הכנה רוחנית ללידה: הכאב כמקפצה רוחנית, ומסר מרגש מפרק כ"ג

זמנים של כאב הם זמנים של קרבה מיוחדת לה'. בפרט כאבים המגיעים בדרך קיום "מצוה רבה" כזו הגורמת נחת רוח גדולה כל כך להשם יתברך. אשה שמודעת לכך יכולה להשתמש בהזדמנות של צירי הלידה כ"מעלית" להגיע למקומות המרוממים ביותר של קרבה מיוחדת לאביה שבשמים. מתוך קרבה ייחודית זו בכוחה להביא ישועות גדולות לעולם.

1. מסר מרגש מפרק כ"ג בתהילים: המתבונן בפסוקי המזמור (תהלים כ"ג)  "מזמור לדוד ה' רועי  לא אחסר" יבחין בדבר מעניין. בתחילת המזמור, דוד מדבר על ה' בלשון נסתר "ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר, בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי. נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ". אולם בהמשך, כאשר הוא מתאר את מצבֵי הצרה והמצוקה שהוא עבר –  "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת ..." –  הוא משנה את צורת הכתיבה ומתחיל לדבר על ה' בלשון נוכח "לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי …".  מה פשר השינוי הזה?

2. הקב"ה נמצא עימנו בצרה: נראה שיש כאן מסר חשוב ביותר, כפי שיוכיח הסיפור הבא: "בני קהלת בריסק, בראשות רבם הגאון הגדול המהרי"ל דיסקין זצ"ל, הפגינו פעם נגד יהודי שחילל שבת בפרהסיא. המשטרה תפסה את ראש הקהל ואסרה אותו. הוא ישב בצינוק, בודד, שבור ורצוץ ולא ידע את נפשו מרוב צער. לפתע, נפתחה הדלת ובפתח עמד רבו הגדול הרב יהושע ליב דיסקין, שגם אותו החליטו השלטונות לעצור ביחד איתו. מצב רוחו התהפך לפתע מקצה אל קצה, הוא שמח ביותר על הזכות שנקלעה לידו להיות עם המרא דאתרא הגדול בתא אחד. הוא אמר למהרי"ל דיסקין שעכשיו התחדש לו פירושו של הפסוק (ישעיה ס"ג - ט') "בכל צרתם לו צר" שאומרת הגמרא (סוטה ל"א ע"א) שכאשר כואב לנו גם השם יתברך משתתף איתנו בצרתנו וחש כביכול ביחד אתנו, לא פחות ממנו את כל הצער שיש לנו – היינו שהקב"ה בכבודו ובעצמו כביכול מגיע ל"בית הסוהר שלנו" להשתתף אתנו בצערנו. 

3. בתקופות הקשות שלנו – דווקא אז ה' מחבק אותנו: בתקופות הקשות שלנו נדמה לנו שהשם יתברך אינו אתנו. זו טעות גדולה –  ממש הפוך על הפוך! דווקא אז מחבק הקב"ה אותנו יותר מבכל תקופה אחרת. במיוחד אז הוא נמצא לצידנו וחווה ביחד אתנו את כל הצער והכאבים שלנו אף אם איננו רואים זאת בעיני הבשר שלנו. כאשר יש לאב ילד אחד מבין ילדיו שסובל כאבים חזקים, כל מעיניו עליו, הוא מרחם עליו ביותר, מתקרב אליו ומשתדל לעזור לו. כן גם האדם שהוא בצער מקבל התייחסות מיוחדת ממנו יתברך. הוא זוכה לקרבה גדולה להיות צמוד צמוד אל הקב"ה הנמצא לידו ממש בעת צרתו ... הרי כל הצרה שווה כדי לזכות לקרבה נפלאה כזו!

4. יולדת זוכה ליחס של הזדהות מיוחדת עם צרתה: קל וחומר אשה המוכנה לעבור את כל הסבל של קשיי הלידה כדי לעזור כביכול לרבש"ע בתוכניתו להביא נשמות קדושות לעולם, בודאי שהשם יתברך פונה אליה ביחס של  אהבה מופלגת והזדהות גדולה עם צרתה. אם היא רק תשתדל להרגיש קרבה זו היא כבר תחוש אותה במלוא עוצמתה.

5. תגובה נפלאה לכאב - "שיתוף שם שמים בצער": קרבה גדולה זו הקיימת בעת צוקה מובאת גם במדרש על הפסוק "יענך ה' ביום צרה" (תהלים כ'). המדרש מביא משל לאם שכעסה על בִּתָּהּ ועלתה לגור לבדה בעליית הבית. במשך הזמן הבת עמדה ללדת ותכפוה חבלי הלידה. שמעה אותה האם בוכה, והתחילה גם היא לבכות איתה. שאלו אותה השכנות מדוע את בוכה, הרי את כועסת עליה? ענתה האם, "אפילו שאני כועסת עליה הרי הכאב שלה הוא הכאב שלי - בתי יולדת בצער! אף על פי שהכעיסה אותי ... צרת בתי שלי היא". אומר המדרש, שבדומה לכך אחרי חורבן בית המקדש אף שיש נתק בין השם יתברך לעם ישראל, בשעה שאנו בצער כל הניתוקים נעלמים והשם יתברך כביכול מזדהה אתנו ובוכה ביחד אתנו על הצער שלנו, כמו שכתוב "עמו אנכי בצרה".

6. "ישתפו כבודי עמהם ואני עונה אותם": מוסיף המדרש ואומר, שמכך למדים שבזמן שיש צרה לעם ישראל התגובה הרצויה ביותר היא ש"ישתפו את כבודי עמהם" ואז ה' יענה להם, כמו שכתוב "עמו אנכי בצרה -  אחלצהו ואכבדהו". וז"ל המדרש: "אמר הקב"ה בשעה שמגעת צרה לישראל והם מבקשים אותי, ישתתפו כבודי עמהם, באותה שעה אני עונה אותם, שנאמר "יקראני ואענהו", אימתי, כי 'עמו אנכי בצרה'".

7. על האדם להתפלל על הצער האישי שלו ובמקביל על צערו של ה' יתברך: מסבירים מפרשי המדרש (והערוה"ש או"ח קל"ב – ה') שהכוונה היא שכאשר האדם יתפלל על הצער האישי שלו ובמקביל גם על הצער, כביכול, של השם יתברך מחלול ה' שיש בבריאה ומהמצב הירוד של כבוד שמים הקיים, ה' יקבל את תפילותיו ויסלק את צרותיו. על תפלה כזו נאמר "יקראני ואענהו" שהקב"ה יקבל את תפילותיו כיון ש"עמו אנכי בצרה", שהוא מזדהה עם הצער כביכול של השם יתברך ומשתף כבוד שמים בצרתו.

8. שעת הצרה זו הזדמנות מיוחדת לסלק את הנתק בינינו לבין אבינו שבשמים: כמתואר במשל, כאשר הבת בוכה מרוב צער, כל הכעס והרוגז של האם נשכחים והיא משתתפת בצערה של הבת. יתכן שמרוב הזדהות איתה היא אפילו תרד למטה לעזור לה, ויש אף אפשרות שאירוע זה יגרום להשבת השלום ביניהן. בדומה לכך כאשר ח"ו יש נתק כביכול בין השם יתברך והאדם, עת צרה היא הזדמנות לגשר בין המרוחקים ולסלק ניתוקים אלו. וכמו שבשמים מרגישים את הכאב שלנו, יש לנו אפשרות להרגיש את רגשות עומק הנשמה של הזדהות עם צער השכינה. בשעת צרה נפתחים השערים לחוש רגשות עמוקים אלו, אף כאשר בדרך כלל הם רחוקים ממנו. ועל כן יש אפשרות להשתמש בצרה לסלק את הניתוקים ולהחזיר את השלום בינינו ובין אבינו שבשמים, שכמו שהוא מזדהה אתנו גם אנחנו נזדהה כביכול אתו. דבר זה ירים את האדם מעל הנהגת הדינים הקשים רח"ל שהם תולדות של נתק זה, אשר הן מקורה של כל צרה, ויזכה לישועות גדולות "יקראני ואענהו –  עמו אנכי בצרה".

9. על הסובל לעורר בליבו את תחושת הכאב של הקב"ה בעקבות חילול שמו: נמצא שכאשר רח"ל האדם מרגיש כאב, התגובה הרצויה והנעלה ביותר היא לעורר במקביל את הרגשת עומק הנשמה בכאב הגדול שיש לרבש"ע כביכול מצרה זו - הכאב הנורא שיש לו יתברך על כך שבניו האהובים צריכים לעבור חוויות קשות כאלו. וכן יש לחוש את הכאב הגדול על חילול ה' הגדול הנגרם על ידי כל הצרות שבעולם שבמקום ש"יתגדל ויתקדש שמיה רבא" הרי רחמנא ליצלן "מתקטן ומתחלל שמיה רבא ..." . וכל זאת באשמתנו, שאנחנו גרמנו לכך על ידי חטאינו (הפרטיים, ובמה שעוד לא תיקנו את חטאי דורות הקדומים, כמו חטאם של אדם וחוה ששורשיו עוד מקננים בנו).

10. התגובה הרצויה לכאב – לעורר את כאב הנשמה בצערו של הקב"ה: נמצא שכשם שיש זמנים מסוימים שבהם יש לאדם אפשרות להרגיש יותר בקלות את כאב השכינה, כגון חצות הלילה (שאז הצדיקים שופכים את לבם ומתפללים על כך), כן כל פעם שהאדם חש כאב וצער יש לו אפשרות לעורר את הכאב הגדול של הנשמה מצער השכינה על הצרה הזאת, ועל כל הצרות בעולם, ועל חילול ה' הקיים בבריאה. כמו שיש "תקון חצות" יש בדומה לו "תקון צרה", שכאשר האדם מרגיש כאב אישי על צרה יש הזדמנות לסלק את הניתוקים שבלב, ולהחזיר את  האחדות בינו לבין אביו שבשמים .

