דיון סוער בועדת הכספים: מאות אלפי בתים בצפון לא ממוגנים

הבוקר (שלישי) נערך בועדת הכספים דיון סוער בעניין תקציב מיגון הצפון. במהלך הדיון, הציג פיקוד העורף את המצב האבסורדי, לפיו במרחק קילומטר מהגדר ישנם 413 בתי אב ללא ממ"ד, במרחק של 1 עד 4 קילומטר מדובר ב-4,250 בתים ללא ממ"ד, במרחק 4 עד 9 קילומטר מדובר על 12,160 בתים. עוד ציינו כי העלות היא כ-100 אלף שקלים לכל ממ"ד, ובסך הכל כ-5-6 מיליארד שקלים.

עוד עלה בדיון כי מערכת למתן התרעה של כ-15 שניות על נפילות קרובות לקו הגבול הקרוב אינה מותקנת ביישובי גבול הצפון.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, הורה לאוצר לתקצב את עלות המערכת ולהציג בתקופה הקרובה תוכנית לגבי תקצוב המיגון הכולל. בנוסף התבקש פיקוד העורף לעדכן את הוועדה לכשישלים את התוכניות לסיוע חירום ליישובי הצפון.

בתחילת הדיון, אמר גפני: "הנושא הוא לא פשוט. אנחנו מדברים על המציאות שנכפית עלינו, אנחנו מתפללים שלא יקרה אך יודעים שיכול להיות שתושבי הצפון יהיו חשופים לפגיעות, המציאות קשה, המיגון לוקה בחסר בלשון המעטה. אנחנו עוסקים בנושא מההיבט התקציבי שלו, המיגון לדרום היה מיליארדים, העברנו לצפון כ-150 מיליון שקל שהינו טיפה בים ואינו פותר את הבעיה".

"אנחנו משק חזק שיכולה להרשות לעצמה הוצאה של מיליארד ₪ בשנה", קבע גפני.

"בסך הכל תפיסת פינוי האזרחים מסודרת ומאורגנת", אמר גולן ואך, ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף. "בנושא ההתרעה - קיימת התרעה לכל האזרחים, יש מקומות עם פערים במדרגה אחת מתחת למה שמדינת ישראל הציבה בדרום, מדובר על השלב הראשון - כיסוי פערי ההתרעה ויצירת התרעה 15 עד 20 שניות לפני נפילה, ההתרעה היום בצפון היא בסמוך לנפילה, אין לאזרח את משך הזמן הנדרש כדי להיכנס לאזור המוגן".

"זה עולה כ-70 מיליון שקל, אין לך?", תהה גפני. ואך השיב: "לא, בעוטף עזה הוסטו תקציבים כדי לייצר משך זמן כזה. בכל הנוגע לפינוי וההערכות זה באחריותנו ויש לוחות זמנים. בנוגע למוסדות חינוך אנחנו נמצאים כמעט בסופו של מיגון מוסדות חינוך ברמת הגולן".

לעניין המיגון פרטי, הסביר ואך כי "הממ"ד לכל בית אב זה הפתרון לאזרח בשעת חירום. יכולת העורף לתפקד מחר בבוקר במלחמה, זה שהאזרח נמצא בביתו באזור מוגן, אז יתר הפעילות מתאפשרת וגם הכבישים פנויים לתנועת הצבא ולא מלאים באזרחים מתפנים. המלצתנו היא לתת מאה אחוז מימון עד 4 קילומטר מהגבול, מעבר לכך יש המלצות מסודרות לפי מצב סוציו אקונומי ועוד".

סיון יחיאלי, יו"ר פורום קו עימות, אמרה: "נקודה של רציפות תפקודית – זה נושא קריטי. המקלטים הציבוריים הולכים לשהות הרבה מאוד אנשים להרבה מאוד זמן, נשאל איך אתה מביא אוכל, ממי ומי מביא, ואין לזה תשובות היום. צריך להקצות את הסכום הדרוש מידית. לצד כך, לא מתקבל על הדעת שרוב מוסדות החינוך לגיל 0 עד 4 לא ממוגנים".

אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח במשרד הבריאות, התייחס למיגונם של בתי החולים. "רוב הפונקציות בבתי החולים מוגנות באופן מלא, בבתי חולים שחסר להם מיגון ניתנו פתרונות יחד עם פיקוד העורף לרציפות תפקודית – מקומות אליהם יהיה ניתן לפנות במידת הצורך. יש תוכניות לפיתוח מיגון בטווח הבינוני והארוך בעלות של מאות מיליוני שקלים".

עלי בינג, רכז ביטחון במשרד האוצר אמר כי משרד הביטחון אמור לטפל בנושא זה. "השנה לראשנה הוקצו 150 מיליון שקל למיגון הצפון. במסגרת התקציב בטווח של 0-20 ק"מ יהיו מקלטים בכשירות מלאה. זו תוספת שסוכמה לפני התקציב האחרון והוקדמה בשל הצרכים לשנה זו. אנחנו ממשיכים בעובדת המטה המשותפת על מנת להגיע לפתרונות לקראת הקבינט הקרוב. לעניין גני הילדים אין עדיין מקור תקציבי, לגבי הממ"דים יש תמריצים שיש ליישם. אין כרגע מקור תקציבי למיגון פרטי. היו המלצות למתן תמריצים לבניית ממ"דים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש תשובה לגבי מערכת ההתרעה על נפילות קרובות, אלה דברים שצריכים להיעשות מיד, הם לא יכולים לחכות למסקנות של צוות. אם חס וחלילה יקרה משהו יהיה כסף ויבנו מיד. אנחנו מבקשים לעשות זאת קודם. ייתכן שנאלץ לא להעביר פה דברים עד שתהייה את ההתרעה, צריך לסדר אותה כפי שזה קורה בדרום.

"לצד אלה אני מבקש מפיקוד העורף דיווח בעוד 60 יום – האם הושלמה ההערכות של פינוי, הספקה, תרופות וכל הדרוש לאזורים אלה. לעניין נושא המיגון הרב שנתי נבקש גם תשובות מהאוצר, שנדע אם חס וחלילה יהיה מחדל את מי להאשים. אני לא מתכוון לעבור על זה לסדר היום", סיים גפני את דבריו.