עצות החכמים לכוון בברכת הכהנים

בהקדמה לספר "חסד לאלפים" כתב: "בזה הספר יתבאר מדברי חז"ל סגולת ברכת כהנים להשיג הצלחה לעושר וכבוד וחיים טובים וארוכים, ולבטל כל רעה צרה וזעם מן האדם ע"י כוונת הכהנים בעת דוכנם בכל יום בארץ הקדושה, וכן עשה השל"ה הקדוש זצ"ל שהיה לוי ובעת ברכת כהנים היה מכוון להמשיך הברכות על כל משפחתו שהיו בחו"ל כאשר העיד על עצמו בספר. ומי שחפץ שיכוונו לו הכהנים בפרט להמשיך עליו הברכות, אזי יעשה העצות הכתובות בספר הזה מלוקט מש"ס בבלי וירושלמי ומדרשי חז"ל והם לפי עצת התנאים והאמוראים ברוח קדשם, כדי להסיר כל רע שלא יבוא עליו ח"ו. ואם פגע בו הזעם והנגע ח"ו יעשה את עצות החכמים המבוארים בספר ותכף יבריחם ויסירם מעצמו ומכל ידידיו. וראו החכמים בעלי רוח הקודש לגלות לנו עצות אלו למען המצווה להיטיב איש לרעהו בכל מה שאפשר לו, לכן גילו לנו כל זאת. ומטעם זה גם אנו מחויבים לסדר ספר זה למען מידת ההטבה לכל איש שישמע ויבין דברנו. וכל איש אשר ישיג את הספר הזה מחויב להפיצו ולהודיע לכל מי שמכיר וכל שכן למשפחתו ואוהביו למען ייטב לו באמת. ובזכות זה ייטיב עמנו הבורא ב"ה וב"ש בכל אלו, וימלא משאלות לבנו לטובה אמן.

בתשובה (לשאלה ל"ה) כתב: "ולכן עולים הכהנים לדוכן בארץ ישראל בכל יום, כי בכל יום הקב"ה בכעס על העולם מחמת העבירות שבני אדם עושים נגד מה שציווה בתורתו הקדושה והיה יכול העולם להיחרב ברגע רח"ל. אבל ה' יתברך הוא טוב ורחום ומנהיג את העולם בחסד כמ"ש (תהלים פ"ט ג') 'עולם חסד יבנה' לכן נתן לנו ה' יתברך את 'ברכת כהנים' שהיא נשק שאפשר להפוך על ידה  את הכעס לרחמים ולהפוך את הרעה לטובה ולברכה, ולקבל בקשותינו לשלום בית, לנשיאות חן, לזיווג הגון שיתקבל בהצלחה, לפרנסה טובה, לבריאות ולמילוי משאלות לבנו לטובה ברוחניות ובגשמיות. מכל מקום צרכים גם לעשות את הדברים שהעולם עושה מדרך הטבע, ועל ידו יעשה השם יתברך את הניסים".

שישים אותיות של ברכת כהנים הן שמירה לעם ישראל בגלות וביטול דין ורוגז שיש בעולם

תנן בירושלמי סוטה (פ"ט הלכה י"ד): "אמר רשב"ג משום ר' יהושע, אין יום שאין בו קללה דכתיב בתהילים (ז', י"ב) 'ואל זועם בכל יום'".  ומי מבטל את הזעם שלא יחריב את העולם? "אמר ר' אבין בשם ר' אחא ברכת כהנים מבטלת, הכהנים בברכתן מבטלים הקללות הבאים בעולם (קורבן העדה שם). וכתב הזוהר (פרשת נשא דף קמ"ו ע"א) וז"ל: 'אמר ר' שמעון, בשעה שהדינים יוצאים מן הזעם של הקב"ה שזועם בכל יום 'וכמה זעמו רגע' (ברכות ז' ע"א) אין בני העולם יכולים לעמוד בפניה (רמ"ק ומפרשים), ובשעה שהכהנים פורשים ידיהם שבאים מצד החסד, מתעורר החסד שלמעלה וממתק ומבשם את הדין כדי להאיר בפנים מאירות לבני ישראל. ועי"ז סרים ומתבטלים מהם הדינים, וזה מה שכתוב 'כה תברכו את בני ישראל' דווקא בני ישראל ולא לשאר עמים שאין להם חלק בקדושא" עכ"ל. 

