"אהרלה, אני מבקש ממך בתחנונים - אל תוותר על אף נשמה!". מצמרר

הרב אהרן טויסיג שליט"א בסיפור אישי ומיוחד: כאשר הציעו לי משרה תורנית סירבתי לקבלה. למחרת, הגיע אדם נוסף והצי לי משרה תורנית אחרת. אותו אדם שניסה לשכנע את הרב טויסיג, הזכיר לו את הנאמר בגמרא: "כל הלומד תורה ואינו מלמדה, דומה להדס במדבר" (ראש השנה כג ע"א). כלומר: אם ביכולתך להעניק, חייב אתה להעניק. נתנו להדס ניחוח, כדי שייהנו ממנו.

אמר הרב טויסיג כי עליו להיוועץ ברבו, הגאון רבי אליהו רוט. כאשר שמע הרב רוט את שאלתו של הרב טויסיג, הרצינו פניו. "אלו דיני נפשות", אמר. והבהיר: "הגמרא (עבודה זרה יט ע"ב) דורשת את הכתוב (משלי ז, כו): "כי רבים חללים הפילה", זה תלמיד שלא הגיע להוראה (והוא חלול וריקן) ומורה. "ועצומים כל הרוגיה", זה תלמיד שהגיע להוראה (והוא עצום ורב) ואינו מורה. ועליו דרשו "ודלא יליף", שאינו מלמד, "קטלא חיב"!

"כשאפשר - חייבים. וכשעדין לא – אסור", השיב הרב רוט. "כך גם כתוב בזוהר הקדוש".

"אבל", הוסיף הרב רוט, ופניו האדימו ולהטו. בכל פעם שנזכר ברבו הקדוש רבי שלמה מזוועהיל החל לבכות בדמעות שליש. "אבל, אם תחליט לקבל אחת ההצעות, אמר לך מה שאמר הרבי".

"הרבי אמר, שבכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת 'אשריך', להמוני יהודים: למנהיגי עדה, לרבני בתי כנסת, לראשי ישיבות, למגידי שעורים, למלמדי תינוקות,  ולמנהלות, ולמורות ואף לגננות. לכל מי שעוסק בחנוך.

שנאמר: "קח לך את יהושע איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו" (במדבר כז, יח). מהו "קח לך", וכי נצטווה לטענו על כתפו. אלא, כתב רש"י, קחנו בדברים, אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום. וכך גם בנשיאים, נצטווה ללקחם בדברים, לומר להם אשריכם שנתמניתם פרנסים על בניו של מקום (רש"י במדבר יא, טז). כל מי שעוסק עם בניו של מקום, אשריו! "הודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא" (רש"י שם כז, כב).

"אבל", אמר הרבי הקדוש, "אבל יש, שהקדוש ברוך הוא אומר להם פעמים 'אשריך!' ומי הם?", שאל הרבי והשיב, "העוסק בחינוך נערים ונערות, אם הוא רואה את צאן מרעיתו כעדרו של מקום, אשריו. ואם הוא רואה כל אחד ואחד כבנו יחידו של מקום, פעמים אשריו!"

הרב טויסיג מוסיף ומספר: "הרב רוט נטל את ידי ואמר בהתרגשות עצורה: 'אהרלה! אני מבקש ממך בתחנונים – אם תיאות לקבל את ההצעה, תהיה מבני ה'פעמים אשריך!' אל תוותר על אף נשמה! כולם בניו של מקום, כל יהודי בכל יחיד.

"כנגד ארבעה בנים דברה תורה". לא רק כנגד הבן החכם!

"זה ריגש כל כך", מסיים הרב טויסיג את דבריו. "נזכרתי במה שספר הרבי מסטריקוב זצ"ל בשם זקנו הקדוש זצ"ל. ידועים דברי המדרש (שמות רבה ב, ב) שהקדוש ברוך הוא בחן את משה בצאן. שגדי אחד ברח לחרשה, ועקב אחריו. הגיע לבריכת מים ושתה. אמר לו: 'צמא היית ועכשיו עייף אתה, הרכיבו על כתפו והחזירו לעדר.

"המבחן שהציב הקב"ה למשה הוא: האם אתה יודע שהעדר מורכב מגדיים בודדים, ויש לעקוב אחר כל אחד כיוון שהוא יחיד ומיוחד? אם אתה יודע זאת – תזכה להיות מנהיגן של ישראל"...

באדיבות אתר 'דרשו'.