אמונה
לשם מה נברא האדם?
איזה כבוד יש לקב"ה מהאדם? האם הבורא אוהב את ברואיו? ומדוע סבלם של הנבראים הוא בלתי נמנע?
- הרב יעקב ישראל לוגסי
- פורסם ל' סיון התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
לְשֵׁם מָה נִבְרָא הָאָדָם? הַאִם הָאֱלֹקִים אוֹהֵב לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁבְּרָאָם? וְנַרְחִיב בְּהֶסְבֵּר הַשְּׁאֵלוֹת:
הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה- לְשֵׁם מָה נִבְרָא הָאָדָם?
שְׁאֵלָה זוֹ מְנַקֶּרֶת לְהַרְבֵּה בְּמֹחָם- לְצֹרֶךְ מָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאָדָם?. אִם בִּשְׁבִיל שֶׁרוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיְּכַבְּדֵהוּ הָאָדָם- נִתְבּוֹנֵן, אֵיזֶה כָּבוֹד יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהָאָדָם? רֹב בְּנֵי הָאָדָם בְּקֹשִׁי מַכִּירִים אֶת ה', בְּקֹשִׁי חוֹשְׁבִים עָלָיו, וְאֵין צֹרֶךְ לוֹמַר שֶׁאֵין כָּבוֹד לַה' מִמִּילְיַרְדֵי בְּנֵי אָדָם כְּמוֹ הַסִּינִים, הַיַּפָּנִים, הַתַּיְלַאנְדִים, הָעַרְבִים אוֹ הָאֵרוֹפָּאִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מִי ה', אֶלָּא גַּם אָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהִתְאַמֵּץ כְּדֵי לְכַבֵּד אֶת ה' כָּרָאוּי. וְאִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בִּכְבוֹדוֹ, כְּבָר יֵשׁ לוֹ מַלְאָכִים וּשְׂרָפִים לָרֹב הַיּוֹדְעִים אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת וְעוֹשִׂים שְׁלִיחוּתוֹ בְּכָבוֹד רַב, וּמַה לּוֹ וְלִבְנֵי הָאָדָם?!
וְנַמְשִׁיךְ בִּשְׁאֵלָתֵנוּ. בְּמֶשֶׁךְ הַהִיסְטוֹרְיָה רוֹאִים אָנוּ בַּתַּנַ"ךְ הִתְיַחֲסוּת מְיֻחֶדֶת וְקֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּין הַבּוֹרֵא לְזֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁבָּהֶם בָּחַר ה' מִכָּל הָעַמִּים. אִם זֶה בְּכָךְ שֶׁנִּכְנַס בָּעֳבִי הַקּוֹרָה לְהַכּוֹת בְּמִצְרַיִם מַכּוֹת רַבּוֹת עַל הִשְׁתַּעְבְּדָם בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יְצִיאַת מִצְרַיִם, טְבִיעַת הַמִּצְרִים בַּיָּם, קַבָּלַת הַתּוֹרָה- סֵמֶל הַיִּחוּדִיּוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בְּיַחַס לְכָל הָאֻמּוֹת, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְבְּשָׁה עַל יְדֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְנִתְּנָה בְּנַחֲלָה לָנוּ אַחַר שֶׁהָיְתָה אֶרֶץ זוֹ מְיֹעֶדֶת וּמֻבְטַחַת לָנוּ עוֹד מֵאֲבוֹתֵינוּ.
וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת הִיא, מָה הַצֹּרֶךְ שֶׁרָאָה הַבּוֹרֵא בְּיִחֲדוֹ לוֹ לְעַם אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְהִרְבָּה בְּהַבְטָחוֹת עַל שְׂכָרָם וְטוֹבָתָם מִצַּד אֶחָד- וְעַל עָנְשָׁם מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי בְּאִם יְסָרְבוּ לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו.
