חיים ניצלו בשומרון ובעוטף עזה: תושבי ישראל התעוררו לבוקר של ניסים

מטח כבד של רקטות ופצצות מרגמה נורה הבוקר לעבר שטח ישראל. אין צורך לתאר את האסון העצום שיכולה לגרום פצצת מרגמה אחת, שפוגעת, חלילה, במקום מיושב. והבוקר – איזו חמלה אלוקית, איזו אהבה: לא היו נפגעים ולא נגרם כל נזק.

אחת הרקטות אף הגדילה לעשות: היא נחתה והתפוצצה בחצר של גן ילדים. אין לב שלא החסיר פעימה למשמע הנס הגלוי הזה. הרקטה התפוצצה בחצר הגן סמוך לשעה 7:00 בבוקר. אם, חלילה, הרקטה היתה משוגרת שעה לאחר מכן, כשילדי הגן הטהורים מגיעים בתמימות למקום לימודם. איזה אסון נמנע מאיתנו הבוקר.

שני מחבלים חדרו ליישוב הר ברכה, נכנסו לבית ריק, נלכדו ונעצרו. חיים ניצלו הבוקר בשומרון. מחבל שחודר לבית משפחה. הרי זה בין הגרועים שבסיוטינו. אי אפשר לשכוח את הטרגדיות המדממות שהתרחשו כאשר מחבלים הצליחו לבצע את זממם ולחדור ליישובים ישראלים: משפחת פוגל באיתמר, משפחת סלמון מחלמיש. והבוקר – שני מחבלים הצליחו לחדור ליישוב, יד ההשגחה כיוונה אותם דווקא לבית שהיה ריק מאדם, ולאחר מכן – הם נלכדו. איזה נס. איזו השגחה ושמירה עליונה עלינו ממרום הבוקר הזה.

וזה לא רק הבוקר הזה. 3 פעמים ביום אנו מודים לה' מעומק ליבנו: "נודה לך ונספר תהילתך, על חיינו המסורים בידך, ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל ניסיך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהריים".

הבוקר נשלח אלינו חיוך אוהב משמים, ואבא הוכיח לנו כי לא נטשנו ולא המירנו באף אומה ולשון. הבה נחזיר לו חיוך, נוכיח לו שגם אנחנו לא נוטשים אותו, גם בחשכת הגלות ובהסתר פניו. הנה, גם בימות הגלות הוא מחייך אלינו משמים ועוטף אותנו באהבתו.