הכנה רוחנית ללידה: עצה מיוחדת כיצד להתרומם מעל הכאבים ולזכות לבן גדול בישראל

ה' הרכיב אותנו מגוף ומנשמה. הנשמה אינה רק "מצפון" שמשמיע קול דממה דקה של ביקורת מידי פעם, אלא היא החלק המרומם שלנו, מעין מלאך קדוש השוכן בתוכנו עם אישיות מושלמת נעלה ביותר. הצדיקים והצדקניות הגדולים קשורים מאד לנשמתם ואצלם רואים בגלוי את תכונות הנשמה, את המידות הנשגבות שהן טבעה ואת קדושתה המרוממת.

לכל אשה –  אף לאלו שאינן נמצאות בדרגות הגבוהות של צדיקים אלו – יש אפשרות להשתמש בכוחות הפנימיים המרוממים האלו, כל אחת לפי דרגתה ותכונותיה.

מסר זה ישמע אולי בהשקפה ראשונה כמרומם מדי. אולם, האמת היא שבשעת הלידה יש לאשה הזדמנות להתרומם מעל ההיבט השגרתי הרגיל שלה, ולהשיג יחס חדש לבורא העולם שבכוחו לרומם אותה לכל המשך חייה.

1. להתרומם מעל הכאבים: מסופר על האדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל  (בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה), שניחן בחוש מוזיקלי מיוחד והלחין שירים מרוממים רבים. כאשר היה צריך לעבור ניתוח, אמר שאינו זקוק להרדמה, אלא הוא יתחיל לשיר ולא יפסיק עד שיגמר הניתוח. באופן זה הוא עבר את הניתוח בלי לחוש מאומה. מעין סיפור זה מסופר על כמה מגדולי ישראל שהשקיעו את עצמם בלימוד סוגיה עמוקה בגמרא בשעה שעברו ניתוח וכלל לא הרגישו את הנעשה בגופם (עד כדי שהיו מהם ששאלו בסוף "מתי מתחילים?"). ואכן מובא מעין זה על רבא בגמרא שבת פ"ח ע"א.

2. איך הצליחו גדולי ישראל אלו להתעלות מעל תחושת הכאב? האם גם בידה של אשה פשוטה בדורנו לנצל תוכנית זו כדי להתמודד עם צירי הלידה?

ביאור עובדה זו של האדמו"ר ממודז'יץ הוא, שיש לכל אדם מציאות נפשית הנקראת בתורה ובדברי חז"ל  "לב" –  שהוא ה"מסך" של הדמיון שלו , אשר כל חלקי הנפש וגם השכל מעבירים תמונות למסך זה. לכל אדם יש רק מסך אחד פעיל בכל זמן. על מסך זה נאמר (מדר"ר אסתר י' – ג') "צדיקים ליבם ברשותם", כלומר יש לאדם אפשרות לשלוט על התמונות הנכנסות למסך שלו. הצדיקים במשך כל חייהם מסננים את התמונות לפני שמרשים להן לעלות על המסך, ולא נותנים לתמונות שליליות לא רצויות לעלות. לעומת זאת, רשעים הם לגמרי ברשות ליבם ואין להם שליטה על התמונות שנכנסות למסך שלהם. האדמו"ר ממודז'י"ץ בשעת הניתוח, באמצעות השירה המרוממת, העלה על המסך שלו נעימות חזקה ביותר של דבקות בה' וקרבת ה', ולא נתן לשום תמונה שלילית שמקורה מהגוף ומכאביו להיכנס למסך. בזה הוא נכנס לעולם של נועם קרבת ה' של הנשמה, עם קשר מזערי בלבד לגוף. הוא נכנס למישור של נעימות חזקה שמקורה מרובד יותר מרומם מהגוף, אשר בו הגוף וכאביו לא היו מורגשים.

3. רגשות אהבת ה' מרוממים את האדם מעל הכאב: אין רגשות חזקים יותר מרגשות אהבת ה', שבכוחם לרומם את האדם מעל עולם הכאב. 

