עדן הראל: "תודה לאל שהיום השאיפות שלי הן שאיפות בקדושה"

סיפור ילדות שמלווה אותך?

"גדלתי באילת, וקצת לפני שהתחלתי את כיתה א' עברתי עם אמא שלי לחיפה. ההורים שלי כבר היו גרושים בשלב הזה. באילת לא כל כך הלכנו עם נעליים, וככה גם רציתי ללכת ליום הראשון של כיתה א' בחיפה. אמא שלי אמרה לי שבחיפה אי אפשר ללכת בלי נעליים, והכריחה אותי לנעול סנדלים. ברגע שיצאתי מהבית הורדתי אותם, והלכתי יחפה לבית הספר. עד היום אני זוכרת בבירור איך כולם צחקו עלי כשהגעתי".

נקודה יהודית שאת מתחברת אליה באופן אישי?

"אני מחוברת מאד למסר של האחדות, של אהבת ישראל, של לעזור אחד לשני. אלה מסרים מרכזיים וחשובים מאד ביהדות. פעם ראיתי בצורה מעוותת את העולם הדתי. חשבתי שמלמדים את הדתיים להתבדל משאר עם ישראל. להיות אנטי כזה. אבל היום אני יודעת שהרעיון הוא להתאחד ולהרגיש כמו איש אחד בלב אחד. וכשהבנתי את הדבר הזה, זה חיבר אותי מאד ליהדות".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"דבורה הנביאה. היא הייתה גם חזקה, גם עשירה, גם היה לה רוח הקודש וגם שפטה את ישראל. דבורה הנביאה מייצגת בעיני נשיות כמו שנשיות צריכה להיות. אני מתחברת לנשים חזקות, שואפות, שעושות המון ובגדול.

"חוץ מזה, אני אוהבת את זה שהיא הייתה שופטת את ישראל בעודה יושבת תחת עץ, כלומר במקום פתוח, כדי לשמור על צניעות עם גברים. לא להיות איתם במקום סגור. זה מלמד שלא צריך לסרס לגמרי, אלא פשוט לכוון ולדעת איך לעשות את זה. חוץ מזה, הייתי מתה שתהיה לי רוח הקודש כמוה".

היהדות בשבילך היא?

"היהדות היא מהפרט הכי קטן עד הפרט הכי גדול. מאני והקב"ה בהכי פרטי שלנו, עד העשייה בחוץ ובכל דבר שאני עושה. יהדות בעיני זה איך אני מנכיחה את ה' בחיים שלי, וכמובן לזכור שהכל ממנו, והכל זה לטובה, וזה רק המעשים שלנו שסוגרים את היכולת שלנו להתחבר אליו. הוא רק טוב ומיטיב".

מצווה שיקרה ללבך במיוחד?

"נטילת ידיים. אני ממש אוהבת את ההרגשה הזאת. במיוחד של הבוקר. היא חזקה מאד. אולי אני מחוברת כל כך למצווה הזו כי למדתי עליה יותר לעומק. אני מרגישה בבירור שאני מנקה משהו שנדבק אלי בלילה".

חג אהוב עלייך?

"זה ממש קשה לבחור. אבל אם מכריחים אותי – אז אומר שאני אוהבת מאוד מאוד את חנוכה. ממש חולה על החג הזה. יש משהו באור הזה שפשוט מרים אותי. חוץ מזה, אני גם ממש אוהבת מתוק, וזה בא ביחד.

"אני גם הרוסה על סוכות. אני בן אדם שרק תן לו להיזרק באוהל ואני בעננים. ויש את האור המקיף הזה של הסוכה שעוטף אותך מכל עבר. אני מרגישה שבחג הזה מרגישים את ה' יותר קרוב. אבל יש עוד חגים ממש אהובים, ובאמת קשה לבחור".

מהם חלומותייך?

"לזכות להשפיע טוב בעם ישראל. תמיד הייתי שאפתנית. תודה לאל שהיום השאיפות שלי הן שאיפות בקדושה. כשאני עולה על במה ומדברת על טהרת המשפחה, שבת ועוד מצוות נפלאות, זו תחושה שלא הרגשתי כמוה באף דבר שעשיתי. לא כשהנחיתי בערוצי מוזיקה עם מיליוני צופים, ולא כשעמדתי על במות ענקיות.

"במובן מסוים, עבורי זה אפילו חזק יותר מהמופע שלי ושל עודד, כשאני מופיעה רק מול נשים. אני מרגישה שזה נוגע במקום עמוק מאד אצלן. וזה כמובן גם מגיע באור חוזר אלי".

