לדון לכף זכות: 10 עובדות שחשוב לדעת

1. מצווה דאורייתא, בדיוק כמו שמירת שבת: אחת ממצוות העשה הנוהגת בכל שעה היא מצוות "בצדק תשפוט עמיתיך" (ויקרא יט, טו), המצווה מחייבת אותנו לדון כל אדם לכף זכות הינה דאורייתא על פי פוסקים רבים. הרב אברהם גניחובסקי זצ"ל, ראש ישיבת טשיבין, כתב על מצווה זו "והנה מצוה זו אינה פשוטה ואינה מן הקלות, ואין זו מעלת חסידות בעלמא, אלא מצוות עשה ממש".

2. רצונו של הקב"ה שילמדו זכות על בניו: במדרש דברים רבה (פרשה ג' אות טו): "אמר משה לפניו, רבונו של עולם, יודע אני שאתה אוהב את בניך, ואין אתה מבקש אלא מי שילמד עליהן סנגוריא".

3. הקב"ה מקפיד על מי שמדבר בגנותן של ישראל: ה'פלא יועץ' מציין כי במספר מקומות בתנ"ך הקפיד הקב"ה על אלו שדיברו בגנותם של ישראל, למרות שהיו צדיקים ביותר. הוא מציין כי אליהו הנביא זכור לטוב נענש על שקטרג על ישראל ואמר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבקות כי עזבו בריתך בני ישראל", ואף ישעיהו הנביא נענש על שאמר: "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי", ומשה רבנו נענש על שאמר: "והן לא יאמינו לי". לעומתם, גדעון זכה להנהיג את ישראל בזכות שלימד סנגוריא על ישראל, וכה נכתב: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל" – בכוח הסנגוריא שלימדת על בני.

4. דברי האדם מעוררים פמליא של מעלה: ה'פלא יועץ' מבאר מהי הסיבה לכך שהקב"ה חפץ שידברו דברי זכות על בניו, והדברים מבהילים: "והטעם הוא כי כל אשר ידבר האיש – עושה רושם ומעורר פמליא של מעלה. אם מדבר קטגוריא מעורר המקטרגים, ואם מדבר סנגוריה – מעורר סנגורים".

5. כיצד לדון לכף זכות? ה'פלא יועץ' פונה לכל אדם ששומע אנשים המדברים דברי חובה על ישראל, ומורה לו כי ישיב להם באופן של לימוד כף זכות. "אמור לו: 'מה יעשה הבן ולא יחטא?! עניות – לא הניחה מידה טובה, גלות – לא הניחה מידה טובה, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם, ויצר לב האדם רע, והם אנוסים, או לכל העם בשגגה, כי לא ידעה מה הוא האסור וחומר שבו".

6. מידה מעולה ויקרה שמרבה שלום: הגר"צ הירש כותב בערך 'כף זכות': "הוי דן את כל האדם לכף זכות, כי היא מידה מעולה ויקרה, מונעת קטטה ומריבה, ונותן שלום בארץ, וגורם שמן השמים ידונו אותו לכף זכות, שיהיו לו מליצים ופרקליטים בשמים וידונו אותו לכף זכות, ומסלק המקטרגים ואין בהם כוח לקטרג ומרבה כבוד שמים... והקדוש ברוך הוא חפץ בו מאוד ומראה לו חיבה יתרה".

7. להיזהר במיוחד מלדבר חובה על אדם הנמצא בצרה ועל מתים: ה'פלא יועץ' מוסיף ומרחיב כי "ביותר צריך להיזהר כשאדם נתון בצרה ללמד עליו סנגוריא ושלא להזכיר עוונותיו. יש להיזהר שלא לומר חלילה: 'זה וזה גרם, ועל כן באה עליו הצרה הזאת', כי ידוע שאין השטן מקטרג אלא בשעת סכנה". מתייחס ה'פלא יועץ' גם למתים, ומורה: "וביותר צריך להיזהר שלא להזכיר חובת שוכני עפר שהמה עומדים בדין".

8. רצון האב שידברו דברים טובים על בניו: בעל ה'יסוד ושורש העבודה' ממשיל את הקב"ה לאב האוהב את בנו, גם כשהוא חוטא. כה דבריו: "רצון האב שילמדו בני אדם על בנו, אף שאינו הולך בדרך טובה, תמיד סנגוריא, וידונו אותו לכף זכות. ובוודאי אם ישמע מאיזה אדם שלימוד עליו חובה יכעס... כל שכן הבורא יתברך שמו, שהוא טוב ומיטיב לכל, ורצונו שילמדו על בניו סנגוריא, ולדון אותם בתמידות לכף זכות, ושכרו שמן השמים ידונו אותו גם כן לכף זכות". 

9. הקב"ה מחבב את מי שמעורר רחמים על ישראל ומזכיר זכותן: ה'חפץ חיים' כותב כי "צריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה על כלל ישראל, ואדרבה ירגיל עצמו תמיד לעורר רחמים ולהזכיר זכותן, ועבור זה יהיה אהוב וחביב לפני הקב"ה כמו שמנינו ביומא (דף ע"ז) לענין גבריאל, בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות ישראל, השיב הקדוש ברוך הוא: 'מי הוא זה שמלמד זכות על בני, הכניסהו לתוך הפרגוד עבור זה". בגמרא נכתב כי "כל הדן את חברו לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות". על כך אומר ה'חפץ חיים': "ותראה חסדיו יתברך כי חפץ חסד הוא, ומקבל כל מין טענה מהמלמד זכות".

10. עלינו לדון לכף זכות גם את עצמנו: "וכן צריך האדם לחפש ולמצוא בעצמו מעט טוב ולדון אותו בעצמו לכף זכות, ועל ידי זה יעלה באמת לכף זכות ויחזור בתשובה על ידי זה". (ליקוטי מוהר"ן)