11. כאב על כבוד שמים המחולל: לאשה צעירה קרה אסון כאוב מאד, נפטר לה תינוק רח"ל ונשברה רוחה לגמרי. היא סיפרה איך בסוף היא הצליחה – אחרי זמן ממושך שלא יכלה להתמודד עם הרגשות הכבדים – לצאת מהדיכאון, להתאושש ולחזור לעצמה: "כבר עברו כמה חודשים וקבלתי הזמנות לשמחות שונות, אבל לא הייתי מסוגלת ללכת – איך אשב בין כל הנשים השמחות ואני רק רוצה לבכות ? יום אחד היתה חתונה של קרובת משפחה והייתי מוכרחה ללכת. הלכתי לחתונה, אבל הרגשתי שאינני מסוגלת לשבת בין כל הנשים העליזות ומלאות בלהט ובחדות חיים. לא ידעתי מה לעשות, לאן לברוח מהאווירה הזאת שהיתה כל כך ממני והלאה. יצאתי מהאולם, ניגשתי לטלפון והרמתי את השפופרת כאילו שאני מתקשרת, והתחלתי לבכות.

"אשה מבוגרת שעמדה שם, שלא הכירה אותי, שמה לב למה שקורה והבינה מה שלפניה. היא קראה לי, ואמרה 'גם לי פעם קרה אסון גדול והיה לי קשה להשתתף בשמחות. עד שיום אחד מצאתי את הדרך להתרומם מעל הכאב הנורא. הסוד הוא 'לשתף את ה' בצערך'. אל תבכי רק על הצער האישי שלך, אלא אם את כבר בוכה, תבכי גם על הצער של ה', תזדהי כביכול עם הכאב שלו. תבכי על כבוד שמים שמזולזל בעולם, על הגאולה המתאחרת, על כל הכאבים של אנשים שכביכול גורמים כאב כל כך גדול להשם יתברך. תנסי את זה ותראי שזה ירים אותך לעולם של כאב יותר מרומם, ששם נמצאת גם הרפואה לכאב!' ניסיתי, ואכן אני חייבת את בריאותי לאשה נבונה זו", מסיימת האישה את סיפורה האישי.

לסיכום, אשה שמודעת להזדמנות זו, יכולה להשתמש בכאבים בתור "מעלית" להתקרב על ידם להשם יתברך ולהגיע לתפלות המרוממות של הצדיקים הגדולים ביותר ובזה להביא ישועות גדולות לעצמה ולעולם כולו.

סדרת "מפתח החיים" בשלמותה מובאת באתר הידברות באדיבות המחבר. לפניכם הלינקים לכתבות הקודמות:

חלק 1 בסדרה: כיצד ניתן להקל את קשיי הלידה? 10 עובדות שלא כדאי להחמיץ

חלק 2 בסדרה: כיצד ניתן להתגבר על הקשיים בהריון והכאבים בלידה?

חלק 3 בסדרה: אם ה' אוהב אותי, למה הלידה כל כך קשה?

חלק 4 בסדרה: 10 עובדות מפעימות על הריון ולידה

חלק 5 בסדרה: 5 נקודות למחשבה לאישה בהריון

חלק 6 בסדרה: צירי לידה: למה הם כל כך כואבים? ההסבר שיעזור לך ללדת קצת יותר בקלות.

חלק 7 בסדרה: כל מה שרציתם לדעת על סוד ההרפיה

חלק 8 בסדרה: לשם מה יש צורך בייסורים לפני לידת ילד? תשובתו המצמררת של הרב פינקוס.

חלק 9 בסדרה: כך נהפוך את הכאב למקפצה

חלק 10 בסדרה: איך לזכות לבן גדול בישראל, בזכות הכאבים?

חלק 11 בסדרה: התמודדות מעשית ב-2 מסלולים

חלק 12 בסדרה: "לקראת הלידה השישית שלי הייתי במצב של חרדה איומה, עד ש..."

חלק 13 בסדרה: "אני מלאת געגוע לרגעים האלו, שבהם יש רק אותי ואת ה' - ואין עוד מלבדו"

חלק 14 בסדרה: המפתח לחיים מאושרים: התחושה שאני בידיו הטובות של בורא העולם

חלק 15 בסדרה: השתניתי מאז הלידה: ה’ נכנס יותר לחיים שלי. טור אישי ומרגש במיוחד

חלק 16 בסדרה: לידה עשירית מופלאה: כשהתינוקת נולדה - חשתי שהיא "עטופה" באהבת ה'

חלק 17 בסדרה: מה לעשות אחרי הלידה? קראו את דברי המדרש המופלאים

מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה. לפרטים ולסיוע: 073-2221333

מחלקת אמ"א באתר הידברות - סיוע לנשים בהריון, לחצו כאן.