בדקה ה-90: החתונה שהתקיימה כנגד כל הסיכויים

"עברנו הרבה משברים בדרך, אבל הרגע הזה שבו אתה מביט בפניהם המאושרות של זוג נרגש שעומד תחת חופתו, ויודע שהיית שותף במעשה חסד גדול שבמסגרתו אורגנה עבורם חתונה מא' ועד ת' – שווה את הכל", אומר אוהד דוברת, תלמיד כיתה י"א המתגורר במבוא חורון.

דוברת, נער בן 17 בלבד, נזכר בימים שקדמו למבצע הגדול אליו יצא עם חבריו, ומתחיל לספר. "כשנכנסתי להדריך בסניף עזרא בישוב, היה לי חלום לארגן אירוע גדול יחד עם כל המדריכים והחניכים. היו הרבה חתונות באותה תקופה, אז זה הלך לכיוון הזה. אבל בעיקר רציתי שפשוט ניתן מעצמנו לאחרים. יש לנו 300 חניכים בסניף, ורציתי שהם ישתתפו במעשה חסד, וילמדו שנכון לעשות כמה שיותר מעשים כאלה.

 "הייתה ישיבה גדולה של כל צוות ההדרכה. חשבנו מה לעשות, והצעתי לארגן בעזרת ה' חתונה לזוג חסר אמצעים. החבר'ה התלהבו וקבלו את הרעיון, אז חילקנו משימות ויצאנו לדרך. מעבר לכך, רצינו להעביר לחניכים מסר של יוזמה ויצירתיות, אז לא רק ביקשנו תרומות מאנשים פרטיים, אלא יזמנו כל מיני ערבים שהיו אמורים להכניס לנו את הכסף הדרוש".

אילו אירועים קיימתם, למשל?

"ארגנו בישוב ערב התרמה לנשים בלבד, והבאנו אליו מרצה מעניינת מאד. גם הכניסה עלתה סכום מסוים, וגם אפשר היה לקנות קפה ומאפים וכו'. מעבר לכך גם עשינו הפנינג כזה, קצת כמו 'שוק פורים', אבל בנושא חתונה. כל המשחקים והתחנות היו בנושא חתונה. ב"ה, גם לזה הגיעו הרבה מאד אנשים.

"יחד עם זאת, גם לאחר כל הגיוסים, ראינו שהצלחנו להשיג רק חצי מהסכום המיועד. השגנו 10,000 ש"ח, והיעד שלנו היה 20,000. אז החלטנו לצאת עם קמפיין הדסטארט. הפצנו את הבשורה לכל עבר, ותוך פחות משבועיים הגענו לכל הסכום. תוך כדי הגיוס גם חיפשנו בדקדקנות זוג נזקק באמת, שישמח לעזרה שלנו, ואכן מצאנו כזה. נקבע תאריך ומקום, וחשבנו שזהו. עוד קצת עבודה והכל יבוא על מקומו בשלום".

הטלפון ששיבש את הכל

מארגני החתונה הצליחו להשיג את הסכום הנדרש, וכבר היו שמחים ורגועים, אלא שפתאום נחתה עליהם הפתעה שלא ציפו לה. "הכל היה מתוכנן, התאריך סגור, ארגנו אולם, קייטרינג, צלם, להקה, בן אדם של מגנטים, מזכרות, הכל. פתאום יום אחד מתקשר אלי חבר של החתן, ואומר לי שהזוג הזה כבר הסתדר. אנשים אחרים עזרו להם, והם כבר לא צריכים את הסיוע שלנו.

"היינו בהלם, אבל מהר מאוד יצאנו ממנו והתחלנו לחפש זוג נוסף. זה היה שלושה שבועות לפני החתונה. יש לנו אנשים שבאו לעזור, אולם, אוכל, נותני שירות – רק לא זוג. אז פרסמתי פוסט בפייסבוק וסיפרתי את כל הסיפור. בימים שלאחר מכן קיבלתי במצטבר משהו כמו 1,000 שיחות. התקשרו שדכניות שהכירו זוגות, חברים של זוגות ואפילו כל מיני יועצי נישואים ופסיכולוגים שחשבו שאני זה שביטלתי את החתונה, והתקשרו כדי לשכנע אותי לא לבטל אותה, לא להתייאש וללכת לטיפול".

מה עשיתם בפועל כדי למצוא?

