היזם של 'אוצר החכמה': "עבדנו שנה שלמה במשמרות, לא נחנו לרגע"

כמעט כל אברך, בחור ישיבה, או אפילו בחורת סמינר, מורה, וגם סתם כך אנשים פרטיים, מכירים את הרגע הזה שבו הם זקוקים לספר לימוד מסוים. זה יכול להיות כדי לברר הלכה כלשהי, או למצוא ציטוט עבור כתיבת עבודה. זה יכול לקרות כשמעוניינים למצוא את המקור למדרש, ומעוד הרבה סיבות בעולם.

אם בעבר זו הייתה יכולה להיות משימה מורכבת, שכן עיון בספרים הוא אחד הדברים שלוקחים זמן רב יותר מכל דבר אחר, מסתבר כי מהרגע שבו הוקם 'אוצר החכמה' לפני כחמש עשרה שנים, הפכו הדברים להיות הרבה יותר פשוטים וקלים. כי אוצר החכמה הוא למעשה ספרייה יהודית דיגיטלית הגדולה בעולם, אשר מכילה 90,200 ספרי יהדות, כולם סרוקים דף אחר דף בצורתם המקורית.

כיום זה נראה טבעי להשתמש במאגר שכזה. ייתכן שזו הסיבה שקצת משונה לחשוב שכאשר הומצא הרעיון לראשונה לפני 16 שנה, הוא הגיע באמת יש מאין.

רעיון מהפכני

את 'אוצר החכמה' יזם ר' ארז סלע, יליד קיבוץ מגידו, אשר חזר בתשובה לאחר שסיים את הצבא (לפני 37 שנים). "למדתי בישיבת אור שמח", הוא מספר, "היא הייתה אז ישיבת הדגל של החוזרים בתשובה. לאחר נישואי לרעייתי בשמת - גם היא בעלת תשובה, עברתי ללמוד בכולל של הישיבה החסידית טשעבין, שם גם החלה דרכי התורנית בחיבור ובהאדרת ספרים תורניים".

דווקא כיום, אחרי שנכנס ר' ארז למים התורניים העמוקים ביותר והוא מחזיק ברשותו את מאגר הספרים התורניים הגדול בעולם, הוא מבקש להעביר מסר לבעלי תשובה: "אל תחששו, תזרקו את עצמכם למים העמוקים. יש לנו סייעתא דשמיא מיוחדת לדלג על שלבים. גם לנו יש מה לתרום לא רק בתחומי הטיפול, האומנות והרפואה האלטרנטיבית, אלא ממש בעולם התורה. אל תפחדו להשמיע את קולכם גם בשטח התורני".

ואיך באמת נוצר הפרויקט שאתה עומד בראשו?

"תמיד פיעמה בי אהבה לספרים ולכתיבה", מספר ר' ארז. "אחד מתוך הרבה חלומות ילדות שלי, היה שכאשר אגדל, אשב על יד שולחן כתיבה גדול ואכתוב. מעניין שדווקא החלום הזה היה החלום שהתגשם לבסוף.

"לאחר נישואיי למדתי בכולל שבמסגרת מפעל הש"ס במשך כמה שנים", הוא מוסיף, "וכאשר הגעתי ללימודי מסכת נזיר, מסכת שכמעט לא נגעו בה ידי המפרשים, הרגשתי שהגיע הזמן להתחיל לכתוב. ככה יצא שבמשך כארבע שנים ישבתי ולמדתי וכתבתי פירוש על מסכת נזיר. לצורך הכתיבה נזקקתי באופן טבעי להרבה ספרים, ולשם כך הסתובבתי בלא מעט ספריות, מצאתי ספרים ישנים וכתבי יד של חיבורים עתיקים, שעזרו לי מאוד בכתיבת הפירוש".

במשך השנים הבאות התמקצע ר' ארז ועסק בכתיבת מספר חיבורים אחרים, ובד בבד הקים הוצאה לאור שבמסגרתה יצאו ספרים חשובים כמו 'הפני יהושע' ו'חידושי הריטב"א על הש"ס' בהוצאה חדשה על פי כתבי יד ודפוסים שונים, עם הערות, מראי מקומות, ועוד. 

אבל מאיפה נולד אוצר החכמה?

"היוזמה של אוצר החכמה התחילה ברעיון שעלה בראשי בתקופה בה ניהלתי את ההוצאה לאור. החלטתי להוציא במהדורת פקסימיליה את הש"ס הראשון שנדפס בוונציה לפני כ-500 שנה. היה לזה ביקוש עצום, הרבה יותר מן הצפוי. זה הוליד מיד את הרעיון הבא – להוציא סדרה של ספר ישן בשם 'דקדוקי סופרים' שמכיל שינויי נוסחאות על הש"ס. גם לזה היה ביקוש גדול, ומכאן ועד 'אוצר החכמה' הדרך כבר הייתה קצרה".