הַשְּׁאֵלָה הַשֵּׁנִית, הַאִם הַבּוֹרֵא אוֹהֵב לִבְנֵי הָאָדָם שֶׁבְּרָאָם? שֶׁכֵּן רוֹאִים אָנוּ שֶׁרֹב כְּכָל בְּנֵי הָאָדָם סוֹבְלִים בְּחַיֵּיהֶם סֵבֶל גָּדוֹל, וְחַיֵּיהֶם קָשִׁים וּמָרִים, וְכִלְשׁוֹן הָרַמְחַ"ל (בספרו מסילת ישרים פ"א): "כִּי מַה הֵם חַיֵּי הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אוֹ מִי הוּא שֶׁשָּׂמֵחַ וְשָׁלֵו מַמָּשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן' (תהלים צ, י), בְּכַמָּה מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים וּטְרָדוֹת, וְאַחַר זֹאת מַגִּיע הַמָּוֶת..." וּבְכֵן הַשְּׁאֵלָה, הַאִם הַבּוֹרֵא אוֹהֵב לִבְנֵי אָדָם שֶׁבְּרָאָם? וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ סִבְלָם שֶׁל הַנִּבְרָאִים בִּלְתִּי נִמְנָע?
הָאָדָם נִבְרָא בְּמַטָּרָה לְהֵיטִיב לוֹ
הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה מְבֹאֶרֶת בְּדִבְרֵי הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבֵּנוּ מֹשֶׁה חַיִּים לוּצָאטוֹ זַצַ"ל בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ "מְסִלַּת יְשָׁרִים". וְהִנֵּה לְךָ לְשׁוֹנוֹ בְּפֶרֶק א':
"יְסוֹד הַחֲסִידוּת וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה הוּא- שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ... וְהִנֵּה, מַה שֶּׁהוֹרוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּא, שֶׁהָאָדָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וְלֵהָנוֹת מִזִּיו שְׁכִינָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי וְהָעִדּוּן הַגָּדוֹל מִכָּל הָעִדּוּנִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהִמָּצֵא. וּמְקוֹם הָעִדּוּן הַזֶּה בֶּאֱמֶת הוּא הָעוֹלָם הַבָּא... אַךְ הַדֶּרֶךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ זֶה הוּא זֶה הָעוֹלָם... וְהָאֶמְצָעִים הַמַּגִּיעִים אֶת הָאָדָם לַתַּכְלִית הַזֶּה הֵם הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּנוּ עֲלֵיהֶן הָאֵל יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּמְקוֹם עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת הוּא רַק הָעוֹלָם הַזֶּה. עַל כֵּן הוּשַׂם הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם בַּתְּחִלָּה, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הָאֵלֶּה הַמִּזְדַּמְּנִים לוֹ כָּאן יוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הוּכַן לוֹ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַבָּא, לִרְווֹת שָׁם בַּטּוֹב אֲשֶׁר קָנָה לוֹ עַל יְדֵי הָאֶמְצָעִים הָאֵלֶּה. וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב ע"א), "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם"
מְגַלֶּה לָנוּ כָּאן הָרַמְחַ"ל יְדִיעָה נְחוּצָה שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ יְדוּעָה לָעוֹלָם, שֶׁכֵּן אִם תִּשְׁאַל לִבְנֵי אָדָם לָמָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הָאָדָם- רֻבָּם יָשִׁיבוּ: אַף פַּעַם לֹא חָשַׁבְנוּ עַל כָּךְ... וְחֶלְקָם יָשִׁיבוּ: חָשַׁבְנוּ עַל זֶה אַךְ לֹא הִצְלַחְנוּ לְיַשֵּׁב הַסִּבָּה... וְחֶלְקָם יָשִׁיבוּ: הָאָדָם נוֹלָד לְעָמָל וּלְסֵבֶל, וְאוּלַי כְּדֵי לְהִתְחַנֵּךְ. הַחֲרֵדִים יָשִׁיבוּ: לְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