מסופר על הרב משה שמואל שפירא זצ"ל ראש ישיבת באר יעקב, שניחן בקול ערב ובכישרון מיוחד להלחין שירים מלהיבים של דבקות בהשי"ת ובתורתו. פעם, בלילה חורפי סוער, חיכה להסעה שתסיע אותו לביתו והיא התעכבה. הקור היה עז, ורוח מקפיאה נשבה בעוז. מתוך הסערה התפרץ מפי רבנו לחן חדש, שיר שחמימותו התגברה על כל הקור והסתערות הרוחות:

"רבונו של עולם, אני אוהב אותך! רבונו של עולם אני מתגעגע אליך! רבונו של עולם, אני מבקש ממך - תאהב אותי ותתגעגע אלי! רבונו של עולם אני לך ואתה לי!" (מתוך הספר "רבי משה שמואל" עמ' 271)  

בשעה שעמד הרב משה שמואל זצ"ל ליד הכביש בקור הנורא, היתה בידו בחירה, הוא יכל לכעוס ולהתמרמר על ההסעה המתאחרת, על מזג האויר הסוער והקור המקפיא עד לשד העצמות  –  או להלחין שיר מהמרוממים ביותר שהלחין במשך חייו. אותה בחירה ניתנה גם לנו בכל קושי ומחוש המגיע אלינו בחיים.

4. יש לנצל את הקושי החיצוני על מנת להיכנס לעולם של אהבה פנימית: יש לשים לב, שלא מוכרח להיות שהרב משה שמואל זצ"ל לא הרגיש כלל בקור החזק (כפי שמסופר לעיל על  האדמו"ר ממודז'יץ) –  שלכך נצרכות תכונות נדירות ביותר –  אלא הוא השתמש בהזדמנות של הדחף של חוסר הנעימות החיצונית להיכנס לעולם של אהבה פנימית שניתקה אותו במידה מסוימת מכל המישור הנפשי שבו נמצא הכאב. אף אם הרב משה שמואל עדיין הרגיש בקור, הדבר לא הפריע לו כל כך, וכאשר ההסעה הגיעה הוא היה במצב רוח מרומם, לעומת המצב המעונה והמדוכא שהיה סביר שיהיה בו אם לא היה משתמש באמצעי זה. בנוסף לכך הוא הרוויח בזה הרבה קרבת ה' ואהבת ה'.

5. גם אשה רגילה יכולה להוריד את עוצמת הכאבים על ידי ניצול רגשות עוצמתיים פנימיים: בידה של כל אשה להשתמש באמצעי זה של האדמו"ר ממודז'יץ והרב משה שמואל שפירא זצ"ל בזמן עוצמת צירי הלידה. אף שאין לצפות על ידי זה לשכך את כל כאבי הלידה (כדוגמת האדמו"ר ממודז'יץ), מכל מקום יש אפשרות לכל אחת להוריד במידה מסוימת את עוצמת מועקת הכאבים. לא מדובר כאן רק ב"דמיון מודרך" והיסח הדעת, אלא בניצול רגשות עוצמתיים ביותר הקיימים בעומק פנימיותינו, שבמצב רגיל הם חבויים וקשה להשיגם ובזמן הצירים יש הזדמנות מיוחדת להוציאם מהכוח אל הפועל.

6. מצבי כאב מאפשרים להגיע לקשר עמוק עם הנשמה: כל אשה קשורה דרך נשמתה לכל העולמות הגבוהים ביותר, ושם, בעומק נשמתה מורגשת האהבה הנפלאה של השי"ת אליה –  אולם בדרך כלל היא לא קשורה לחלקים אלו שבמעמקי פנימיותה. בזמנים מיוחדים כמו בשבת, בחגים ובאירועים מיוחדים של שמחות כמו בשמחת חתן וכלה, ניתן לחוש אהבה גדולה זו –  כל אחת כפי דרגתה. וכמו במצבי שמחה, כן במצבי כאב היא יכולה להגיע לקשר עם עומק זה של הנשמה.