משל לבן מלך שסרח על אביו, והמלך כעס וזעם עליו עד מאוד, וגזר עליו עונש כחוטאים כנגד המלך להיות במקום פושעים ורוצחים, ויהי כששמע אוהב בן המלך את העונש שנגזר עליו, נבהל מאוד כי ידע שאין בכוחו לסבול את העונש הזה בשום פנים כי הממונים מענישים קשה ובלי רחמנות וא"א לו להשאר בחיים מידם. לימים ראה את בן המלך כי הוא עודנו חי וישאלהו כיצד נשאר בחיים ואיך הוא מתקיים בעולם. אמר לו בן המלך, יש לי שישים גיבורים אשר נתן לי אבי המלך שהם מגינים עלי מפני האויבים, ולא עוד אלא שמביאים לי כל טוב להחיות את נפשי, כי המלך חפץ בחיי ובטובתי. ושישים גיבורים אלו שומרים עלי עד יעבור זעם המלך, ואשוב אל בית המלך אבי כבראשונה בחסד וברחמים. ("חסד לאלפים") כך ישראל שנמצאים בגלות וסובלים מאומות העולם ומכל מיני דינים, השאיר לנו ה' יתברך להגנה את ברכת כהנים שיש בה שישים אותיות שנאמר "שישים גיבורים סביב לה מגבורי ישראל", כדי לשמור על עם ישראל עד זמן הגאולה.

וכתב בספר "חסד לאברהם" לר"א אזולאי ז"ל (סבו של החיד"א ז"ל, מעין ז' נהר כ"ו) על ענין שישים אותיות של ברכת כהנים שהיו כתובים על מיטתו של שלמה המלך ע"ה וז"ל: "ענין מיטתו של שלמה יש בו סוד גדול, וכל מה שיש לנו רשות לפרסם נפרסם. דע כי מיטתו של שלמה היתה חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב ועשר אמות קומתה, ובכל רוח ט"ו דפין, וכל דף ודף רוחבו שני טפחים וכו'. ודע שבשישים דפין שבסביב המיטה היה חקוק שישים אותיות שבברכת כהנים, על כל דף ודף אות אחת כאשר יתבאר". ואחר שהאריך מאוד לבאר סוד צורת המיטה לפרטיה מסיים: "והעולה בידנו שצריך כל בר ישראל, ליזהר להישמר בכל לילה בעת שכבו להציל נפשו מכל מזיקין ורוחין בישין ולהרחיקן מעליו מסביבות מיטתו, ויישא קל וחומר משלמה המלך כנזכר שהוצרך לתקן סדר מיטתו בכל הנזכר כדי להינצל מפחד בלילות.

ברכת כהנים בזכות אבות

שורש ברכת כהנים נובע מאברהם אבינו, כי אברהם אבינו ע"ה נתברך מהקב"ה דכתיב (בראשית י"ב ב') "והיה ברכה, ואברכה מברכך", ובתרגום יונתן פירש: "ואברך ית כהניא דפרסין ידיהון בצלו ומברכין ית בנך", הרי ששורש הברכה היא מאברהם. והנה יעקב אבינו ע"ה נתברך מיצחק אביו (שם כ"ח ד') שנאמר ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך איתך, נמצא שנוסף על ברכתו הוא עצמו בירך ומסר ליעקב גם את ברכת אברהם, שהיא היא שורש ברכת כהנים, ויעקב שבירך את בניו נאמר בו בסיום הברכות (שם מ"ט כ"ח) איש כברכתו בירך אותם, היינו שמסר להם אותה ברכה שממנה נובעת ברכת כהנים. ותמצא רמז נפלא בדבר כי "יעקב" במילואו, יו"ד, עי"ן, קו"ף, בי"ת, עולה בגימטריא "ברכת כהנים" עם הכולל, להורות לנו כי שורש הברכה שמברכים הכהנים את ישראל נובע מיעקב אבינו כאמור. והוא שאמרו (במדבר רבה פי"א) ויעקב בירך לשנים עשר שבטים שנאמר (שם) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דיבר להם אביהם ויברך אותם . מכאן ואילך אמר הקב"ה הרי הברכות מסורות לכם הכהנים ויהיו מברכים את בני, כשם שאמרתי לאברהם אביהם "והיה ברכה" לכן נאמר "כה תברכו" היינו שיעקב בירך אותם בברכה כוללת, איש איש כברכתו בירך אותם, והיא לכל צרכי האדם, שהקב"ה יתן להם כל הצטרכותם, וזוהי בעצם תוכנה של ברכת כהנים.  (באר משה על התורה - פרשת נשא)

ברכת כהנים – מעוררת רחמים והופכת הקללה לברכה

אמרו רבותינו  ז"ל (במדבר רבה פי"א) על הכתוב (שיר השירים ג', ז'-ח'), "הנה מטתו שלשלמה" – זה הקב"ה שהשלום שלו, "שישים גיבורים סביב לה" – אלו שישים אותיות שבברכת כהנים, "מגבורי ישראל" – שהם מגברים את ישראל ,ששמו של הקב"ה נזכר בכל אחת ואחת, יברך ד', יאר ד', ישא ד'. "כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה" – שהם נלחמים נגד כל פורענויות שבתורה, "איש חרבו על ירכו" – שאפילו אדם רואה בחלומו כאילו חרב מחתכת ירכו מה יעשה, ישכים לבית הכנסת ויעמוד לפני הכהנים וישמע ברכת כהנים ואין דבר רע מזיקו. לפיכך מזהיר את הכהנים ואומר להם "כה תברכו".

ביאור הדברים הוא על פי מה שמצינו בזוה"ק (ח"ג קמ"ז ב') "דההיא שעתא אשתכחו רחמי בעלמין כולהו", נמצא שבעת ברכת הכהנים מתעוררים רחמים בעולם, ומהות הרחמים הוא כיבוש הדין והפיכתו כמ"ש (ספרי פנחס) עה"כ (דברים ג' כ"ד) ואת ידך החזקה – שאתה כובש ברחמים את מידת הדין, לפיכך באותה שעה הם נלחמים נגד כל פורענויות שבתורה. וע"פ זה מובן מה שנאמר (ברכות נ"ה ב'): "האי מאן דחזא חלמא ולא ידע מאי חזא, ליקום קמי כהני בעידנא דפרסי ידייהו ולימא הכי: "רבש"ע אני שלך וחלומותי שלך חלום שחלמתי ואני יודע מהו, וכשם שהפכת את קללת בלעם הרשע מקללה לברכה, כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה".

והרי זה מופלא מאוד כיצד משווה עצמו היחיד מישראל לכל הכלל כולו, ואומר כשם שנהפכה קללתו של בלעם – שהיתה על כל ישראל, כך יהפך חלומו הוא, בו בזמן שהוא רק יחיד ופרט מהכלל? ברם לדברנו שבאותה שעה מתעוררים הרחמים, אם כן גם היחיד זוכה לאהבה ורחמים והקללה מתהפכת לברכה. וביותר מובן הדבר לפי מה שאמרו בזוה"ק (שם קמ"ה, א') מאי טעמא שתין אתוון בברכן אילן, בגין דישראל שתין רבוא אינון, ורזא דשיתין רבוא קיימין תדיר בעלמא. נמצא שיש בברכת כהנים רמז לכלל ישראל, שהם שישים רבוא, ואין בכלל אלא מה שבפרט, לפיכך גם הפרט יכול להסתמך על כך ולעורר רחמים שתתהפך הקללה לברכה והדין לרחמים. והוא שאמרו (שם קמ"ז, ב') האי מאן דמצער בחלמה ליתי בשעתא דכהני פרסי ידייהו  ויתהפך ליה מדינא לרחמי.

אדיר במרום שוכן בגבורה

ולפי זה יתבאר מה שאמרו (ברכות שם) לימא הכי "אדיר במרום שוכן בגבורה אתה שלום ושמך שלום, יהי רצון מלפניך שתשים עלינו שלום", ולמה קורה להקב"ה "שוכן בגבורה" אלא על כרחך כאמור, שמהפך הקללה לברכה וכובש ברחמים את מידת הדין. אם כן הוא ענין של גבורה וכיבוש, שכובש את מידת הדין ברחמיו הגדולים ב"ה ומהפכה לרחמים. ולכך פתח ב"אדיר במרום", לפי שכיבוש הדין נקרא "עושה שלום במרומיו". לפיכך הוא מבקש ומתפלל: "אדיר במרום" שהקב"ה שהוא אדיר עושה שלום במרומיו, שוכן בגבורה, בזה שמגביר הרחמים על הדין, אתה שלום ושמך שלום יהי רצון שתשים עלינו שלום. ואז מידת הרחמים מתעוררת וכובשת את הדין ומבטלת הקטרוג, בבחינת "מלאך רע יענה אמן". כדרך שמצינו ביעקב אבינו ע"ה שאמר לשרו של עשיו (בראשית ל"ב כ"ו) לא אשלחך כי אם ברכתני, וזו היא בעצם הברכה של "ברוך תהיה מכל העמים", שגם המקטרגים ושרי האומות יסכימו על ברכתם של ישראל (באר משה על התורה - פרשת נשא).