אמונה

אחרי הגלות: האמת שתתגלה לעתיד לבוא

כיצד באים לידי ביטוי ניסיונות עם ישראל באחרית הימים? ואיזו אמת נגלה לעתיד לבוא?

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

שִׂמְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בִּסְרִיקַת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל

וְכָךְ מוּבָא בַּגְּמָרָא (ברכות סא ע"ב):

בְּשָׁעָה שֶׁהוֹצִיאוּ אֶת רַבִּי עֲקִיבָא לַהֲרִיגָה, זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע הָיָה, וְהָיוּ סוֹרְקִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וְהָיָה מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבֵּנוּ! עַד כָּאן? אָמַר לָהֶם: כָּל יָמַי הָיִיתִי מִצְטַעֵר עַל פָּסוּק זֶה "בְּכָל נַפְשְׁךָ"- אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נִשְׁמָתְךָ, אָמַרְתִּי מָתַי יָבֹא לְיָדִי וַאֲקַיְּמֶנּוּ, וְעַכְשָׁו שֶׁבָּא לְיָדִי לֹא אֲקַיְּמֶנּוּ?! הָיָה מַאֲרִיךְ בְּ"אֶחָד" עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ בְּ"אֶחָד". יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתְךָ בְּ"אֶחָד". רַבִּי עֲקִיבָא הִשְׁתּוֹקֵק כָּל יָמָיו מָתַי תָּבֹא לְיָדוֹ מִצְוַת אַהֲבַת ה' וּבְאֹפֶן זֶה שֶׁיִּטְּלוּ אֶת נִשְׁמָתוֹ. וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, לָמָּה חָפֵץ רַבִּי עֲקִיבָא אֶת הַמָּוֶת וַאֲפִלּוּ בְּאֹפֶן שֶׁהוּא עַל קִדּוּשׁ ה', וְכִי לֹא הָיָה עָדִיף שֶׁיִּחְיֶה וִיקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּךְ עָשָׂה וּפָעַל? הֲלֹא בְּמֶשֶׁךְ חַיָּיו אֵלּוּ שֶׁחַי, הֶעֱמִיד עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף תַּלְמִידִים, דָּרַשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת וְקִדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם, וּמֶה הָיָה מַרְוִיחַ לוּ הָיָה נַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ זֶה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה' לִפְנֵי כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים- שֶׁכֵּן הֲלֹא כָּל יָמָיו חָפֵץ בָּזֶה, וְזֶה שָׁנִים רַבּוֹת עוֹד קֹדֶם לָכֵן חָפֵץ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה'- וְאִם כָּךְ הָיָה נַעֲשֶׂה לוֹ, הֵיאַךְ הָיְתָה מִתְקַיֶּמֶת תּוֹרָתוֹ בְּקִרְבּוֹ וּבְקֶרֶב תַּלְמִידָיו?