7. שתי דרכים בהם אדם יכול לצאת מצרותיו – בכי ושירות: להוציא כמו שכתב ה"שפת אמת" (פסח תרמ"ז ותרנ"ג) על הפסוק (תהילים ס"ח) "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". פסוק זה מתאר את יציאת עם ישראל ממצרים, שהקב"ה הוציאם מהמאסר של מצרים "בכושרות", ודורשים חז"ל (סנהדרין כ"ב ע"א) את המילה "בכושרות" שהיא נוטריקון של המילים "בכי ושירות". מפרש השפת אמת, שיש שתי דרכים שבהן יכול האדם לצאת מתוך מגבלות ההסתר של העולם השטחי שלו [ה"מצרים" האישי שלו]: דרך אחת היא על ידי שמחה ושירה, ודרך שנייה היא על ידי ייסורים. קשיי החיים מקרבים את האדם לעומק פנימיותו ועל ידי זה לה', לא פחות ממצבי שמחה.

8. בשעת הלידה האישה שותפה לבורא בבנין העולם ובידה לחוש את אהבתו של ה' אליה: אהבה זו הקיימת בעומק הנשמה, זמינה וקרובה יותר לאדם במיוחד בזמנים שבהם הוא זוכה לגרום נחת רוח ייחודית למעלה. על כן בשעת הלידה, שהיא זמן שבו האשה גורמת נחת רוח עצומה בשמים, והיא שותפה לבורא העולם בבנין העולם (כמבואר לעיל פרק א'), בהישג ידה להרגיש נחת רוח זו ואת האהבה הגדולה הזאת של השם יתברך אליה.

9. מצוות עשה דאורייתא – להרגיש את אהבת ה' אלינו בכל מצבי החיים: ויש לדעת, שמלבד התועלת המעשית שהאשה תרוויח מיישום תוכנית זו, כאמור לעיל (פ"ג) היא מקיימת בזה גם מצות עשה דאורייתא –  שלצערנו רבים אינם מתייחסים אליה ברצינות מלאה –  המצוה החשובה של אהבת השי"ת. יש מצוה מן התורה "ואהבת את ה' אלוקיך ... בכל מאודך," ולפי המשנה בברכות (נ"ד ע"א) מצוה זו דורשת מאתנו ש"בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד". שאף כאשר ח"ו מגיעים לאדם צרות וכאבים, הוא מצווה להרגיש אהבה להשים יתברך ואת אהבת השי"ת אליו, ולא לאבד רגשות אלו בכל מצבי החיים. מלבד זאת יש מצוה נוספת של אחדות ה', שבה אנו נדרשים להאמין ולהרגיש בכל ישותנו, שעל אף כל הצרות של העולם, ה' הוא טוב ואוהב אותנו, וכל הצרות הן אך ורק לטובתנו. לכן אף אם תוכנית זו לא היתה מסיעת בהורדת עוצמת המועקה, עדיין היתה מצוה מן התורה להשתדל ליישם אותה ולהשיג  –  כמיטב יכולתנו  –   רגשות מרוממים אלו.

10. בשעת הלידה אפשר להתעלות למקום גבוה של קרבת ה':

כאשר אשה תחשוב בשעת הצירים על נוף מרשים או חוויה נעימה ותתרכז בה, היא תסיח את דעתה על ידי זה במידה מסוימת מהכאבים. אולם ככל שהיא תכנס עמוק יותר לפנימיות נשמתה, למישור גבוה יותר מהרגשות השטחיים של הגוף, היא תתרומם מעל העולם של מועקת הכאב. בתוך הנשמה יש רמות שונות של עומק, ובשעת הלידה יש אפשרות לעלות למקום גבוה יותר מהרמה הרגילה, כל אחת לפי דרגתה ותכונותיה. לאלו שלא ניסו את הדבר זה אולי ישמע מהם והלאה, אולם  הנשים שכן ניסו מדווחות שאכן קיימת סייעתא דשמיא מיוחדת בשעה ייחודית זו להתעלות מעל ההיבטים והתחושות הרגילים. לדוגמה, יש דרגות שונות של שירים, של קשר עם ה', ושל תפילות, ובשעת הלידה באפשרות האשה לרומם את העמדה שלה בכמה שלבים, וכדלהלן (השלבים  מובאים מהרובד הנמוך לגבוה יותר):

11. הצעות מעשיות

דרגות בשירה:

מנגינה נעימה,

שירי שבח והודיה לה',

שירי כיסופים של התקרבות לה',

שירים של  אהבה לה',

שירים של האהבה ההדדית בינינו ובין ה'.

