דברי תורה
גם הגלידה בסוף נגמרת
מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין עִנּוּג גַּשְׁמִי לְבֵין עִנּוּג רוּחָנִי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
- ותן חלקנו
- פורסם י"ח סיון התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אוּמָנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא; וּשְׁאָר כָּל אוּמָנוּת אֵינָן כֵּן - כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי יִסּוּרִין וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ, הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב; אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ, וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ. בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ"; בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה" (קידושין דף פב/א)
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: אֲנִי מַנִּיחַ אֶת כָּל הָאוּמָנֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וְאֵינִי מְלַמֵּד לִבְנִי אַף לֹא אַחַת מֵהֶן, גַּם לֹא אוּמָנוּת קַלָּה וּנְקִיָּה, כִּי אִם תּוֹרָה בִּלְבַד אֲנִי מְלַמְּדוֹ; שֶׁכֵּן, הַתּוֹרָה מַנְחִילָה לַלּוֹמְדָהּ שָׂכָר בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְקֶרֶן שְׂכָרוֹ שְׁמוּרָה לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, לְעֻמַּת יֶתֶר הָאוּמָנֻיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶן תּוֹעֶלֶת לֶעָתִיד לָבוֹא וְכָל שְׂכָרָן הוּא לִשְׁעָתָן בִּלְבָד .
זֹאת, וָעוֹד: גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ מִשְׂתַּכְּרִים מִיֶּתֶר הָאוּמָנֻיּוֹת, לִמּוּד תּוֹרָה עָדִיף - שֶׁכֵּן הָעוֹסֵק בְּאוּמָנוּת מְסֻיֶּמֶת זוֹכֶה לְשָׂכָר רַק בִּתְקוּפַת עֲבוֹדָתוֹ, וּבְחָלְיוֹ אוֹ בְזִקְנָתוֹ הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב; בְּרַם, הַתּוֹרָה שׁוֹמֶרֶת עַל לוֹמְדֶיהָ מִכָּל רַע מִנַּעֲרוּתָם, כַּנֶּאֱמַר : "וְיִעֲפוּ נְעָרִים וְיִגָעוּ, וּבַחוּרִים כָּשׁוֹל יִכָּשֵׁלוּ. וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים, יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ, יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ", וְהִיא נוֹתֶנֶת לָאָדָם אַחֲרִית וְתִקְוָה גַּם לְעֵת זִקְנָה, אַף אִם תָּשַׁשׁ וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לִלְמֹד עוֹד, כַּנֶּאֱמַר : "שְׁתוּלִים בְּבֵית ה'… עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" - גַּם בְּזִקְנוּתוֹ יְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד בְּנַעֲרוּתוֹ.
* * *
בְּסִפְרוֹ "דַּרְכֵי מוּסָר" שׁוֹלֶה רַבִּי יַעֲקֹב נַיְמַן זצ"ל פְּנִינִים מֵהַדְרָכָתוֹ שֶׁל רַבִּי נְהוֹרָאי:
הַהֶבְדֵּל בֵּין עִנּוּג גַּשְׁמִי לְבֵין עִנּוּג רוּחָנִי נָעוּץ בַּהֶמְשֵׁכִיּוּת - כְּלוֹמַר: אָדָם הָעוֹסֵק בַּהֲנָאָה גַשְׁמִית, מְלַקֵּק גְּלִידָה בְּתַאֲוָה, מְשַׁפֵּץ אֶת בֵּיתוֹ בְּמֶרֶץ, וְכַיּוֹצֵא בָאֵלּוּ, יוֹדֵעַ, אִם לֹא בְמוּדָע לְפָחוֹת בְּתַת-מוּדָע, שֶׁהֲנָאָה זוֹ הִיא זְמַנִּית וְלֹא יִוָּתֵר מִמֶּנָּה שֶׁמֶץ בְּהֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים. גַּם מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִין לְכָךְ, וְאוֹטֵם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ וְעֵינָיו מֵרְאוֹת, מַכִּיר בַּמְּצִיאוּת הַבְּרוּרָה שֶׁכָּל אָדָם שֶׁעָבַר אֶת תְּקוּפַת הַהִתְבַּגְּרוּת, מַתְחִיל לְהִזְדַּקֵּן; וְהַזִּקְנָה הִיא זִקְנָה עַל כָּל תּוֹפָעוֹתֶיה וְהַשְׁלָכוֹתֶיהָ. הַגְּלִידָה – מִי זוֹכֵר אוֹתָהּ בִּכְלָל; וְשִׁפּוּץ הַבַּיִת – מִי רוֹאֶה אוֹתוֹ בִּכְלָל. לְעֵת זִקְנָה נֶחֱלָשִׁים כֹּחוֹת הַגּוּף וְאִי אֶפְשָׁר לְמַצּוֹת אֶת הַהֲנָאָה מֵעִנּוּגִים גַּשְׁמִיִּים. יְדִיעָה זוֹ עוֹמֶדֶת מוּל עֵינָיו שֶׁל הַנֶּהֶנְתָן הַמִּתְבּוֹסֵס בְּעִנּוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְסִירָה אֶת הַדֻּבְדְּבָן שֶׁעַל הַקַּצֶּפֶת.
לְפִיכָךְ מַגְדִּיר אוֹתוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי כְּ"מֵת בָּרָעָב", אֵין הוּא יָכוֹל לְהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי שְׂבִיעָה מֵהֲנָאָה. הַדָּבָר הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.
וּמִנֶּגֶד, הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹדֵעַ שֶׁהֲנָאָה זוֹ הִיא נִצְחִית, טַעְמָהּ נוֹתָר גַּם לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ לִלְמֹד, גַּם לְאַחַר שָׁעָה וְגַם לְאַחַר שָׁנָה וְאַף לְאַחַר שֶׁעוֹבְרִים לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. הוּא יוֹדֵעַ זֹאת, חָשׁ זֹאת בְּגוּפוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ. זֶהוּ שֹׂבַע אֲמִתִּי שֶׁהֲנָאָתוֹ הוֹלֶכֶת וּמִתְחַזֶּקֶת כְּכָל שֶׁמִּתְבַּגְּרִים וּמִזְדַּקְּנִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּתַהֲלִיךְ מַקְבִּיל, כְּכָל שֶׁנֶּחְלָשִׁים כֹּחוֹת הַגּוּף מִתְחַזְּקִים הַכֹּחוֹת הָרוּחָנִיִּים, הֵם נֶחְשָׂפִים יוֹתֵר, אֵינָם נְתוּנִים עוֹד לְלַחֲצָם הַמַּכְבִּיד שֶׁל כֹּחוֹת הַגּוּף וּבָאָה לָהֶם עֶדְנָה, וְהַהֲנָאָה מֵרוּחָנִיּוּת גְּדֵלָה וּמִתְחַזֶּקֶת.
"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן