הפצוע שנפצע אנושות חזר לזירת הפיגוע: "אלוקים היה איתי"

זה קרה לפני כעשרה חודשים, בעת שניב נחמיה (43) שימש סגן מנהל במרכול ביבנה. כאשר הגיע באותו יום לעבודתו, לא ציפה שחייו ישתנו ושהוא יקבל אותם בחזרה באופן ניסי לחלוטין.

מחבל שחדר למרכול התנפל על נחמיה ודקר אותו בראש, בצוואר, בחזה, וביד, לא פחות מ-14 פעמים. במהלך הדקירות, נפל ניב כמה פעמים, אך מצילומי האבטחה נראה כי הוא מתרומם בכוחות אדירים וממשיך להיאבק במחבל.

במקביל למשפטו של המחבל, שמתנהל בימים אלו, חזר נחמיה למקום הפיגוע.

בכתבה ששודרה ב'חדשות 20', תיאר נחמיה את שאירע. "כשנפלתי על הרצפה לאחר הדקירות הבנתי שאני צריך להישאר עם עיניים פתוחות. ידעתי שאם אני עוצם את העיניים אני כנראה לא אפתח אותן שוב. העיניים שלי נשארו פתוחות בשביל האישה והילדים. אמרתי לעצמי: 'ניב, אם אתה עוצם את העיניים אתה לא קם'".

"בגלל ניתוח גב שעברתי בילדותי לא הייתי לוחם בצבא, ואין לי שום רקע באמנויות לחימה. ברגע שהמחבל התנפל עלי, לא היה לי בכלל זמן להחליט מה אני עושה. יצר ההישרדות גרם לי לפעול באופן שבו פעלתי. אני בן אדם מאמין, ואין לי ספק שמדובר פה בנס ובשמירה עליונה", סיפר נחמיה לכלי התקשורת לאחר שהתעורר בנס.

ניב הובהל לבית החולים קפלן, עם אובדן דם קיצוני ומצב של שוק בדרגה 4. היו לו פגיעה בווריד הראשי בצוואר, שבר בגולגולת, פצע חודר לתוך החזה, צלע שבורה, חתך בוושט וחתך בעצב של מיתרי הקול. לחץ הדם שלו היה נמוך, והמצב הידרדר מרגע לרגע. הרופאים החלו להנשימו ולהובילו לחדר הניתוח. במקביל, הוא קיבל 20 מנות דם. שש שעות ארך הניתוח, שבוצע בידי צוות גדול של רופאים. אחריו הועבר ניב, מורדם ומונשם, למחלקה לטיפול נמרץ.

במקביל, עם ישראל המשיך לקרוע שערי שמים ולזעוק בתפילת לרפואתו השלמה של ניב גיל בן הדסה. כאשר הרופאים החלו להעירו - שלושה ימים לאחר הפיגוע - פקח נחמיה את העיניים. "הרגע שבו פקחתי את העיניים, אחרי שלושה ימים, היה המאושר ביותר בתקופה ההיא. רגע לפני שהכניסו אותי לניתוח אמרתי לעצמי שאם אני מתעורר ופוקח את העיניים שוב, זה יהיה נס. כשפקחתי אותן, הבנתי שאלוקים היה איתי", אמר ניב בהתרגשות.

"אני יודע שהדרך ארוכה עד לשיקום מלא, אבל כמו שהייתי נחוש להילחם במחבל, ככה אני נחוש לקחת מחדש שליטה על החיים שלי", סיכם את דבריו. "אני אדם מאמין, לא עוסק בשאלה למה זה קרה דווקא לי, רק יודע שאני חייב להמשיך הלאה. אני כל כך מתגעגע לחיים הקודמים שלי, לדברים הפשוטים - לקום בבוקר, להתלבש וללכת זקוף לעבודה, לחזור לרעש ולבלאגן של הילדים, לטייל איתם. פשוט להיות אבא מתפקד".

נחמיה מספר כי הוא מתמודד עד היום עם כאבים עזים: "לפעמים אני קם בלילה עם כאבים חזקים ברגל ומרגיש שבא לי לתלוש אותה מרוב כאב".