דרגות באהבת ה':

ההכרה שה' ברא את כל הדברים המועילים והנעימים שאני אוהבת בחיים.

ההכרה שה' הוא טוב (יותר מהאדם הכי טוב שאפשר לדמות).

הרגש שה' אוהב אותי, ולכן אני אוהבת אותו.

הרגש שכל דבר שכואב כביכול לה' כואב לי, ודבר שגורם לו כביכול נחת רוח משמח אותי .

דרגות בתפילה:

תפילה שהצרה האישית שלי תעבור.

תפילה שהתינוק הנולד יהיה בריא וחזק.

תפילה שהתינוק יהיה צדיק ויהיה לרבש"ע נחת רוח מיוחדת ממנו.

תפילה שיסתלקו כל הכאבים של כל האנושות.

תפילה שגם, כביכול, הכאב של ה' על חלול ה' הנורא שיש בעולם ושכבוד שמים נמצא בשפל המדרגה, יסולק ויתוקן, והעולם כבר יגיע לתיקונו.

12. בשעת לידה יש אפשרות להתפלל תפילה מרוממות יותר מתמיד: בדרך כלל יש מחסומים רבים המונעים מהאשה להרגיש רגשות מרוממים יותר ממה שהיא רגילה, אבל בשעת הלידה מעצורים רבים מסתלקים ויש אפשרות להתפלל תפלה מרוממת יותר, מעומק הלב, ולעורר את הלב בשירים מרוממים יותר ממה שהיא רגילה. גם באהבת ה' אפשר לעלות בכמה שלבים. לדוגמה, לרוב הנשים רק להוציא מהפה את המילים של השיר (המובא לעיל) של הרב משה שמואל שפירא זצ"ל נחשב יותר מדי בשבילן. הן מרגישות שזה מרומם מדי, לא שייך להן –  לא אמיתי. אבל יש לדעת שבזה אין שום ענין להיות "אמיתי", שהרי האמת הזו קיימת בעומק הנשמה שלנו. לנשמתנו רגש זה מוכר מאד ואמיתי ביותר, אף כאשר החלקים הנמוכים שלנו עדיין לא חשים ברגשות אלו. ואכן מוטל עלינו להפיץ תחושה זו לכל חלקי נפשנו, ועל ידי שנדבר ונחשוב מרומם  –  נהיה מרוממים!

13. "רבונו של עולם אני אוהב אותך": הרב אביגדור מילר זצ"ל היה ממליץ לתלמידיו להוציא מהפה את המילים "רבש"ע אני אוהב אותך" לפחות פעם ביום. והיה אומר שעל אף שבהתחלה מרגישים שהמילים נאמרות בצורה מלאכותית וחסרת משמעות רגשית, אחרי מספר ימים המחסומים הנפשיים יסתלקו והמילים האלו תפתחנה שער לרגשות נחבאים עמוקים שירוממו את האדם בצורה עוצמתית ואמיתית.

14. בשעות הלידה ניתן לחוש רגשות מרוממים של קרבת ה': בשעת הלידה הנתק הרגיל הקיים בין החלקים הגבוהים לחלקים הנמוכים של הנפש מתרופף ויש אפשרות לתפוס רגשות מרוממים שבדרך כלל קשה להשיגם. המשתמשת בהזדמנות זו לעלות בהר של קרבת ה', תגלה את הנוף המרהיב של ההיבט האמיתי על החיים, את העולם הנפלא הנחשף מתוך אספקלריא המאירה של הטוב המופלג של ה' ואהבתו הגדולה לברואיו.   

15. כיצד זוכים לבן גדול בישראל? ממקורות רבים נראה שלמצבה הרוחני של האשה בשעת ההריון יש השפעה על התינוק הנולד. כך רואים (שופטים י"ג) מהעובדה שהמלאך שהגיע לאמו של שמשון להודיע לה שהבן שייוולד לה יהיה ברמה רוחנית מיוחדת, הגיע כבר לפני הריונה כדי להזהירה על התנהגותה עוד במשך ימי ההריון. וכן מסופר על אלישע בן אבויה שהיה תנא קדוש רבו של רבי מאיר, ובסוף יצא רח"ל לתרבות רעה. בגמרא ירושלמי (חגיגה ט' ע"ב) מובא ששורש ליקויו היה אירוע שקרה לאמו בשעת הריונה. וכן מרחיבים בענין זה רבותינו גדולי הדורות בכתביהם . גילויים אלו מעלים את הסבירות שגם מידת ההתרוממות הנפשית של האם, ויחסה לקשיי ההריון והלידה משפיעים על התינוק.