אוּלָם הַתְּשׁוּבָה, רַבִּי עֲקִיבָא יָדַע שֶׁהַתַּכְלִית בַּבְּרִיאָה זֶה לֵידַע אֶת ה', וְכָאָמוּר, לֵידַע אֶת ה' אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁנֵּדַע אֶת מִדּוֹתָיו וְהַנְהָגוֹתָיו, וּמִדּוֹתָיו הֲלֹא הֵמָּה רַחֲמִים גְּמוּרִים. אִם כֵּן, לְדַעְתּוֹ וּלְהַכִּירוֹ זֶהוּ רַק בְּכָךְ שֶׁנֵּדַע שֶׁאֵין שׁוּם דִּין לְשֵׁם דִּין בָּעוֹלָם, וְכָל הַדִּין מַטְּרָתוֹ לְהוֹבִיל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, שֶׁכֵּן זֶהוּ מַהוּת מִדּוֹתָיו- רַחֲמִים גְּמוּרִים לְלֹא שֶׁיְּהֵא דִּין מְעֹרָב בָּהֶם כְּלָל. לְרַבִּי עֲקִיבָא הָיָה בָּרוּר זֹאת, מֵאַחַר שֶׁזּוֹ הַתַּכְלִית- לֵידַע אֶת ה' בְּכָךְ שֶׁהוּא רַחֲמָן בְּעִקָּר כַּאֲשֶׁר נוֹהֵג בְּמִדַּת הַדִּין, שֶׁרַק אָז יָבֹא הָאָדָם עַל תַּכְלִיתוֹ בִּמְלוֹאָהּ, וְהוּא בְּכָךְ שֶׁאַף שֶׁעַל פָּנָיו תֵּרָאֶה מִדַּת הַדִּין- יַאֲמִין שֶׁהַמַּטָּרָה לְהוֹבִיל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים כִּי הַבּוֹרֵא הוּא רַחֲמָן בִּלְבַד לְלֹא דִּין כְּלָל, שֶׁכֵּן וְכִי מָה הַחָכְמָה לֵידַע שֶׁהַבּוֹרֵא רַחֲמָן כַּאֲשֶׁר יוֹשֵׁב הוּא וְלוֹמֵד תּוֹרָה וּמְלַמְּדָהּ לְעַשְׂרוֹת אַלְפֵי תַּלְמִידִים?! הֲיֵשׁ עֹנֶג וְרַחֲמִים בְּפֹעַל גְּדוֹלִים מִזֶּה?! הֲיֵשׁ רַחֲמִים גְּדוֹלִים מִכָּךְ שֶׁיּוֹשֵׁב הוּא וְדוֹרֵשׁ כִּתְרֵי אוֹתִיּוֹת?! הֲלֹא הַתּוֹרָה הִיא עֹנֶג גָּדוֹל לְלוֹמְדֶיהָ, וְחַיֵּיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי הַחָכְמָה מִבַּלְעֲדֵי הַתּוֹרָה אֵינָם חַיִּים כִּלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם.

וּבְכֵן, הַחָכְמָה בֶּאֱמֶת הִיא לָדַעַת אֶת הַבּוֹרֵא בְּמִדַּת רַחֲמָיו כְּפִי שֶׁהוּא בַּאֲמִתּוּת הוּא רַק כַּאֲשֶׁר נוֹהֵג הוּא בְּמִדַּת הַדִּין וְהָאַכְזָרִיּוּת וְעִם כָּל זֶה לְדַעְתּוֹ שֶׁהוּא רַחֲמָן וְלֹא זָז מִנֶּאֱמָנוּתוֹ לְעַמּוֹ, שֶׁכֵּן מֵעִקְּרֵי הָאֱמוּנָה הוּא לְהַאֲמִין שֶׁבַּבּוֹרֵא אֵין שִׁנּוּיִים חָלִים בּוֹ, וְהוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, הוּא אֶחָד וּמִדּוֹתָיו אֶחָד- רַחֲמִים בִּלְבַד. וְלָזֶה נִתְאַוָּה רַבִּי עֲקִיבָא- מָתַי יַגִּיעַ מַצָּב שֶׁיְּעַנּוּהוּ, יִסְרְקוּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמַסְרְקוֹת בַּרְזֶל, וְעִם כָּל זֶה לֹא תָזוּז אֱמוּנָתוֹ בְּבוֹרְאוֹ לִרְאוֹתוֹ "אֶחָד"- טוֹב בִּלְבַד. יָדַע רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁרַק בְּכָךְ מַגִּיעַ הָאָדָם לְשִׂיא פִּסְגַּת הַדְּרִישָׁה הַנִּדְרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, וְרַק בְּכָךְ עוֹשֶׂה נַחַת לְיוֹצְרוֹ בָּאֹפֶן הַמֻּשְׁלָם בְּיוֹתֵר, וּכְפִי שֶׁיְּ בֹאַר הֵיטֵב בַּקֶּטַע הַבָּא.

 

ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד- הַנְהָגָה אַחַת, רַחֲמִים בִּלְבַד!

וּמֵעַתָּה תּוּבַן כַּוָּנַת הַגְּמָרָא 'יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד'. וְלִכְאוֹרָה אִם הָיְתָה יוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ קֹדֶם אֲמִירַת "אֶחָד", וּכְגוֹן בַּאֲמִירַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', הָיְתָה מַעֲלָתוֹ פָּחוֹת?! וּמָה הַכַּוָּנָה בְּמַעֲלָה זוֹ שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּמִלַּת "אֶחָד" דַּוְקָא?