בפועל, אומר ר' ארז שהדבר קרה כאשר התקשר אליו באחד הימים חברו הטוב – הרב דוד אהרן סופר, "הוא הציע לי את הרעיון המהפכני – במקום להדפיס ספרים באופן פיזי, לסרוק אותם ולהפיץ אותם באופן דיגיטאלי. זה לגמרי תפס אותי וככה ניגשתי לפרויקט בהתלהבות".

זה פרויקט ענק שמצריך השקעה אינסופית, לא היו חששות או פחדים?

"כמובן שבתחילה הכל התחיל בצורה מאוד חובבנית. מעולם קודם לכן לא עסקתי בצילום או בסריקה, וודאי שלא בתכנות. האמת היא שבאותה תקופה גם לא הבנתי לרגע באיזה סדר גודל של השקעה כספית מדובר. אני משער שאילו ידעתי מראש את הקשיים והמורכבות של הפרויקט, ולאיזו השקעה כספית עצומה, הכרוכה גם בהלוואות, אני נכנס, סביר להניח שהייתי עוזב את הכל מלכתחילה".

ומאיפה השגתם את הספרים עבור הפרויקט?

"בתחילה השגנו את הספרים מספריות של ידידים שונים. היינו הולכים לספריה בלילות וממלאים מספר ארגזים מכל ספר הבא ליד. את הארגזים היינו מביאים למשרד ששכרנו, ושם העסקנו עובדים שהיו מקטלגים את הספרים, מצלמים ואתם ומעבדים את הצילומים. בתחילה הגענו בעיקר לספריות קטנות ופרטיות, אך בהמשך עברנו לספריה הגדולה של אוצר הספרים בישיבת טשעבין, כשסיימנו שם עברנו לספריית יד הרב הרצוג, לאחר מכן המשכנו לספריית מוסד הרב קוק, ועוד, ועוד".

ר' ארז מציין כי מאז שהתחיל השלב של הצילומים, ועד שיצאה הגרסה הראשונה חלפה בערך שנה. "אבל זו הייתה שנה 'מטורפת' ממש, עם עבודה בלתי פוסקת במשמרות. לאורך כל השנה הזו לא העלינו בדעתנו לרגע שיהיה אפשר בנוסף לחיפוש הספר עצמו בתוך המאגר לחפש גם מילים מסוימות שמופיעות בתוכן הספרים, שהרי כיצד אפשר לעשות 'חיפוש מילים' בתוך תמונה מצולמת?  אבל בכל זאת, חודש לפני יציאת הגירסה הראשונה, עלה בדעתנו רעיון מסוים ליצירת מנגנון חיפוש, באמצעות טכנולוגיה מיוחדת. במשך חודש עמלנו על פיתוח המנגנון הזה, ולאחר מכן יצאה הגירסה הראשונה".

היו קשיים בדרך?

"בוודאי", משיב ר' ארז בכנות, "היו הרבה קשיים בדרך, כמו בכל פרויקט חדשני, אבל אני חושב שהקושי הגדול ביותר היה כשקלטנו פתאום שאלפי ספרים שצילמנו לא יוכלו להיכנס לתוך התוכנה, בשל הבעיה של זכויות יוצרים".

זה דבר בסיסי כל כך, איך לא חשבתם על זה קודם?

"דווקא כן חשבנו, אבל לא ממש הבנו את המשמעות של זה. חשבנו שבוודאי המחבר לא יקפיד, ולבטח הוא ישמח. היו גם הדחקות דומות נוספות, אבל כשהגענו בסופו של דבר לשלב המעשה, הבנו שאיננו יכולים בשום אופן להכניס את כל הספרים באופן גורף, ולכן התחלנו להתקשר לכל המחברים, בזה אחר זה, ולבקש מהם רשות.

"האמת היא שזה היה פרויקט בפני עצמו. עד היום נשארו לנו עוד שאריות מהימים ההם, של יותר מאלף ספרים שאיננו יכולים להכניס, כי לא הגענו עדיין לקשר עם בעלי הזכויות".

סודות מאחורי הפרויקט

האם יש ספרים מסוימים שראיתם חשיבות מיוחדת להכניסם לפרויקט?

"קשה לי להשיב על כך", אומר ר' ארז, "כי כמעט לכל ספר יש חשיבות מסוימת לאנשים מסוימים, כל אחד כפי תחום עיסוקו, ולכן אנו חותרים מלכתחילה להכניס כמה שיותר ספרים. אבל כמובן שיש ספרים שחשוב לנו במיוחד להכניסם לאוצר, כמו ספרי עזר וספרי יסוד, או ספרים חשובים בתחומים שונים".