16. בזכות גבורה מופלאה זכתה האישה לבן שכבש את יצרו והיה כמלאך אלוקים: הגר"א מוילנא היה אומר על ר' זלמן מוולאז'ין אחיו של ר' חיים מוואלאזין "לית דין בר אינש" – שאין  הוא בבחינת בשר ודם אלא מלאך קדוש. ונמסר כיצד זכתה אמו לגאון וצדיק מרומם כמותו? שבשעה שתכפוה צירי לידה, מנעה עצמה מלהיאנח כדי לא להפריע ללימוד התורה של בעלה ושל בעל "שאגת אריה" שהתארח בביתם. ועד רגע הלידה כבשה את ייסוריה ובלמה את פיה. ואמר אז בעל "שאגת אריה" שבזכות גבורה מופלאה זו מגיע לה שתזכה לבן שיכבוש את יצרו ויבלום אותו ויהיה כמלאך אלוקים קדוש. (תורת היולדת)

לסיכום, אשרי האשה שמצליחה לעורר בלבה רגשות של אהבת ה', ולקבל את קשייה באמונה ומתוך הכרה בטוב ה'. דבר זה ודאי יעמוד לזכותו של התינוק הנולד במשך כל ימי חייו.

סדרת "מפתח החיים" בשלמותה מובאת באתר הידברות באדיבות המחבר. לפניכם הלינקים לכתבות הקודמות:

חלק 1 בסדרה: כיצד ניתן להקל את קשיי הלידה? 10 עובדות שלא כדאי להחמיץ

חלק 2 בסדרה: כיצד ניתן להתגבר על הקשיים בהריון והכאבים בלידה?

חלק 3 בסדרה: אם ה' אוהב אותי, למה הלידה כל כך קשה?

חלק 4 בסדרה: 10 עובדות מפעימות על הריון ולידה

חלק 5 בסדרה: 5 נקודות למחשבה לאישה בהריון

חלק 6 בסדרה: צירי לידה: למה הם כל כך כואבים? ההסבר שיעזור לך ללדת קצת יותר בקלות.

חלק 7 בסדרה: כל מה שרציתם לדעת על סוד ההרפיה

חלק 8 בסדרה: לשם מה יש צורך בייסורים לפני לידת ילד? תשובתו המצמררת של הרב פינקוס.

חלק 9 בסדרה: כך נהפוך את הכאב למקפצה

חלק 10 בסדרה: איך לזכות לבן גדול בישראל, בזכות הכאבים?

חלק 11 בסדרה: התמודדות מעשית ב-2 מסלולים

חלק 12 בסדרה: "לקראת הלידה השישית שלי הייתי במצב של חרדה איומה, עד ש..."

חלק 13 בסדרה: "אני מלאת געגוע לרגעים האלו, שבהם יש רק אותי ואת ה' - ואין עוד מלבדו"

חלק 14 בסדרה: המפתח לחיים מאושרים: התחושה שאני בידיו הטובות של בורא העולם

חלק 15 בסדרה: השתניתי מאז הלידה: ה’ נכנס יותר לחיים שלי. טור אישי ומרגש במיוחד

חלק 16 בסדרה: לידה עשירית מופלאה: כשהתינוקת נולדה - חשתי שהיא "עטופה" באהבת ה'

חלק 17 בסדרה: מה לעשות אחרי הלידה? קראו את דברי המדרש המופלאים

מחלקת אמ"א למניעת הפלות של הידברות הצילה תינוקות יהודים רבים מאובדן, ומסייעת לנשים בהריון להתגבר על קשיים ולהציל את חיי ילדיהן. רצוי להירתם ולתרום למשימתם היקרה. לפרטים ולסיוע: 073-2221333

מחלקת אמ"א באתר הידברות - סיוע לנשים בהריון, לחצו כאן.