מדוע מותר לנשים לשמוע שירת גברים? האם מותר להכניס לשירותים פלאפון עם תהילים? ומה זה אומר שחלמתי על הרב כדורי זצ"ל?

1. אינני אדם דתי, אך זכיתי בחלומי באחרונה לראות את הצדיק הרב יצחק כדורי זצ"ל. רציתי לדעת מה המשמעות של חלום כזה. אציין כי אינני בקו הבריאות כבר שנתיים וחצי, והצדיק אמר לי דבר בעניין זה. התוכל להאיר לי המשמעות?

ראיית אדם צדיק בחלום היא קריאה לאדם להתקרב למעשי הצדיק, ולזכות בכך לרפואה שלימה. הרמ"ח מצוות עשה הם כנגד הרמ"ח איברים של האדם, וכאשר חסרות מצוות, אין השפע מן השמים יורד בשופי, ולכן יש חליים רעים. אבל בקיום המצוות כתיקונן זוכים לתקן הכול.

*  *  *

2. מה הטעם שתיקנו להגיד אשת חיל בליל שבת?

יש בזה כמה טעמים –

א. בסידור השל"ה והיעב"ץ כתבו שאומרים אשת חיל בליל שבת  כנגד השכינה.

ב. יש שכתבו להסביר על פי מה שאמרו במדרש בראשית רבה (פרק י"א פרשה ח') בשם רבי שמעון בר יוחאי, אמרה שבת לפני הקב"ה, ריבונו של עולם לכולן יש בן זוג ולי אין בן זוג, אמר לה הקב"ה כנסת ישראל היא בן זוגך (ספר אוצר טעמי המנהגים חלק א' עמודים קס"ד-קס:ה בשם זיו המנהגים עמוד צ"ו).

ג. ועוד, יש במזמור זה דברי שבח לעקרת הבית שטרחה והכינה את כל הדרוש לשבת (אוצר טעמי המנהגים שם בשם הסידור והתפילה חלק ב' עמוד 13).

*  *  *

3. האם מותר בחג שבועות לעלות לקבר של הבבא סאלי?

אין ללכת לקברי צדיקים בשבת וביום טוב.

מקורות: כן הביא המהרש"ם בדעת תורה אורח חיים (סימן תקפ"א סעיף ד') בשם שבחי הרח"ו לגבי שבת, ע"ש. וכ"כ בשו"ת פאת שדך חלק ב' (סימן ע"ב אות ט'). וכן ראה בשו"ת דברי יואל חלק א' (סימן צ"ט אות ד') שכתב, שלא נהגו כלל לילך לקברים בשבת ויום טוב, ע"ש. וע"ע בספר ארחות רבנו חלק א' (עמוד ד"ש) בשם הגר"י קניבסקי זצ"ל שגם אין תועלת ללכת בשבת לקברי צדיקים היות שגם חלק הנפש שהיא מקושרת עדיין לגוף לא נמצאת, כי רוח יחידה חיה מסתלקים עם הפטירה, ורק נפש נשארה קשורה לגוף, ובשבת גם היא מקבלת עליה ונכנסת לגן עדן התחתון, ע"ש. וע"ע בשו"ת כנפי יונה (סימן י"ט) ובשו"ת הראשון לציון חלק א' (חלק אורח חיים סימן כ"ז).

*  *  *

4. לצערי אני גר בבית שמחללים בו את השבת, מחוסר ידיעה מהי ערכה של השבת כרוב החילונים שבדורנו. שלחנו מזוזות לבדיקה ועכשיו צריך לקבוע אותם מחדש. השאלה אם מותר לקבוע מזוזה ליד תריס חשמלי שייתכן שיפתחו אותו בשבת?

אין כל בעיה.

*  *  *

5. מי שמוסר את נפשו על קידוש ה', האם צריך לברך על זה ? ומה המקור לכך?

אדם שמוסר נפשו על קידוש ה' יש לו לברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקדש שמו ברבים".

