היצר הרע מוכר לכם אשליות

שדכן הציע שידוך לבחור תמים. הבחור נפגש וסיפר לשדכן שהכל היה בסדר, רק בעיה אחת יש – היא אילמת! גער בו השדכן: "אתה נורמלי? זה חסרון?! זה מצוין! אתה יודע מה זה אישה אילמת? זה שקט לכל החיים!". הבחור השתכנע והסכים להיפגש שוב.

לאחר הפגישה השנייה, קבל באוזני השדכן כי הפעם גילה שהיא גם חירשת. "זה מצוין!", הגיב השדכן ללא היסוס, "אתה יכול לדבר מה שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה, היא לא תשמע כלום, וכך תחסוך הרבה בלגן בחיים, אתה יודע איזה יתרון זה?!".

"אתה צודק! באמת לא חשבתי על זה...", התפעל הבחור התם ונתן את הסכמתו להיפגש בשלישית. לאחר הפגישה הבחור ניגש מרוצה לשדכן, ואמר לו: "תשמע, אני חושב שהכל בסדר, חוץ מחסרון אחד – היא צולעת קצת".

הזדעק השדכן וקרא: "נו באמת, עם כל כך הרבה יתרונות נדירים, זה מה שמפריע לך?!"....

*

בספרו "בן יהוידע" (סוטה ל"ד ע"ב), שואל רבנו יוסף חיים זצ"ל כיצד יכולה להועיל תפילת האבות ומשה על יהושע וכלב שינצלו מחטא המרגלים, הלא הברירה אם לחטוא או לא נתונה בידי האדם ולא בידי שמים, וכמו שאמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות ל"ג ע"ב)?

ומיישב שהסיבה שהבחירה נתונה בידי האדם ועליו להתמודד בעצמו ללא עזרה משמים, היא כדי שיקבל שכר על כך שהצליח להתגבר על יצרו, שכן אם יעזרוהו משמים – על מה יקבל שכר?... אך כל זה שייך דווקא כאשר מפתה היצר את האדם לעבור על חטא מפורסם, שברור לאדם שמדובר בעבירה. אך כאשר היצר בא לאדם בתחבולה ומראה לו כאילו אין בדבר כל חטא, ואדרבה, מצווה הוא מקיים, בזה האדם משולל בחירה ויכולת להתנגד. כאותו בחור מהשידוך, שהשדכן הצליח לשכנעו שחרשות ואילמות הם יתרונות נדירים... מיצר כזה, בוודאי שצריך סיוע ממרומים להינצל ולהרגיש בכלל שמדובר בחטא.

וכך היה בעצת המרגלים – היצר הרע הטעה אותם שהם עושים מצווה, ולכן היה מקום להתפלל שה' יפקח את עיניהם לראות שמדובר בחטא.

ואיך הטעה אותם היצר הרע לחשוב שהוצאת דיבה על הארץ זוהי מצווה? הוא הכניס בראשם מחשבה שאם בני ישראל יכנסו לארץ בידיעה שהיא ארץ זבת חלב ודבש, לא יקבלו עליה שכר גדול כל כך, כיון שלהנאתם יעשו זאת. לכן תכננו המרגלים מראש להוציא דבת הארץ רעה, ואז, כאשר עם ישראל לא ישמעו להם ובכל זאת יעלו לארץ, יגדל שכרם. אולם האמת, שהיתה זו עצת היצר, כמו שהוכיח סופו על תחילתו, שעל ידי שהטילו דופי על הארץ, גרמו לעם ישראל להתחרט שיצאו ממצרים.

בדיוק על כך התפלל דוד המלך ע"ה בבקשו מאת ה': "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני" (תהלים י"ט, י"ג) – לפי ש"שגיאות מי יבין", לכן "מנסתרות", חטאים נסתרים שהיצר מסתיר ממני שהינם בגדר חטא, מהם "נקני". וכיון שתנקני ממכשול זה, אז בטוח אני כי "מזדים", הם העוונות המפורסמים – "חשוך עבדך", קרי ביה חשׂוּך (בשור"ק במקום בחולם), כלומר אני חשׂוּך ונמנע מעצמי, כי בזה אוכל להילחם בעצמי עם היצר הרע.

*

הגמרא במסכת שבת (דף ע"ה ע"א) שואלת: "שוחט, משום מאי חייב? רב אמר משום צובע". וכתבו שם התוספות "אשוחט דעלמא קאי". וביאר הבעל שם טוב הקדוש בדרך הלצה על פי מה שאמרו במסכת סוכה (דף נ"ב ע"א): "לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו...". וזהו מה ששואלת הגמרא "שוחט משום מאי מחייב?", היינו היצר הרע השוחט בני אדם (שוחט דעלמא, כמ"ש התוספות) בכך שמפתה אותם לעבור עבירה, משום מה לעתיד לבוא הקב"ה מחייבו מיתה, הלא עשה את שליחותו שלשמה נוצר? ועונה רב: "משום צובע". כאשר היצר בא לאדם בגלוי, הוא אמנם מסוכן, אך אדם ירא שמים יכול להתגבר עליו, אך פעמים שהוא חורג משליחותו ובא לאדם במרמה – על ידי שצובע את העבירה בצבעים של מצווה, ומראה לאדם כאילו העבירה היא מצווה גדולה. לזה לא קיבל רשות מהקב"ה, וכיון שמעל בשליחותו, ישחטו הקב"ה לעתיד לבוא.

*

ומה העצה נגד יצר צבוע שכזה?

אין לו תבלין אלא התורה. כאשר אדם משקיע עצמו בעמל התורה, הוא מרכיב משקפיים בהירות המסוגלות להבחין ולזהות את הצבע האמיתי של כל דבר. לפיכך יעצונו רבותינו במסכת סוכה (נ"ב ע"ב): "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש" – שם, בבית המדרש שמבררים ומלבנים את דבר ה', ניתן לקבל מצפן ולדעת מהי הדרך הנכונה. שם היצר אינו יכול למכור לנו את אשליותיו.