אוּלָם הַכַּוָּנָה כָּאָמוּר, שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּהַכָּרָה שֶׁה' אֶחָד וְאֵין בּוֹ שִׁנּוּי, וּכְשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד- כָּךְ הַנְהָגָתוֹ הִיא "אֶחָד"- רַחֲמִים בִּלְבַד, וְאֵין דִּין לְשֵׁם דִּין, וְגַם הַדִּין מַטְּרָתוֹ לְשֵׁם רַחֲמִים- לְהוֹבִיל לְטוֹב, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים.

וְזוֹהִי כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (פסחים נ) שֶׁדּוֹרֶשֶׁת הַפָּסוּק "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא, מַהוּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"? וְכִי עַתָּה אֵין ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד?! וּמְשִׁיבָה, בַּזְּמַן הַזֶּה אָנוּ מְבָרְכִים עַל הַטּוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לָנוּ ה' בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְכַאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ גְּזֵרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת, מְבָרְכִים בְּרָכָה אַחֶרֶת- בִּרְכַּת "דַּיַּן הָאֱמֶת", וְאִלּוּ לֶעָתִיד לָבֹא, בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, יְבָרְכוּ רַק "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַתְּשׁוּבָה בָּזֶה לִשְׁאֵלַת הַגְּמָרָא שֶׁדָּנָה בְּאַחְדוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא.

אוּלָם הַבֵּאוּר הוּא, עַתָּה בִּזְמַן הַגָּלוּת קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "אֶחָד" בְּהַנְהָגָתוֹ וְכֻלּוֹ רַק רַחֲמִים וְשֶׁגַּם הָרָע הוּא בְּעֶצֶם טוֹב, וְלָכֵן מְחַלְּקִים אָנוּ בְּרָכוֹת שׁוֹנוֹת לִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים, אוּלָם לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר תִּתְגַּלֶּה בַּאֲמִתּוּת הַנְהָגַת ה' וְתִרְבֶּה הַדַּעַת, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה יא, ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'", יְבָרְכוּ בְּרָכָה אַחַת- "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בִּלְבַד, שֶׁכֵּן תִּוָּדַע אַחְדוּתוֹ- "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד". "בַּיּוֹם הַהוּא"- לְעֵת הַגְּאֻלָּה יִוָּדַע שֶׁאֵין שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, אֶלָּא הַנְהָגָה אַחַת שֶׁהִיא רַחֲמִים בִּלְבַד וְגַם הַדִּין הוּא בְּעֶצֶם טוֹב. עַתָּה בַּגָּלוּת חָסֵר לָנוּ בִּידִיעַת אַחְדוּתוֹ, שֶׁכֵּן נִרְאֶה לָנוּ שֶׁקַּיָּמוֹת אֶצְלוֹ שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, וּבְעֶצֶם הָאֱמֶת- שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד כֵּן הַנְהָגָתוֹ אַחַת- רַחֲמִים בִּלְבַד, וְזֶה מַה שֶּׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד.

 

הִסְתַּכְּלוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַל מִדַּת הַדִּין

רַבִּי עֲקִיבָא אֶפְשָׁר שֶׁרָכַשׁ יְדִיעָה בְּרוּרָה זוֹ מֵרַבּוֹ נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, וְכַמְסֻפָּר בִּגְמָרָא תַּעֲנִית שֶׁהָיָה נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ מְיֻסָּר לִמְאֹד, לְלֹא רַגְלַיִם, לְלֹא יָדַיִם, סוּמָא, וְכָל גּוּפוֹ מָלֵא שְׁחִין. וּמוּבָא הֶמְשֵׁךְ לְסִפּוּר זֶה בַּיְרוּשַׁלְמִי סוֹף פֵּאָה, שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקֵּר אֶת רַבּוֹ נַחוּם אִישׁ גַּמְזוֹ, וּכְשֶׁרָאָהוּ בְּמַצָּב זֶה, נִבְהַל וְאָמַר לְרַבּוֹ: אוֹי לִי שֶׁרְאִיתִיךָ בְּכָךְ... וֶהֱשִׁיבוֹ נַחוּם: אוֹי לִי שֶׁלֹּא רְאִיתִיךָ בְּכָךְ...