מקורות: הנה בספר יוסף אומץ (אות תפ"ג) כתב, שנוסח הברכה למי שמוסר עצמו למיתה על קידוש השם הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציוונו לאהוב את שם הנכבד והנורא ההיה והוה ועתיד להיות בכל לבבנו ובכל נפשנו ולקדש שמו ברבים ברוך אתה ה' מקדש שמך ברבים", ע"ש.

אולם השל"ה (שער האותיות אות א') כתב, שנוסח הברכה הוא "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצוונו לקדש שמו ברבים", ע"ש. והובא בפתחי תשובה יורה דעה (סימן קנ"ז סק"ו). ועיין בשו"ת ממעמקים חלק ב' (סימן ד') שהעלה לברך כנוסח הברכה שכתב השל"ה, ושכן לימד הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד את בנו הרה"ג ר' נפתלי הי"ד את נוסח הברכה כהשל"ה, ואמר לו את זה בשם מרן רבנו החפץ חיים זצ"ל. וכן הביא עוד מנכד החפץ חיים זצ"ל ששמע מהחפץ חיים שיש לברך את הברכה כפי הנוסח של השל"ה, ע"ש.

*  *  *

6. מדוע אסור לגברים לשמוע שירת נשים, ומדוע לנשים מותר לשמוע שירת גברים?

הסיבה שאסור לגבר לשמוע שירת אישה היא מחשש שזה יגרום לו הרהורי עבירה. אולם לאישה מותר לשמוע גבר ששר, היות שאין כל כך חשש שזה יגרום לה להרהורי עבירה.

מקורות: ואמנם בספר חסידים (סימן תרי"ד) מבואר, שגם לאישה אין לשמוע שירת גבר, ע"ש. מכל מקום המנהג פשוט להקל בזה, והיינו טעמא משום שאין חשש כל כך להרהורי עבירה באופן כזה. וכן ראה בשו"ת בית אבי חלק ד' (סימן קמ"ב אות י"א-י"ב, וסימן קנ"ו) ובשו"ת יביע אומר חלק א' (חלק אורח חיים סימן ו' אות ה') ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק א' (סימן כ"ב אות ד'). אולם אם באמת זה גורם לה הרהורי עבירה פשוט שאסור לה לשמוע. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי חלק ה' (סימן קצ"ז אות ב').

*  *  *

7. למראה פנים אוניות המשא שמסיעות פרות ועגלים מדרום אמריקה ואוסטרליה למלי ישראל, בצפיפות איומה שיש בה משום צער בעלי חיים מובהק, ובניגוד לציווי של בורא עולם לנוח שציווה עליו להכניס לתיבה את כל מיני החיות ביקום ולהאכילם אחד אחד בסבלנות פן חיה אחת תאכל את מזונה של חברתה, הרי ברור שיש בצורה זו של הסעה משום צער בעלי חיים מובהק. וגם אם כבודו יאסור, אין בכך כדי לפגוע באספקה של בעלי חיים לשחיטה, כי חקלאי ישראל יוכלו להתארגן לכך ולספק את מלוא הבשר לפי הביקושים בארץ, ויהיה בזה משום מתן פרנסה לאחינו בני ישראל. בזמנו, בתקופת השייח הפרסי, ישראל הייתה מייצאת עגלים לפרס מידי יום בהיקף נרחב, מה שמלמד שחקלאי ישראל, לאחר היערכות, השמשת הדירים והרפתות ואולי גם הרחבתם, יוכלו לספק את מלוא התצרוכת לשוק הישראלי. כמו כן יהיה בזה כדי לתת עבודה לשוחטים בישראל. האם מותר לאכול בשר שהובא בתנאים קשים אלו?

אכן הצפיפות אסורה משום צער בעלי חיים, ולא רק מטעם זה, כי שמעתי ממומחי כשרות שכשאשר ישנה צפיפות בכלובים - קיימת שבירת עצמות, צלעות וכדו' – ואלו פוסלים את העופות/בהמות לאכילה.

מומחי כשרות הסבירו לי שהעניין לא נתון כלל להחלטת גופי הכשרות בארץ, משתי סיבות:

א. כי החלטות אלו נעשות בידי המדינה. תעשיית הבשר בישראל היא למעשה חילונית, ומנוהלת בידי חילונים ברובה המוחלט. האכיפה של גופי הכשרות נעשות רק על הבשר עצמו, אך לא מה שקדם לשחיטה.