אֶת כָּל הַטְּעָמִים הַנַּ"ל שׁוֹלֵל הָרַמְחַ"ל, וּמֵשִׁיב: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּרָאוֹ לָאָדָם עַל מְנָת לְהֵיטִיב עִמּוֹ...! אָכֵן, צִוָּה ה' לָנוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ, אוּלָם לֹא זוֹ הַמַּטָּרָה כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לוֹ עֲבָדִים מְשָׁרְתִים. אֵין זֶה אֶלָּא אֶמְצָעִי לִיצֹר סִבָּה לְהֵיטִיב לָנוּ וּלְהַנְחִילֵנוּ עֹנֶג גָּדוֹל לָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הַמָּקוֹם הַמְעֻנָּג וְהַמְעֻדָּן בְּיוֹתֵר לְנִשְׁמַת הָאָדָם, שֶׁכֵּן מִשָּׁם חֻצְּבָה, וְהוּא הַמָּקוֹם "הָאוֹרְגִינָל" שֶׁל הַנְּשָׁמָה. וּכְמוֹ שֶׁאָדָם לֹא מוֹצֵא מְקוֹמוֹ בִּמְקוֹם מְגוּרִים שֶׁל בְּהֵמוֹת, כֵּן הַנְּשָׁמָה לֹא מוֹצֵאת עַצְמָהּ בְּתוֹךְ גּוּף, שֶׁכֵּן אֵין זֶה מְקוֹמָהּ, וְלֹא נִמְצֵאת בַּגּוּף אֶלָּא כְּדֵי שֶׁדַּרְכּוֹ תָּבֹא הִיא לְמַטְּרַת בִּיאָתָהּ, וְהוּא לְהַצְדִּיק לָהּ אֶת שְׂכָרָהּ בְּכָךְ שֶׁתִּתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹת הַגּוּף וּרְצוֹנוֹתָיו הָרָעִים וּתְצַיֵּת לְמִצְווֹת בּוֹרְאָהּ.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוּא טוֹב בְּעֶצֶם, וְכַנֶּאֱמַר (תהלים קמה, ט): "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו", וְלָכֵן חִפֵּשׂ סִבּוֹת הַמַּצְדִּיקוֹת לְהֵיטִיב לִבְנֵי הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּעַמְלוּ וְיַעַמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת וּבְמִבְחָנִים, וּכְשֶׁיִּצְטַיְּנוּ לְפָנָיו, יִמְצָא לָהֶם סִבָּה מַצְדֶּקֶת לְהַנְחִילָם עוֹלָם הַבָּא, עוֹלַם הַתַּעֲנוּגִים. וְזֶה לְכָל בְּנֵי הָאָדָם- לַגּוֹיִם בְּשֶׁבַע מִצְווֹת בְּנֵי נֹחַ, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתַרְיַ"ג מִצְווֹת.
עַד כָּאן קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה- לְשֵׁם מָה בָּרָא הַבּוֹרֵא לָאָדָם. וְהַתְּשׁוּבָה חַד מַשְׁמָעִית: לְהֵיטִיב לוֹ! אָכֵן, הָאָדָם מִבְּחִינָתוֹ יֵשׁ לוֹ לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם בְּמַטָּרָה לְצַיֵּת לִרְצוֹן ה', לְכַבְּדוֹ, אוּלָם מִבְּחִינַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא נִבְרָא הָאָדָם לְשֵׁם שֶׁיְּכַבְּדוֹ הָאָדָם וְיוֹקִירוֹ. אֵין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צֹרֶךְ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם. לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּאִם יְכַבְּדוּהוּ בְּנֵי אָדָם וּבְאִם לֹא יְכַבְּדוּהוּ. אֶלָּא שֶׁהַבּוֹרֵא יָצַר מְצִיאוּת שֶׁתְּהֵא סִבָּה לִבְנֵי אָדָם לִהְיוֹת מֻצְדָּק לָהֶם הַשָּׂכָר הָאֲמִתִּי בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, עוֹלָם הַבָּא, בְּאִם יְכַבְּדוּהוּ וְיִשְׁמְרוּ וִיצַיְּתוּ לְמִצְווֹתָיו.
השְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה- הַאִם הַבּוֹרֵא אוֹהֵב לִבְנֵי אָדָם
נִתְבּוֹנֵן, יָדוּעַ שֶׁאַהֲבָה נִמְדֶּדֶת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בְּמִדַּת "הַנְּתִינָה"; כְּכָל שֶׁתִּרְבֶּה מִדַּת הַנְּתִינָה- כֵּן יוֹרֶה הַדָּבָר עַל גֹּדֶל הָאַהֲבָה, וּכְכָל שֶׁתְּהֵא הַנְּתִינָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר וּלְלֹא אִינְטֶרֶסִּים כְּלָל- כֵּן תִּוָּדַע וְתִוָּכַח גֹּדֶל הָאַהֲבָה.
וּבְכֵן נִתְבּוֹנֵן בְּגֹדֶל "הַנְּתִינָה" שֶׁל הַבּוֹרֵא לִבְרוּאָיו וְעַד כַּמָּה, כִּבְיָכוֹל, "תָּרַם" לְמַעַן הַבְּרוּאִים עַל מְנָת לַהֲבִיאָם לַטּוֹב הָאֲמִתִּי.
וּבְכֵן, הֲרֵי כָּל הַבְּרִיאָה, שֶׁמַּטְּרָתָהּ, כָּאָמוּר, לִבְחֹן אֶת הַמִּצְטַיְּנִים בְּהַנְהָגָתָם הָרְאוּיָה לְצִוּוּי ה', לְצֹרֶךְ זֶה הֲלֹא מֻכְרָח הַדָּבָר שֶׁהַבְּרִיאָה תְּהֵא בְּאֹפֶן שֶׁיִּסָּתֵר ה' מִפְּנֵי בְּנֵי הָאָדָם, וּבְנֵי הָאָדָם בֶּאֱמוּנָתָם וּבְשִׂכְלָם יְחַפְּשׂוּהוּ וְיִמְצָאוּהוּ, שֶׁכֵּן בְּכָךְ יָבוֹאוּ עַל שְׂכָרָם, בִּהְיוֹתָם מַחְכִּימִים בְּשִׂכְלָם וּמְבִינִים מִי בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, וְיֵשׁ לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ וּלְכַבְּדוֹ. הֲלֹא רַק בְּכָךְ יִתָּכֵן מַצָּב שֶׁל מִבְחָן, רַק בְּכָךְ יִתָּכֵן מַצָּב שֶׁל גְּבוּרָה מִתּוֹךְ מִלְחֶמֶת הַשֵּׂכֶל עִם הָרָצוֹן, לְהַגְבִּיר הַשֵּׂכֶל עַל הָרָצוֹן וּלְנַצְּחוֹ.
נִתְבּוֹנֵן, הֲלֹא בִּשְׁבִיל מַצָּב כָּזֶה נִצְרָךְ שֶׁהָעוֹלָם יִבָּרֵא בְּאֹפֶן שֶׁיִּצְטָרֵךְ הַבּוֹרֵא לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ כְּבוֹד ה' מְזֻלְזָל וְעָלוּב, שֶׁכֵּן בְּמַצָּב זֶה שֶׁל הַסְתָּרַת פְּנֵי ה' מֵעוֹלָמוֹ שֶׁמֻּכְרָח הוּא, כָּאָמוּר, לְנִסָּיוֹן וּמִבְחָן, נַעֲשֶׂה כְּבוֹדוֹ מְזֻלְזָל וְעָלוּב אֵצֶל מִילְיוֹנִים רַבִּים שֶׁמְּנַצְּלִים עוֹלָם שֶׁכָּזֶה לְהֶפְקֵרוּת וְלִשְׁחִיתוּת, וְעִם כָּל זֶה מוּכָן הַבּוֹרֵא לִסְבֹּל עֶלְבּוֹן וּבִזָּיוֹן זֶה וְהָעִקָּר שֶׁיִּמָּצְאוּ לוֹ בְּנֵי אָדָם מִצְטַיְּנִים בְּשִׂכְלָם לְהַכִּירוֹ וּלְכַבְּדוֹ כְּדֵי לְהֵיטִיב לָהֶם וְלַהֲבִיאָם אֶל שְׂכָרָם הַמֻּשְׁלָם.
