"אלקא דמאיר ענני" – כל מה שרציתם לדעת על הסגולה המפורסמת

1. רבי מאיר בעל הנס היה תנא. זכה להיות תלמידו המובהק של רבי עקיבא, והיה אחד מחמישה שנסמכו על ידי רבי יהודה בן בבא.

2. סגולה מפורסמת שמקורותיה יצוקים היא לתת סכום כסף לצדקה או להדליק נר, ולומר שלוש פעמים "אלקא דמאיר ענני". בכך פונים בתפילה לקדוש ברוך הוא, אלוקיו של רבי מאיר, ומבקשים ממנו שיענה לתפילותינו בזכות רבי מאיר.

נוסח התפילה המקובל, וכמובן ניתן לבקש בכל נוסח שהוא: "הריני נותן לצדקה לעילוי נשמתו של רבי מאיר בעל הנס כדי שהקדוש ברוך הוא בזכות רבי מאיר בעל הנס (יפרט כל בקשה שהיא)... אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני.

אקרא לאלוקים עליון לקל גומר עלי. חנני ה' כי אליך אקרא כל היום. עזרנו אלוקי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך. עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי. 

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו לייחד שם וכו' בשם כל ישראל. אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני, אלקא דמאיר ענני.

הריני נותן לצדקה סך____ לשם נשמת אבותינו אבות העולם אברהם יצחק ויעקב, ולשם נשמת התנא רבי מאיר בעל הנס, יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם ששמעת את תפלתם ועשית עמהם נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, וכשם ששמעת את תפלת עבדך מאיר ועשית עמו נסים ונפלאות כן תהא נא שעת רחמים ועת רצון מלפניך לעשות עמדי (פלוני בן פלונית) נסים ונפלאות גלויים ונסתרים, ותשמע תפלת עבדך ביום הזה (כאן יפרט בקשתו המיוחדת) ותתן אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל בכל מקום שהם לטובה ולברכה לישועה ולנחמה, לחן ולחסד ולרחמים, ותשלח רפואה שלימה לחולי עמך (ובפרט לחולה __________) ותזמין לנו פרנסתינו מידך המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ותצילנו מכל צרה וצוקה, ותוציאנו מאפילה לאורה, וימלאו כל משאלות לבנו לטובה, מעתה ועד עולם אמן סלה". 

3. בספר 'טבור הארץ' מובא כך: "רבי מאיר בעל הנס הוא ר' מאיר התנא... ולזאת קראוהו בעל הנס, לפי שזכותו עצומה מאד לעשות לנו נסים ונפלאות בכל הפרטים, וממנו נלקח לומר 'אלקא דמאיר עננו'".

4. החיד"א בספרו "פתח עיניים" כתב: "וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל, אם יארע ח"ו גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב ר"ל, נודרים שמן או מעות על קברו ואומרים 'אלקא דמאיר ענני' והוא יענם ויפלטם". ב'בן איש חי': "יש ענין להדליק נר לכבוד ר' מאיר בא' טבת".

5. מדוע זכה לכינוי 'בעל הנס'? במסכת עבודה זרה מובא המקרה הבא: אחותה של ברוריה אשת רבי מאיר, שהיתה בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נתפסה והובאה לבית האסורים. הלך רבי מאיר לפדותה. בא אצל השומר וביקש לשחררה. אמר השומר כי מתיירא הוא מן המלכות. נתן לו רבי מאיר סכום של דינרים ואמר לו, במחצית הסכום תשתמש לפייס את השלטון, והמחצית השניה תהיה לך. שאל השומר: 'מה אעשה כשיכלו הדינרים?' אמר לו רבי מאיר: תאמר 'אלקא דמאיר ענני'.

לאחר זמן שמע הקיסר מה שעשה אותו סוהר ששחרר את אחות אשתו של רבי מאיר, וצווה לתלותו. והנה כשקשרו את החבל סביב צוארו, אמר הסוהר 'אלקא דמאיר ענני' ולא הצליחו לתלותו. התפלא הקיסר ושאל אותו לסוד העניין, וסיפר לו השומר את כל המעשה.

השאלה הנשאלת על סיפור זה היא: כיצד ידע אותו הגוי המשוקץ לכוון כוונות נעלות ונשגבות כאלו? והתשובה היא כי הוא כיוון לדעת רבי מאיר. כך גם כל אדם יאמר בשעה שהוא אומר "אלקא דמאיר ענני" שהוא מכוון על דעתו של ר"מ ושאר צדיקים, ויזכה לישועות.

יש מפרשים כי רבי מאיר לא התכוון על שמו, אלא: 'האלוקים שמאיר לארץ ולדרים עליה הוא יעננו".

6. בגמרא מובא כי "לא רבי מאיר שמו אלא רבי נהוראי שמו, ולמה נקרא שמו רבי מאיר? שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה" (עירובין יג, ב). במסכת סנהדרין (כד, א) מובא כך: "סתם מתניתין ר' מאיר" – כלומר, סתם הלכה שבמשנה ללא שם אומרה, משמו של רבי מאיר היא. מכאן ניתן ללמוד על גדולתו של רבי מאיר. "אמר רבינא: ... כל הרואה רבי מאיר בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה"

7. רבי מאיר הוא צאצא של נירון קיסר. כה מובא ב'ספר יוחסין': "רבי מאיר... והוא מזרע נירון, השר הגדול של קיסר, ששלחו קיסר להחריב ירושלים קודם ששלח לאספסינוס, ושאל לתינוק ואמר: 'ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל'... ונתגייר, ויצא ממנו זה החסיד אור העליון".

