבה אנשים".

פרצה קשה להתבוללות

מעבר לכל זאת, לדבריו של סנבטו, ישנה בעיה חמורה במיוחד עם המשך העלאה של אנשים מאתיופיה, מכיוון שרבים מהם מקיימים אורח חיים נוצרי. בנוסף לכך, מסיבה זו, כך לדבריו, ארגונים שונים מעוניינים לעודד את התופעה הזו. "מי שיהודי לא צריך פרצות בחוק. לא רק שחוק השבות לא חל על מי שעולה היום, אלא האמת היא שחלקם לא נשארים יהודים בכלל, גם ברמת ההגדרה מבחינתם, אם הם בכלל היו פעם. הם פשוט הולכים לנצרות. יש המון חומר על העניין הזה. גם ארגון ליב"ה פרסם דו"ח על העניין, והייתי שותף בכתיבתו. מסתבר שארגונים נוצרים מיסיונריים משתדלים המון בעניין הזה, ואף טוענים ומתגאים בכך שהם מצליחים להכניס לישראל את האנשים הללו. זה נורא ואיום בעיני.

"מעבר לכך, זה גם גורם לבעיות חמורות של התבוללות בתוך הקהילה האתיופית. באתיופיה חיינו בנפרד מהנוצרים, וידעת מי שייך לאן. היום, ככל שאתה מעלה עוד נוצרים ועוד נוצרים, כבר קשה מאד לשמור על הזהות של המשפחות שלנו, ועל הנישואין עם יהודים.

"אנשים אומרים לי", מסכם סנבטו, "'מה אכפת לך שמעלים עוד אנשים מאתיופיה? ככה יהיה לנו בישראל כוח שחור חזק וגדול יותר'. אבל זה לא מעניין אותי. אני לא מחפש את זה. אני מחפש זהות יהודית. אבל לצערי יש אנשים שמה מעניין אותם זה כסף, אינטרסים של פגיעה בעם ישראל, ולא שום דבר חוץ מזה.

"לכן אני מצפה שהממשלה תפסיק להתייחס לסחיטה הרגשית הזו. הלב היהודי רחמן מאד. הארגונים הללו אוספים המון אנשים במקום אחד, מצלמים אותם מקבצים נדבות, מראים את המסכנות שלהם, עושים תעמולה שקרית, וככה סוחטים את הלב היהודי, ומעלים עוד ועוד נוצרים לארץ. אני מצפה מהממשלה לנהוג בהגינות ולשים לזה סוף. היסחפות אחרי הרגש הזה עלולה לפגוע בזהות היהודית, ולהביא צרות רבות".