וּמֵאַחַר וְתַכְלִית רְצוֹן ה' בִּבְרִיאַת בְּרוּאָיו הוּא לְהֵיטִיב לָהֶם וְלֹא לְטוֹבַת עַצְמוֹ, אִם כֵּן יָצָא לָנוּ שֶׁקִּצְפּוֹ וְכַעֲסוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא עַל בְּנֵי הָאָדָם בְּאִם אֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ הוּא עַל כָּךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ מִלְּהֵיטִיב לָהֶם, שֶׁכֵּן כָּל רְצוֹן ה' וְתַכְלִיתוֹ בַּבְּרִיאָה לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו, וְכַאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם לֹא מַכְשִׁירִים עַצְמָם לְטוֹבָה- מַעֲנִישָׁם הַבּוֹרֵא עַל מְנָת שֶׁיֻּכְשְׁרוּ לְקַבֵּל טוֹבָתוֹ, וּבְכֵן, הֲנִשְׁמַע כַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּעֲנִישׁ הַמֵּיטִיב לַמּוּטָב רַק בִּגְלַל שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר עַצְמוֹ לְקַבֵּל הַטּוֹבָה?! הֲלֹא לֹא תִּתָּכֵן תּוֹפָעָה זוֹ אֶלָּא בְּיַחַס שֶׁל אָב לִבְנוֹ הֶחָפֵץ בְּטוֹבָתוֹ שֶׁל בְּנוֹ בֶּאֱמֶת.
דּוֹמֶה הַדָּבָר לְאָדָם הַמַּחֲזִיק סוּפֶּרְמַרְקֶט עֲנָק וּמְשַׁלֵּם שְׂכִירוּת עֲבוּר הַמָּקוֹם, שְׂכַר פּוֹעֲלִים וְכַיּוֹצֵא, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה מוּצָר אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם מִתּוֹךְ אַלְפֵי מוּצָרִים שֶׁהִנָּם "רַבֵּי מֶכֶר". הֲיִתָּכֵן?! כֵּן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַחֲזִיק עוֹלָם שָׁלֵם, בּוֹ שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים, דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי וּבְנֵי אָדָם לָרֹב, וְאַף שֶׁאֵין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נַחַת מֵהֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְצִיפִים הֵמָּה לְפָנָיו, וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל יְחִידִים הָעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ לָתֵת לָהֶם שְׂכָרָם מֻשְׁלָם, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (אבות פ"ה, מ"ב): "עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ... עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם... שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִין לְפָנָיו עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם". הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶחֱזִיק עֶשְׂרִים דּוֹרוֹת מַכְעִיסִים בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד!
וּבְכֵן נִתְבּוֹנֵן, הֲיֵשׁ לְךָ נְתִינָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?! הֲיֵשׁ לְךָ תְּרוּמָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁתָּרַם הַבּוֹרֵא עֲבוּר מַתַּן שָׂכָר טוֹב לְזֶה שֶׁמַּגִּיעַ לוֹ, לִבְרֹא עוֹלָם עַל כָּל תַּפְנוּקָיו לְמִילְיַרְדֵּי בְּנֵי אָדָם?! וּבְעוֹלָם זֶה הַבּוֹרֵא מַסְתִּיר עַצְמוֹ, וּבְשֶׁל כָּךְ כְּבוֹדוֹ עָלוּב וּמְזֻלְזָל, וְהָעִקָּר לִיצֹר מַצָּב שֶׁיַּצְדִּיק לְהֵיטִיב לִבְנֵי אָדָם שֶׁיִּצְטַיְּנוּ בִּגְבוּרָתָם.