"בגלל ריבוי הפניות הדבר הראשון שעשינו היה לקבוע קריטריונים. בסופו של דבר נשארנו עם חמישה זוגות, אבל לאף אחד מהם התאריך לא היה נוח, ולא יכולנו להזיז, כי כל נותני השירותים נקבעו ליום הזה. בסוף, אחרי הכל, קיבלנו פנייה מאיזו אישה שעוזרת לזוגות בתחילת דרכם, והיא ספרה על זוג מסוים שלדעתה זה יכול להתאים להם מאד. יצרנו איתם קשר, נפגשנו, ודברים הסתדרו.

"כשהזוג הראשון ביטל, הרגשנו בעיקר ייאוש גדול. החלטנו שאם תוך כמה ימים לא נמצא זוג חדש – נבטל הכל, כי אף על פי שהיו טלפונים – לא מצאנו זוג מתאים. אבל ברגע שמצאנו את הזוג החדש, זה הפיח  בנו כוחות חדשים וישר הסתערנו על המטרה, ואפילו הוספנו דברים שלא תכננו מלכתחילה".

פתאום האסימון נופל

ובכן, אחרי כל המשברים וההכנות, לשמחת כולם הגיע היום הגדול. "עכשיו כשאני חושב על זה, אחד הדברים שאני הכי מתרגש מהם זה נותני השירות", מספר דוברת. "הקייטרינג, האולם, הצלם, הלהקה, ובעלי מקצוע נוספים ששמעו על הסיפור, עשו לנו הנחות משמעותיות מאד. מנהל הקייטרינג, למשל, לקח לנו רק על עלות החומרים, אפילו בלי העבודה. הם ממש ניסו לעזור במה שיכלו.

"ועם זאת, חשוב לספר שהחתונה הזו, בסופו של דבר, הייתה יפה מאד. מה שעזר לזה לקרות זה שגם אנשי הישוב התגייסו לעניין. אני עדיין מאוד מופתע שזה בכלל הצליח לקרות. אנשים הכינו עוגות ומזכרות, ושאלו עוד ועוד במה אפשר לעזור. היה לנו חשוב מאד שהזוג שהתחתן לא ירגיש שזו חתונת חסד, ולכן דאגנו לכל הפרטים – מהמזכרות, דרך כלי ההגשה ועד העיצוב".

מבלי לחשוף לגמרי את זהותו, מה תוכל לספר על הזוג שנבחר?

"זו שאלה מצוינת, כי גם בלי כל הסיפור מסביב, החתונה שלהם מרגשת מאד. מדובר בזוג בעלי תשובה המתגורר בירושלים. שניהם בסביבות שנות ה-40 לחייהם, וזו החתונה הראשונה של שניהם. הבעל הוא אברך בישיבה חרדית בירושלים. אני לא יודע אפילו למה הם כל כך נזקקים, אבל דיברנו גם איתם, וגם עם מי שהציעה לנו אותם, והבנו שהם באמת היו נזקקים.

"וכן, זה היה לא פשוט, אבל לראות אותם שם היה שווה הכל. כל צוות ההדרכה הגיע לחתונה. כל אחד עשה משהו אחר. חלק עבדו במטבח, חלק מלצרו, אחרים באו לרקוד ולשמח. בנוסף לכל אלה הבאנו גם חברים מהישיבה שלי, כדי שיהיו כמה שיותר אנשים שישמחו את החתן וירקדו איתו. זו הייתה חתונה של 170 איש, שזה ממש מעט, והחתן רצה מאד לשמוח, אז הבאנו אנשים שירקדו איתו.

"מעבר לכך, שתי המשפחות הגיעו, וזה היה מרגש מאד. אבל השיא היה בחתונה עצמה. פתאום אתה רואה מול העיניים שלך זוג עולה לחופה, ואתה מקבל את זה לפרצוף ואומר לעצמך: 'בואנ'ה אשכרה ארגנו חתונה לזוג הזה. מהתחלה ועד הסוף. והתחלנו מכלום. והעברנו מסר כל כך חיובי לכל הרבה אנשים'. אגב, בגלל ההצלחה שברוך ה' הייתה, החלטנו ב"ה להפוך את זה למסורת, ובקיץ הקרוב אנחנו מתכננים לארגן עוד חתונה כזו. עם דברים טובים חייבים להמשיך".