ר' ארז מעדיף שלא לנקוב בשמות של ספרים ספציפיים, אבל הוא מספר בחיוך את האנקדוטה הבאה: "ישנו ספר מסוים שאינו ספר לימוד אלא ספר עזר. ביקשנו מבעל הזכויות להכניס את הספר הזה לאוצר החכמה, והוא סירב, בטענה שהספר נמכר ביותר מ-100 שקלים, ועדיין יש אצלו כמות של ספרים שלא נמכרו. הוא חשש מכך שברגע שהספר ייכנס לאוצר החכמה, אז כל הספרים שנותרו לו, יישארו במחסן לנצח".

ר' ארז מדגיש כי הוא ידע שמדובר בספר ישן שהודפס כבר לפני כמה עשרות שנים, אך בכל זאת הציע למחבר את הרעיון הבא – "אמרתי לו  שאנחנו נקנה ממנו את כל הספרים הישנים והמאובקים שנשארו אצלו, כדי שיתרצה להכניס את הספר לאוצר החכמה. היו אלו בערך מאתיים ספרים, שאגב שוכבים אצלנו במשרד עד היום".

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש צדק בדבריו של המחבר. הרי ברגע שהספרים נמצאים בתוך תקליטור, הם בעצם מייתרים את הספרייה הביתית שלנו, לא?

"תראו, יש כאן שני צדדים. מצד אחד אוצר החכמה די מייתר את הספרייה בבית, זה נכון. בייחוד את הספרים שאינם ספרי לימוד מובהקים. אבל מצד שני, ואני אומר זאת מתוך הניסיון היומיומי, פעמים רבות אני מרגיש שהרבה יותר נוח והרבה יותר ידידותי זה לפתוח את הספר באופן פיזי ולעיין בו. לעתים קרובות אני מוצא את עצמי מצטער שאין לי את הספר לשלוף מהספרייה ועל כרחי אני צריך ללכת לחדר השני, להפעיל את המחשב ולהדפיס את הדף הרצוי כדי לעיין בו. שלא לדבר על לימוד בשבת, אז צריכים לא פעם לעיין בספר ואין אפשרות לגשת למחשב. 

"ומכל מקום, לאחר נסיון של שנים, אנחנו רואים שההפסד הכספי הוא מינורי, אם בכלל קיים, ומאידך גיסא הרבה הרבה יותר חשוב לרוב רובם של המחברים שהספרים שלהם יופצו ויילמדו".

ודווקא בגלל שאתה גם משתמש ב'אוצר החכמה', ולא רק מייצר אותו – האם תוכל לתת לנו טיפ לשימוש יעיל במאגר?

"אני רוצה לתת טיפ שנשמע אולי פשוט, אבל מניסיוני, לא כולם מודעים להרבה אופציות יסודיות שיש ב'אוצר החכמה'. כך למשל נושא החיפוש החופשי. בכוונה תחילה התקנו מנגנון שמאפשר לחפש מילים בתוך הספרים, וזה לא סתם חיפוש סטנדרטי, אלא יש בתוכו הרבה אפשרויות וכדאי להכיר אותן.

"כמו כן יש אופציה של מסכתות הש"ס, דהיינו בחירת דף או עמוד מסוים במסכתות הש"ס, והצגת כל מפרשי הש"ס שנפתחים באופן אוטומטי בדף הנבחר, זה גם דבר שלא כולם מודעים לו.

"האמת היא שמתגבש אצלנו רעיון של קבוצות הדרכה באוצר החכמה, דרכה נוכל להסביר ללקוחות שלנו את כל האופציות והאפשרויות. זה יוכל בוודאי להיות לעזר".

לסיום, גלה לנו מה התכניות והשאיפות שלכם לעתיד

"השאיפה שלנו היא כמובן להוסיף עוד ועוד ספרים, עד כמה שניתן. ולשפר את התוכנה משנה לשנה כפי שעשינו בשנים הקודמות.

"יחד עם זאת, כעת הולך ומתגבש אצלנו פרויקט חדש שבנוי על אדני אוצר החכמה, והוא אוצר מפרשים דיגיטלי ענק על הש"ס. הרעיון הוא פשוט, אדם בוחר דף בש"ס, לוחץ על שורה בגמרא או ברש"י או בתוספות, ומקבל באופן אוטומטי תצוגה של כל המפרשים שמדברים על אותו קטע רש"י או על אותה שורה בגמרא. זהו פרויקט ענק הכרוך בהשקעה אדירה של ממון וכוח אדם. ואנחנו מקווים לעמוד בו בסייעתא דשמיא".