וְלֹא דַּי שֶׁבִּשְׁבִיל הָאֶפְשָׁרוּת לְנִסְיוֹנוֹת בְּנֵי הָאָדָם הִסְתִּיר הַבּוֹרֵא עַצְמוֹ, אֶלָּא גַּם בָּרָא וְיָצַר אֶת כֹּחַ הַשָּׂטָן בָּעוֹלָם, וּבָרָא רַע וְטֻמְאָה בָּעוֹלָם, כְּפִירָה, כִּשּׁוּף וְיֶתֶר כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה, שֶׁכָּל אֵלּוּ הֵמָּה כֹּחוֹת הֶפֶךְ כְּבוֹד ה', וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַף אוֹיְבֵי ה', וְכָל זֶה עָשָׂה כְּדֵי לִתֵּן אֶפְשָׁרוּת לִבְנֵי אָדָם לְהִצְטַיֵּן לְפָנָיו וְלִהְיוֹת גִּבּוֹרִים הָרְאוּיִים לְשָׂכָר טוֹב בָּעוֹלָם הַבָּא.
וְכֵן מְבֹאָר בַּפְּסוּקִים (דברים יג, א-ד): "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת... לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם. לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא... כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". הֲרֵי שֶׁנָּתַן הַבּוֹרֵא אֶפְשָׁרוּת לַנָּבִיא לַעֲשׂוֹת אוֹת אוֹ מוֹפֵת שֶׁיְּקֻיַּם כְּפִי אֲשֶׁר נִבֵּא זֶה הַנְּבִיא שֶׁקֶר, וְכָל זֶה עַל מְנָת לְנַסּוֹת אֶת אוֹהֲבֵי ה' הָאֲמִתִּיִּים עַד כַּמָּה הִנָּם נֶאֱמָנִים לוֹ. הֲיֵשׁ לְךָ דָּבָר הַמּוֹכִיחַ עַל "נְתִינָה" יוֹתֵר מִזֶּה?! שֶׁיִּיצֹר הַבּוֹרֵא אוֹיְבִים לְעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל עַל מְנָת לְהֵיטִיב לָרְאוּיִים?!
וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא בְּעִקְּבוֹת זֶה הַרְבֵּה נִכְשָׁלִים וְנוֹפְלִים- הַתְּשׁוּבָה: רֵאשִׁית, לֹא בִּשְׁבִיל הַחַלָּשִׁים לֹא יִתֵּן הַבּוֹרֵא אֶפְשָׁרוּת לַחֲזָקִים לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמָם עַד כַּמָּה הִנָּם גִּבּוֹרִים לַה' וְלָבֹא עַל שְׂכָרָם הַמֻּשְׁלָם. וְשֵׁנִית, הֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל לְבַסּוֹף יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְסוֹבֵב שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם יַכִּירוּהוּ וְיָשׁוּבוּ אֵלָיו, וְכַמְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ה), וּכְבָר הִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁסּוֹף יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּסוֹף גָּלוּתָם, אֶלָּא שֶׁבָּרוּר הוּא שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה תְּשׁוּבָה שֶׁשָּׁב הָאָדָם בְּמֻקְדָּם לְזֶה שֶׁיָּשׁוּב לְבַסּוֹף בְּהֶכְרֵחַ.
מֵעַתָּה קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה גַּם לַשְּׁאֵלָה הַשְּׁנִיָּה, וּבָרוּר הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת בְּרוּאָיו, וְהָעֻבְדָּה- שֶׁהִסְכִּים "לְהַשְׁקִיעַ" לְמַעֲנָם עוֹלָם שָׁלֵם לְאֵין סְפוֹר שֶׁל פְּרָטֵי עֳנָגָיו, עוֹלָם שֶׁבּוֹ הוּא נִסְתָּר, עָלוּב וּמְחוֹלָל, שֶׁכֵּן מֻכְרָח, כָּאָמוּר, כְּדֵי לִיצֹר מַצָּב הַמַּצְדִּיק לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו. וּבָרָא בּוֹ אוֹיְבִים לְעַצְמוֹ- כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה וְהָרַע, שֶׁגַּם הֵם נִצְרָכִים לְשֵׁם הַנִּסָּיוֹן. וְכָל זֶה, כָּאָמוּר, רַק עַל מְנָת לְהֵיטִיב לִבְרוּאָיו, וְהַטּוֹב הָאֲמִתִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁהוּא לְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, וּכְמוֹ שֶׁנְּבָאֵר עוֹד לְהַלָּן.
המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>