8. מעלותיו של רבי מאיר רבות הן, אך צניעותו היא הבולטת במיוחד, וכך שיבחו רבי יוסי בן חלפתא: "אדם גדול, אדם קדוש, אדם צנוע" (ירושלמי מועד קטן ג, ה). ענוותנותו מתבטאת במיוחד בכך שאף הוא עצמו לא נהג הלכה כדברי עצמו במקום שחבריו חלקו עליו. במסכת שבת מובא כי אמר: "מימי לא מלאני לבי לעבור על דברי חברי".

9. בירושלמי מובא סיפור מיוחד המלמד על ענוותנותו של רבי מאיר בעל הנס: "פעם גזר אדם אחד על אשתו שאיחרה להגיע לביתה בליל שבת, מפני שנשתהתה בדרשתו של רבי מאיר, שלא תיכנס הביתה עד שתלך ותירק בעינו של הדרשן, הלא הוא רבי מאיר. צפה רבי מאיר ברוח הקודש, ועשה עצמו כאילו יש לו כאבים בעינו, ואמר: 'כל אשה שיודעת ללחוש בעין, תבוא ותלחש'. אמרו לה שכנותיה: 'לכי ורקי בעינו, וכך תוכלי לחזור לביתך'. כשבאה אצל רבי מאיר, שאלה: 'יודעת את ללחוש בעין?' מרוב פחדה של אותה אשה, אמרה לו: 'לא'. אמר לה רבי מאיר: 'רקי בפני שבע פעמים ויוקל לי יותר מאשר אם ידעת ללחוש'. לאחר שעשתה כן, אמר לה: 'לכי אמרי לבעלך: אתה אמרת פעם אחת, ואני ירקתי שבע פעמים'.

אמרו התלמידים לרבי מאיר: 'רבי, כך מבזין את התורה? הלא אילו אמרת לנו, היינו מביאים אותו ומלקים אותו, והיה הוא מתרצה ומפייס את אשתו'. אמר להם: 'ולא יהא כבוד מאיר ככבוד קונו? מה אם שם הקודש שנכתב בקדושה, אמר הכתוב שיימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו, וכבוד מאיר לא כל שכן?'"

על הפסוק: "אשת חיל מי ימצא", תיארו חז"ל את דמותה של ברוריה, אשת רבי מאיר, ואת האופן בו קיבל את הדין באהבה. כך מובא במדרש משלי: "מעשה היה בר' מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה ומתו שני בניו, מה עשתה אמן (ברוריה)? הניחה שניהם על המיטה ופרסה סדין עליהם. במוצאי שבת בא ר' מאיר מבית המדרש לביתו, אמר לה: 'היכן שני בני?' אמרה: 'לבית המדרש הלכו'. אמר לה: 'צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם'. נתנו לו כוס של הבדלה, והבדיל. חזר ואמר: 'היכן שני בני?' אמרה לו: 'הלכו למקום אחר, ועכשיו הם באים'. הקריבה לפניו המאכל ואכל ובירך. לאחר שבירך אמרה לו: 'רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך'. אמר לה: 'אמרי שאלתך'. אמרה לו: 'רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא?' אמר לה: 'בתי, מי שיש פקדון אצלו, הוא צריך להחזירו לרבו (לבעליו)'. אמרה לו: 'רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו'. מה עשתה? תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו חדר, והקריבה אותו למיטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המיטה. התחיל בוכה ואומר: 'בניי, בניי, רביי, רביי. בניי - בדרך ארץ, ורביי - שהיו מאירין פני בתורתן'. באותה שעה אמרה לו לר' מאיר: 'רבי, לא כך אמרת לי? אני צריך להחזיר הפקדון לרבו'. אמר: 'ה' נתן וה' לקח, יהי שם ה' מבורך'.

10. במשנה מובאים בשמו האמרות הבאות:

א. "רבי מאיר אומר: הוי ממעט בעסק, ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך". (אבות)

ב. "רבי מאיר אומר: כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי לו, נקרא רע, אהוב, אוהב את המקום, אוהב את הבריות, משמח את המקום, משמח את הבריות, ומלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק, חסיד, ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנה עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר (משלי ח, יד): 'לי עצה ותושיה, אני בינה, לי גבורה', ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".(אבות)

ג. "מורגל היה בפיו של רבי מאיר: 'גמור בכל לבבך ובכל נפשך לדעת את דרכי ולשקוד על דלתי תורתי, נצור תורתי בלבך ונגד עיניך תהיה יראתי, שמור פיך מכל חטא וטהר וקדש עצמך מכל אשמה ועוון, ואני אהיה עמך בכל מקום'". (ברכות)

ד. "היה ר' מאיר אומר: אל יסרב אדם לחברו לסעוד אצלו, ויודע בו שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות המכורות לחנוני אלא אם כן הודיעו, ולא יאמר לו סוך שמן מפך ריקן, ואם בשביל כבודו מותר". (חולין)

ה. "אמר ר' מאיר: עשה אדם מצוה אחת - מוסרין לו מלאך אחד, עשה שתי מצוות - מוסרין לו שני מלאכים, עשה מצוות הרבה - מוסרין לו מלאכים הרבה שנאמר [תהלים צא, יא]: 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך וגו', ולמה? כדי לשומרו מן המזיקין". (מדרש תננחומא)

לערב רוחני לישועה ללא עלות לחצו כאן: או חייגו: 073-2221290