ב. הלכות צער בעלי חיים אינן נוגעות להלכות שחיטה, ולפיכך גופי הכשרות אינם יכולים לאכוף סמכות על תנאי בעלי חיים הקודמים לשחיטה.

 ראה עוד במאמרי "על תעשיית הבשר בישראל":

www.hidabroot.org/he/article/90810

www.hidabroot.org/he/article/82824

*  *  *

8. האם מותר לגלגל סיגריה בחג?

יש מחלוקת בין גדולי האחרונים אם מותר להדביק את נייר הסיגריה ברוק ביום טוב. ודעת רוב הפוסקים להקל בזה - באופן שאי אפשר לגלגל את הסיגריה מערב יום טוב מכל סיבה שהיא (כגון שזה יפגום בטעם). אולם אם אפשר לגלגל את הסיגריה מערב יום טוב - אין היתר לגלגל ביום טוב.

כמובן שכל האמור הוא לפי מי שסובר שגם בזמננו יש היתר לעשן ביום טוב. אולם כידוע, רבים מן הפוסקים אוסרים את העישון ביום טוב.

מקורות: בשו"ת שואל ומשיב קמא חלק ב' (סימן קנ"ח) כתב, דביום טוב ראשון יש לאסור לדבק הנייר של הסיגריות בליחות הפה משום מתקן מנא. אבל ביום טוב שני צריך עיון, ע"ש. וכן כתב בשו"ת לב חיים חלק ב' (סימן ק') לאסור בזה, ע"ש.

אולם בשו"ת האלף לך שלמה (סימן של"ח) דעתו להתיר לכרוך הנייר ביום טוב גם אם היה אפשר לעשותו מערב יום טוב, היות ולא נופל על זה שם מלאכה כלל, ע"ש. וכן נראה דעת המהרש"ם בדעת תורה (סימן תקי"א סעיף ד', ד"ה ועשו"ת), ע"ש.

אכן בשו"ת רב פעלים חלק ב' (חלק אורח חיים סימן נ"ט), דעתו להתיר להדביק הנייר ברוק משום שלא ניתן לעשות כן מערב יום טוב, היות והדבק קיים רק לפי שעה, ואם יעשו אותו מערב יום טוב – ח וזר ונפתח הנייר ונשפך החומר החוצה. ועיין שם עוד שכתב שכן דעת הפרי מגדים (סימן תקי"ד באשל אברהם אות ד'), ע"ש. וכן נראה דעת הכף החיים (סימן תקי"א ס"ק ל"ז), ע"ש. וכן הסכים בשו"ת שמש ומגן חלק ב' (חלק אורח חיים סימן נ"ו), ע"ש. וכן נראה דעת הגר"ע יוסף זצ"ל בספרו הליכות עולם חלק ב' (עמודים ט"ז-י"ז). וע"ע בספרו חזון עובדיה על יום טוב (עמודים מ"ז-מ"ח).

*  *  *

9. נתקלתי במקרה בו הכנסתי דבר בשרי לפה (ללא לעיסה) והתחרטתי והוצאתי הכל החוצה שבכוונתי היה לאכול דבר חלב מעט יותר מאוחר בו ביום, האם מעשה זה נחשב כאכילת בשר ועלי להמתין 6 שעות? או שזה לא נחשב?

היות שלא בלעת את הבשר וגם לא לעסת אותו – אין צורך להמתין שש שעות.

מקורות: הגר"ש קלוגר זצ"ל בהגהותיו על הפרי מגדים יורה דעה (סימן פ"ט). והובא להלכה בדרכי תשובה (שם ס"ק י' וכ"ב) ובכף החיים (שם אות ד'), והוסיף שכן כתב הזבחי צדק (אות ה'). וכ"כ בשו"ת כפי אהרן אפשטיין (סימן ל').

*  *  *

10. פלאפון שיש בו סידור ותהילים, מותר להכניס לשירותים?

אם הסידור או התהילים לא פתוחים על המסך של הפלאפון – מותר.