מה מעסיק אותך כעת במיוחד?

"המופע המשותף שלי ושל עודד. המופע הוא פשוט סיפור החיים שלנו, ביחד ולחוד, והמופע בעיקר צוחק עלינו, על הדרך שלנו, על זה שאני תמיד מושכת קצת יותר קדימה בחזרה בתשובה ועל הקונפליקטים שזה יוצר.

"ברוך ה' יש בינינו אהבה גדולה, אז אנחנו מצליחים להסתדר ולהכיל, אבל יש בינינו שוני גדול מאד וזה מוליד דברים מצחיקים. אני שמחה מהמופע הזה, כי האמת היא שלדוסים אין הרבה דברים לראות, וזה מתאים מאד לציבור הדתי. המופע נקי, מתאים לכולם, וזה כשלעצמו חידוש גדול מאד בעולם".

סיפור מעניין שקרה לך?

"יש לי סיפור שמראה כמה פרנסה זה רק מה'. כשהתחלנו לחזור בתשובה ידעתי שיש דברים שיותר אני לא אוכל לעשות בטלוויזיה בגלל התוכן שלהם, או בגלל צניעות. באחד הימים אמא שלי אמרה לי, מתוך דאגה כמובן ולא מתוך רצון להחליש אותנו: 'אני מקווה שמיצית את עצמך בתחום שלך, כי גמרת לעצמך את הקריירה'. ואמרתי: 'טוב, אם ככה זה אמור להיות – אז זה מה שיהיה'.

"בנוסף אליה, היה גם איזה רב אחד ששאל אותי מה אעשה עכשיו עם השינוי בחיי, ובמה אעבוד. אני ממש זוכרת שאמרתי לו: 'שאני אדאג לפרנסה? ה' ידאג לנו'. ובאמת קיבלנו דחיפה גדולה בעניין הזה. לא רק שלא נגמרה לי הקריירה, אלא היא רק גדלה ונפתחה למקומות נוספים".

מה את אוהבת במיוחד בשבת?

"השבת היא מרכז החיים שלי. אני חיה משבת לשבת. במהלך השבוע אני רצה על 200 קמ"ש. עושה מלא דברים. אני לא זמינה כבר כמה שעות לפני שבת. מכבה את הפלאפון. כל כך ממש מחכה לנחת הזאת עם הילדים. אני גם אוהבת מאד לבשל לשבת. לא מבינה איך חייתי פעם בלי זה".

מה דעתך על בעלי התשובה?

"זה עצוב מאד בעיני שלא הקימו מוסדות חינוך לבעלי תשובה ולילדיהם. זו טעות שאנחנו כל הזמן מנסים להיכנס למוסדות אחרים, כי אנחנו לא אף אחד מהם. אנחנו שונים. אין מה לעשות. אנחנו משהו אחר. כל מקום שאנחנו נכנסים אליו, ומנסים להיות משהו שאנחנו לא, בעיקר הילדים סובלים מכך.

"אנחנו כבר כל כך הרבה אנשים, ואנשים מוכשרים כל כך, ואני לא מבינה איך אף אחד לא עושה את זה. יש מעט מאוד, בעיקר בדרום ובצפון. באיזור המרכז זה חסר מאוד. חוץ מזה, עוד משהו לגבי בעלי התשובה זה שאנחנו צריכים לזכור שאנחנו הגשר, ויודעים לחבר. וגם חשוב מאד לא להתכחש, לזכור מאיפה באנו ולאן אנחנו צריכים ורוצים להגיע".

לקח שלמדת בחייך?

"גדלתי בפנימיות מגיל 11, וזה לא היה פשוט. אני רוצה להגיד לכל הילדות שמגיעות מבתים קשים, מבתים שחסר להם, ילדות שעוברות דברים לא פשוטים, שיום אחד הן תהיינה גדולות, והן יוכלו לבחור לעצמן את החיים שהן רוצות, שהמצוקה היא זמנית. ושכוח של תפילה – אף אחד לא יכול עליה. לפעמים חשוך מאוד, אבל תמיד יש אור בקצה המנהרה".

אחרי 120, מה היית רוצה לדעת שעשית והשארת בעולם הזה?

"שהצלחתי לפאר ולשבח את ה' בעולם".

המופע הקרוב של עדן ועודד יתקיים בי"ט סיון (2.6 למניינם), בשעה 21:30, בקאמרי ת"א. טלפון להזמנת כרטיסים: 03-574-500