נִתְבּוֹנֵן, רַבִּי עֲקִיבָא רוֹאֶה אֶת רַבּוֹ מְיֻסָּר בְּאֹפֶן כֹּה מְזַעֲזֵעַ, נִבְהָל וְאוֹמֵר לְרַבּוֹ נַחוּם: אוֹי לִי שֶׁהִנְנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, וּמַה מְּשִׁיבוֹ נַחוּם רַבּוֹ: אוֹי לִי שֶׁאֵינִי רוֹאֶה אוֹתְךָ, תַּלְמִידִי, גַּם כֵּן בַּמַּצָּב שֶׁלִּי... כְּלוֹמַר, נַחוּם מֵשִׁיב לְרַבִּי עֲקִיבָא: עַד שֶׁאַתָּה מִצְטַעֵר עָלַי שֶׁאֲנִי כָּךְ סוֹבֵל- מִצְטַעֵר אֲנִי עָלֶיךָ עַל שֶׁאֵינְךָ סוֹבֵל כָּמוֹנִי... אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: רַבִּי, מְקַלְלֵנִי אַתָּה?! כְּלוֹמַר, וְכִי מְאַחֵל אַתָּה לִי אִחוּלִים שֶׁל חֳלָיִים כָּאֵלּוּ?! הֱשִׁיבוֹ נַחוּם: רַבִּי עֲקִיבָא, מְבַעֵט בַּיִּסּוּרִים אַתָּה?! כְּלוֹמַר, אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְאַתָּה סָבוּר שֶׁאֲנִי מְקַלֵּל אוֹתְךָ- הֲרֵי שֶׁאַתָּה מְבַעֵט בַּיִּסּוּרִים...

כָּךְ הָיְתָה הִסְתַּכְּלוּתָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַל הַיִּסּוּרִים, וּבִזְמַן שֶׁאַנְשֵׁי הֶהָמוֹן בּוֹעֲטִים בַּיִּסּוּרִים וְנוֹפְלִים בֶּאֱמוּנָתָם וּבְבִטְחוֹנָם בַּה' כַּאֲשֶׁר הַיִּסּוּרִים מַגִּיעִים אֲלֵיהֶם, הֲרֵי שֶׁגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל קָפְצוּ עַל הַ"מְּצִיאָה"... הִנֵּה הַזְּמַן שֶׁבּוֹ נוּכַל לְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמֵנוּ כְּבָנִים חֲכָמִים שֶׁיּוֹרְדִים לְעֹמֶק דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, שֶׁעִם כָּל הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם אֵין כָּאן אֶלָּא רַק טוֹב, שֶׁכֵּן אֵין מְצִיאוּת רַע אֵצֶל הַבּוֹרֵא אַחַר שֶׁהוּא טוֹב, אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד, כֵּן הַנְהָגָתוֹ רַק אַחַת- רַק טוֹב.

 

בְּעִדַּן פֻּרְעָנוּת "נִשְׁפָּךְ" שֶׁפַע מִמִּדַּת הָרַחֲמִים יוֹתֵר מֵעִדָּן שֶׁאֵינוֹ שֶׁל פֻּרְעָנוּת

וְיֵשׁ לָנוּ לְהוֹסִיף נְקֻדָּה חֲשׁוּבָה, אֵימָתַי גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת דְּרָכָיו שֶׁהֵמָּה רַק חֶסֶד וְרַחֲמִים- י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים? מִיָּד לְאַחַר עֲוֹן הָעֵגֶל. דַּוְקָא אָז, בְּעֵת הַחֲרוֹן אַף הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, רָאָה לְנָכוֹן הַבּוֹרֵא לְגַלּוֹת לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּעֶצֶם גַּם בִּזְמַן זֶה, שֶׁעַל פָּנָיו מְחַיֵּב חֲרוֹן אַף וָכַעַס, נְקָמָה, עֹנֶשׁ וַאֲבַדּוֹן- הַהַנְהָגָה הָאֲמִתִּית שֶׁלִּי הִיא רַק חֶסֶד בִּלְבַד, וְהוּא בְּכָל מַצָּב, וְגַם אִם תְּהֵא פֹּה עֲנִישָׁה- זֶה בְּמַטָּרָה לְהֵיטִיב וּלְתַקֵּן, כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל נַעֲשֶׂה מֵאַהֲבַת ה' לְעַמּוֹ, וְאָב לֹא יָפֵר אַהֲבָתוֹ מִבְּנוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר יִפְשַׁע נֶגְדּוֹ, וּבְיוֹתֵר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא- שֶׁזּוֹ אַהֲבַת עוֹלָם, אַהֲבָה לְלֹא גְּבוּלוֹת, אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר.

