לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
הכל התחיל מחולשה ברגליו, בעוצמה שלא הייתה דומה לשום חולשה אחרת שאלי שרון חווה אי פעם. כמה ימים לאחר מכן, כשהחולשה לא חלפה, הרגיש שרון שהוא חולה במחלת ה-ALS וכשסיפר את זה לאשתו נילי, שניהם התחילו לבכות. "בהתחלה הלכתי באיטיות והתקשיתי להרים את הרגליים, ותוך זמן קצר הפכתי למרותק לכיסא גלגלים", הוא משחזר כיום בראיון ל'ווינט'.
כמי שליווה חולי ALS בעצמו, ידע בדיוק לקראת מה הוא הולך, וכבר עכשיו מודה שעוד יבוא השלב שבו "אהיה במודעות מלאה, כלוא בתוך גוף חסר חיים, והיכולת הפיזית האחרונה שתיוותר לי היא עפעוף העיניים", הוא אומר ומוסיף: "מטלטל מאוד להרגיש רגע אחד מלא עזוז וגבורה, וברגע הבא עלה נידף".
כן, יש עצב, פחד וחרדה בחייו אך ייאוש או רחמים עצמיים? לא ולא. לשם לא מוכן שרון להגיע. "דווקא מתוך הניסיון שלי שמסב לי לא פעם תסכול אדיר, אני שואל את עצמי בכל יום כיצד אני צריך לחיות עכשיו. לא מול זיכרונות העבר, ולא מול מה שהייתי רוצה שיקרה בעתיד. אלא איך אני חי עכשיו, בהווה, במציאות נתונה כפי שהיא ושאיננה ניתנת למיקוח או שינוי".
איך עושים את זה? "אני שואל מה התפקיד שלי עכשיו, ומה השליחות שלי בתוך המצב החדש שבתוכו אני נתון. אני חי בשוויון והשלמה, עם המציאות ולא בהתנגדות אליה. מקבל את המצב כמו שהוא, אבל הרובד הרוחני מאפשר לי נקודת מבט אחרת על מצבי".
לדבריו, ברובד הרוחני יש לו אפשרות להתמודד עם מענה לשאלות ולא רק להתבוסס ולהתעסק עם רגשות. "האם הכעס משרת אותי ועוזר לי לפתור את הבעיה? כאן בא לעזרתי עולם הרוח – הכעס מוצדק כי הסיטואציה קשה ולא נעימה. אבל האם הרגשות האלה פותרים את המצב?".
איך חולה סופני יכול לעזור לעצמו ברגעיו האחרונים? צפו בשיעור המרתק:
איך ניתן לסייע לחולה מבחינה נפשית? צפו בהרצאה של הרב ד"ר אייל אונגר, וגלו:
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה