אמא ואישה יקרה, את לא מבינה אפילו כמה מצוות את מקיימת!

אישה יקרה, בת ישראל אהובה,

אני רוצה להגיד לך שאת חשובה! את יקרה אצל בורא עולם! את היהלום של הכתר שלו!

אני יודעת שקשה לך. מבינה אותך. קשה לך להיות כל היום בבית, בין כביסות, כלים, החלפת חיתול לקטנים, קניות ובישולים, ושוב החלפת חיתול ולהחליף בגדים. לנקות את הרצפה שהתלכלכה מהאוכל שאכלו הקטנים. כשכבר כמעט נגמרים הכוחות – את לוקחת אותם לגן משחקים. חוזרים – וארוחת ערב, ואז גם מקלחות. ואז, כשמגיע סוף היום ואת פשוט מותשת, בלי כוחות... את צריכה עכשיו להיות גם אישה. להתייחס לבעל כשהוא חוזר מהעבודה. לשאול מה איתו. לדבר איך עבר היום. לחשוב על ארוחת ערב מבעוד מועד, להכין אותה חמה וטעימה ובאהבה...

אני כל כך מבינה אותך. כמה זה לא קל. כמה זה לא פשוט.

כל כך הרבה עבודה בבית, ואם גם את עובדת בחוץ זה בכלל לא פשוט...

העבודה בבית כל כך רבה, ועם ילדים זה עוד יותר.

יש כביסות בלי סוף... מכונות בזו אחר זו, ואז לתלות את הכל, ואחרי שמתייבש – לקפל, ואז לפזר את הבגדים בארונות.

יש לנקות ולשטוף את הבית, כי הילדים מלכלכים כשאוכלים או כשנכנסים עם הנעליים.

יש להחליף חיתול כל כמה שעות. ואם זה תינוק קטן יותר – זה לעיתים תכופות יותר... וגם הגדולים שכבר נגמלו עדיין צריכים עזרה בניגוב.

יש גם בישולים. בערב את נחה במיטה, וכבר חושבת מה להכין למחר בפרוסות לבית ספר ולגן. וארוחת צהריים וערב... אתמול כבר הכנתי פתיתים, אולי אגוון באורז. אבל הקטן אוהב פחות, אז אני אכין פסטה. וככה את חושבת מה להכין. חושבת על כל ילד וילד, מה הוא אוהב ואיך לגוון.

ואז, אחרי יום ארוך ומתיש, כשבעלך חוזר, את מקבלת אותו בחיוך, בסבר פנים יפות. ואת כל כך רוצה להגיד לו כמה את מותשת. כמה הם היו שובבים היום. וכמה את רוצה רק להגיד לו שלום – ולישון. אבל את עוצרת. את מחייכת אליו, יושבת ואוכלת איתו (אף על פי שאולי כבר אכלת ארוחת ערב עם הילדים...). את מחייכת אליו ומקשיבה לו, מתאפקת לא להתלונן, מספרת לו את החוויות הטובות של היום ודואגת להכין לו את הארוחה שהוא אוהב.

בת ישראל, אמא ואישה יקרה,

את לא מבינה אפילו כמה מצוות את מקיימת! התפקיד שלך בעולם זה הבית! היצר הרע והעולם שבחוץ אומרים לך תצאי החוצה, תמצאי עבודה, תמצי את עצמך. אבל דעי לך שהאושר האמתי והייעוד שלך – זה הבית! זה העיקר שלך, שם התיקון שלך ושם קיום המצוות שלך. לא אומרת שלא צריך לעבוד, כי בזמן שלנו, אם אפשרי – חשוב שגם האישה תעבוד כדי לעזור בעול הפרנסה. אבל... וזה אבל חשוב – שהקרירה שלך לא תהיה העיקר, ובסוף הבעל יגדל ויהיה עם הילדים רוב היום. אישה - התפקיד שלה הוא הילדים, הבית והמשפחה. הכוחות שאת מקבלת לגידול הילדים שלך – לא יהיו לאף אחד אחר בעולם, גם לא לאבא שלהם. אם מישהו אחר יגדל אותם – אישה לעולם לא תרגיש מרוצה עם עצמה, ולא משנה כמה כסף יכנס לה לחשבון הבנק...

אהובה, את יודעת למה את לא מחוייבת ב-613 מצוות כמו הגבר? כי יש לך תפקיד וייעוד אחרים בעולם! התפקיד שלך הוא לגדל את הילדים, לדאוג לבית שלך.

דעי לך,

כל מכונה שאת עושה, כל בגד שאת מקפלת ושמה בארון, כל סיר אוכל או עוגה שאת מכינה, כל החלפת חיתול, ניקיון הבית, החלפת מצעים, וכל עבודות הבית שלא נגמרות... את מקיימת מצווה! אם את מכוונת ועושה הכל בשמחה, זה התפקיד שלך! ואת אומרת לבעלך "לך ללמוד, הלוואי והיית לומד יותר...", וקשה לך – אבל את מקבלת גם את השכר בעול הבית וגם את השכר של עול התורה של בעלך והילדים! לא שווה?

את פטורה ממצוות, בגלל שאת קרובה יותר לבורא עולם. לאישה קל יותר להוציא מהפה תפילה! זה בא לה יותר בקלות והרבה יותר מהלב. תנצלי את זה, זה הכוח שלך.

תתפללי על הילדים, הבעל והמשפחה, ותכווני שהכל לכבוד בורא עולם ולשם שמים.

באהבה ובהצלחה,

פריאל בדחה