וּבְיֶתֶר עֹמֶק, גִּלָּה כָּאן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁמִּדַּת הָרַחֲמִים נִשְׁפַּעַת בְּשֶׁפַע גָּדוֹל יוֹתֵר וּבְכַמֻּיּוֹת גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר כַּאֲשֶׁר מִדַּת הַדִּין וְהַפֻּרְעָנוּת בָּעוֹלָם, וְכָעִנְיָן הַמּוּבָא בַּגְּמָרָא (שבת לב): מִנַּיִן לַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה?... הֲרֵי שֶׁהַחוֹלֶה "זוֹכֶה" לְגִלּוּי שְׁכִינָה בְּשֶׁפַע יוֹתֵר וְהִנָּהּ לְמַעְלָה מְרַאֲשׁוֹתָיו, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה זוֹכֶה לָזֶה אִלּוּ לֹא הָיָה חוֹלֶה. וְעוֹד מָצִינוּ בַּכָּתוּב (תהלים לד, יט): "קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב...", וְעוֹד נֶאֱמַר (ישעיה נז, טו): "...אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ", וְכַמּוּבָא בְּסֵפֶר "נְתִיבוֹת שָׁלוֹם", שֶׁכַּאֲשֶׁר יֵשׁ לְאָב שְׁנֵי בָּנִים, הָאֶחָד חוֹלֶה וְהַשֵּׁנִי בָּרִיא, הֲלֹא עִקַּר הַהַשְׁגָּחָה בְּרַחֲמִים הִיא עַל הַבֵּן הַחוֹלֶה, שֶׁכֵּן אָז דַּוְקָא נִצְרָךְ שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מִדַּת הָרַחֲמִים בְּיוֹתֵר לִשְׁמֹר וּלְהַצִּיל אֶת הַמְיֻסָּר לְבִלְתִּי יִתְמוֹטֵט וְיִקְרֹס בְּצָרָתוֹ.

 

בִּזְמַנֵּנוּ נָחוּץ בְּיוֹתֵר מִכָּל הַתְּקוּפוֹת- לֵידַע וּלְהַכִּיר בְּרַחֲמָנוּת הַבּוֹרֵא

מוּבָא בָּרַמְחַ"ל (דעת תבונות, עמ' קפט), שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים לִקְרַאת הַגְּאֻלָּה יַסְתִּיר הַבּוֹרֵא אֶת הֲבָנַת אָפְנֵי הַנְהָגָתוֹ, וְיַנְהִיג אֶת הַבְּרִיאָה בְּהֶסְתֵּר שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ וְכִבְיָכוֹל יַחְשֹׁב בְּעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הֵיאַךְ לְהַסְתִּיר הַנְהָגָתוֹ, וְיִתְבַּטֵּא הַדָּבָר בַּנִּסְיוֹנוֹת וּבַיִּסּוּרִים הָרַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁנִּבְּאוּ לָנוּ חֲזַ"ל אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.

בַּגַּשְׁמִיּוּת- נִבְּאוּ לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁהַיִּסּוּרִים וְצָרוֹת הַחַיִּים יִהְיוּ בְּרִבּוּי גָּדוֹל בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת; "הַיֹּקֶר יַאֲמִיר"- כְּלוֹמַר יִגְדַּל וְיִגְדַּל, "תִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס", "חֻצְפָּא יִשְׂגֵּא", "בֵּן קָם בְּאָבִיו, בַּת בְּאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמוֹתָהּ". תְּהֵא חֻצְפָּה גְּדוֹלָה, שֶׁזֶּה כּוֹלֵל שֶׁלֹּא יְהֵא כָּבוֹד זֶה לָזֶה, בָּנִים יָקוּמוּ עַל אֲבוֹתֵיהֶם, כַּלָּה עַל חֲמוֹתָהּ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיָּקוּמוּ נָשִׁים עַל בַּעְלֵיהֶן וּשְׁלוֹם הַבַּיִת יֵהָרֵס וְיֵחָרֵב, הַגֵּרוּשִׁין יִתְרַבּוּ, מַצַּב הַפַּרְנָסָה יְהֵא קָשֶׁה מְאֹד. וְאָכֵן, הָעֲנִיּוּת הַיּוֹם קָשָׁה בְּיוֹתֵר. אַף אִם אֹכֶל אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ חָסֵר, שֶׁכֵּן יֵשׁ, בָּרוּךְ ה', הַרְבֵּה חֲלֻקּוֹת מִצְרָכִים, בָּתֵּי תַּמְחוּי וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם אֲנָשִׁים חַיִּים בְּחוֹבוֹת, לֹא מַצְלִיחִים לִגְמֹר אֶת הַחֹדֶשׁ, נוֹשִׁים דּוֹפְקִים עַל הַדְּלָתוֹת, מְרִיבוֹת וּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת יֶשְׁנָן בְּבָתִּים בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בִּגְלַל הַחוֹבוֹת.

מַצַּב הַבְּרִיאוּת- חֳלָיִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים, מַחֲלוֹת קָשׁוֹת פּוֹקְדוֹת צְעִירִים וִילָדִים לֹא פָּחוֹת מִמְבֻגָּרִים, תְּאוּנוֹת דְּרָכִים בְּכָל יוֹם וּבְכָךְ גְּזֵרַת אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים פּוֹקֶדֶת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל כִּמְעַט מִדֵּי שָׁבוּעַ בְּשָׁבוּעַ. וְכָל זֶה בְּצָרוֹת הַגּוּף. וּמַה נֹּאמַר וּמַה נְּדַבֵּר מִצָּרוֹת הַנֶּפֶשׁ- חֲרָדוֹת, דִּכְאוֹנוֹת וְיֶתֶר בְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ הַמְּצוּיוֹת. כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ בְּמַצָּבֵינוּ אֵלּוּ לְחַזֵּק אֶת הַיְדִיעָה שֶׁעוֹמֵד מֵאַחֲרֵינוּ הָאוֹהֵב "אַהֲבַת עוֹלָם", וְכָל הַנַּעֲשֶׂה נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ אִכְפַּתִּיּוֹת, אַהֲבָה, חֲרָדָה לִשְׁלוֹמֵנוּ, וְעוֹשֶׂה שֶׁהַכֹּל יְהֵא לְתוֹעַלְתֵּנוּ.

בָּרוּחָנִיּוּת- הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַפִּתּוּיִים מְכַלִּים נְשָׁמוֹת, וּבְעִקָּר שֶׁל צְעִירִים וּצְעִירוֹת הַנִּסְחָפִים מִדֵּי יוֹם לַטֻּמְאָה, וְלֹא מְעַטִּים אַף נֶעֱקָרִים מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִתְחַנְּכוּ בָּהּ וּמְסַלְּפִים דַּרְכָּם הֶפֶךְ מִדֶּרֶךְ אֲבוֹתָם וּמְמָרְרִים בָּזֶה אֶת חַיֵּי הוֹרֵיהֶם, הוֹרְגִים אוֹתָם בַּחֲצִי יְמֵיהֶם- "קָשָׁה תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם יוֹתֵר מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג". יֶשְׁנָם הַיּוֹם כֵּלִים מַשְׁחִיתִים- אִינְטֶרְנֶט, מַחְשְׁבֵי סְרָטִים, טֶלֶוִיזְיָה, פֶּלֶאפוֹנִים וְעוֹד, שֶׁהִנָּם בְּהֶשֵּׂג יָד וּבְנָקֵל, וּבָהֶם נִתָּן לְהַשְׁחִית אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּקַלּוּת וּבְרֶגַע אֶחָד אֶפְשָׁר לְאַבֵּד עָמָל שֶׁל שָׁנִים לְלֹא הַגְזָמָה כְּלָל.

הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' הִנָּן נַחֲלַת כָּל יָחִיד וְיָחִיד, אֵין עִקְבִיּוּת בַּעֲבוֹדַת ה', אֵין סִפּוּק אֵצֶל רַבִּים בַּעֲבוֹדָתָם הָרוּחָנִית, הַתּוֹצָאוֹת לְעֻמַּת הַשְּׁאִיפוֹת כִּמְעַט אַפְסִיּוֹת- מַה שֶּׁמַּקְשֶׁה מְאֹד עַל עֲבוֹדַת הַשִּׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת ה'. קְשָׁיִים בַּלִּמּוּד, בָּרִכּוּז, בַּשֶּׁקֶט וּבָרֹגַע. אֵין מְנוּחָה. הַטְּרָדוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת- זוֹ הוֹלֶכֶת וְזוֹ בָּאָה.

בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לְהִתְחַזֵּק בִּיסוֹד עִקָּרִי זֶה מֵעִקְּרֵי הַדָּת- שֶׁעִם הַכֹּל, וְעַל אַף הַכֹּל, הַמַּנְהִיג לֹא הִשְׁתַּנָּה, וְכַנֶּאֱמַר (מלאכי ג, ו): "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם". הָאַהֲבָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לֹא הִשְׁתַּנְּתָה וְלֹא נִפְגְּמָה כְּלָל. וְאַף שֶׁכְּלַפֵּי חוּץ נִרְאֶה מַצָּב שֶׁל עֲזִיבָה, נְטִישָׁה, הֶפְקֵרוּת- עָלֵינוּ לְהַאֲמִין: "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב". אֵין הֶפְקֵרוּת! עֵין ה' מַשְׁגַּחַת עָלֵינוּ לַהֲבִיאֵנוּ לַטּוֹב הָאֲמִתִּי הַמְצֻפֶּה וְהַמְקֻוֶּה לָנוּ בִּידֵי הַנְּבִיאִים שֶׁנִּבְּאוּ לָנוּ עַל הַטּוֹב הַמְיֹעָד לָנוּ, וְכָל סִבְלֵנוּ וְצַעֲרֵנוּ בַּגָּלוּת הוּא- הֵן בָּאֹפֶן הָרוּחָנִי וְהֵן בָּאֹפֶן הַגַּשְׁמִי- עַל מְנָת לַהֲבִיאֵנוּ לַטּוֹב. וְגַם מַה שֶּׁנִּרְאֶה בְּעֵינֵינוּ כְּרִחוּק מִצִּדּוֹ, אֵין זֶה אֶלָּא בְּמַטָּרָה לְקָרֵב, וְלֹא לָנוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת לְהָבִין דַּרְכֵי ה'. וּלְפָחוֹת זֶה נִתָּן לְהָבִין- שֶׁבְּמַצָּבֵנוּ הַיּוֹם יֶשְׁנָהּ סָנֵגוֹרְיָא גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִכָּל מִצְוָה שֶׁיְּהוּדִי עוֹשֶׂה, מִכָּל הִתְגַּבְּרוּת שֶׁגּוֹבֵר אָדָם עַל יִצְרוֹ, וּבְמַקְבִּיל כְּמוֹ כֵן נִסְתָם פֶּה הַמְקַטְרְגִים בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה מִלְּקַטְרֵג עָלֵינוּ הַרְבֵּה מֵחֲמַת רִבּוּי הַקֹּצֶר רוּחַ, וְכַנֶּאֱמַר (שמות ו, ט): "וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".

בְּנָקֵל הַיּוֹם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן הַכֹּל בִּמְהֵרָה, אַחַר שֶׁכְּהַיּוֹם חָבְרוּ עָלֵינוּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים קָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵם: נִסְיוֹנוֹת, יִסּוּרִים, וְהֶסְתֵּר פָּנִים, שֶׁכָּל אֵלּוּ גָּבְרוּ הַיּוֹם בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתוֹ, וּשְׁלֹשֶׁת אֵלּוּ שֶׁחָבְרוּ עָלֵינוּ נַעֲשׂוּ חֶבֶל עָבֶה וּמְסֻבָּךְ הֶעָשׂוּי מִחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְחֶבֶל זֶה תָּלוּי בְּצַוָּארֵינוּ מִדֵּי יוֹם וְלֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק. עֲבוֹדָה קָשָׁה נִצְרֶכֶת עַל מְנָת לְהִנָּתֵק אֲפִלּוּ מְעַט מֵחֶבֶל מְשֻׁלָּשׁ זֶה, וְלָכֵן כָּל מַאֲמָץ וּמְסִירוּת, כָּל נְקֻדַּת אֱמֶת הַמִּתְנוֹצֶצֶת בְּלֵב יְהוּדִי עוֹשָׂה רֹשֶׁם רַב, כָּךְ שֶׁבְּעֶצֶם מַצָּבֵנוּ הַיָּרוּד יִתָּכֵן וִיהֵא סִבָּה לְהַצָּלָתֵנוּ.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.

תגיות:מידת הדיןאמונההרב יעקב ישראל לוגאסי

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה