גדולי הרופאים קבעו כי אין סיכוי לילדים, אך תשובתו של החזון איש הדהימה גם אותם

שעת ערב מאוחרת, בבית רחב מידות אך שקט מדי בפריז. על הספה המרופדת ישבה אשה לא צעירה, עיניה זולגות דמעות, ציפורניה נכססות בדאגה, וידיה ממוללות דפים שלוגו רפואי מתנוסס עליהם.

הרופא העולמי לא היה איש בשורה. מלבד קשייה הבריאותיים, צערה ודאגתה נסובים עתה סביב צרתה הגדולה יותר, והיא העובדה שלא זכתה להיפקד בילדים. בית גדול ורחב מידות, ספות יפות וחדרים מאובזרים – כל אלה הם כלי מצוין להכניס אושר הביתה. אך האושר עצמו – הם הילדים עצמם, בוששים מלהגיע...

הפרופסור היה נחרץ: ניתוח לשיפור מצב הבריאות, ואין סיכוי – אין שום סיכוי – לזכות בילדים. המצב הרפואי ברור ונחרץ, כמו זועק לניתוח מורכב, מסוכן ומסובך. אך גם הוא לא יועיל לשינוי הסטטוס, הרופא קבע באופן ברור: אמא – לעולם לא תוכלי להיות...

בכוחות נפש אדירים מצאה החולה את הדרך להתקשר לקרוב משפחתה המתגורר בבני ברק, ר' משה אהרן בוים זצ"ל. היא תינתה בפניו את המצב לאשורו, וביקשה בתחנונים כי ייכנס למי שכבר נפוץ שמו כרבן של ישראל, החזון איש זצ"ל, ויזכיר את שמה לרפואה על שולחנו של הגאון הנודע.

ר' משה לא נותר אדיש אל מול הצער הנוקב. הוא העלה את שמות בני הזוג על הכתב, ויצא למעונו של החזון איש. הוא הגיש לחזון איש את הפתק בו רשומים שמות בני הזוג לישועה, רפואה וזרע של קיימא, וסיפר את הסיפור המלא – על השנים החולפות, החולי הקבוע, הניתוח המדובר, והשאיפה העזה לזכות לילדים, וחוות דעתם של גדולי הרופאים.

החזון איש קרא את הכתוב בפתק, והאזין בקשב לצער העולה מהסיפור. מצחו נחרש קמטים ופניו האדימו מריכוז. הוא שתק דקות ארוכות, ואז גזר בכוח תורתו וצדקותו: "אין לעשות ניתוח, והם גם יזכו בילדים. ואתה – קרוב משפחתה הדואג לה, צא לירושלים ורכוש מר' נחמן סופר 10 מזוזות מהודרות וכשרות, ושלח אותן אליה לצרפת, שתקבע אותן בביתה!".

ר' משה נסער, ונותר הלום על מקומו: סבל של שנים, המתנה מייגעת, לילות טרוטי שינה וימים אפופי דמעות – הכל תלוי במזוזה? בעזרת כמה מזוזות – ניתן להביא את האושר הנכסף לביתה, ואיש לא ידע, לא פילל ולא שיער?

עוד באותו ערב מיהר לבשר את הבשורה לפריז. במהלך השיחה הנרגשת, התברר כי בביתה של האשה עשרה פתחים החייבים במזוזה, כך שהחזון איש דייק לגמרי, ונקב במספר המדויק הדרוש לה...

מיד כאשר הגיעו המזוזות המהודרות מירושלים הן נקבעו בכל הפתחים בבית. הרופא נדהם לשמוע כי המטופלת ביטלה את הניתוח הקרב.

הבשורות הטובות לא איחרו מלהגיע. המזוזות חוללו את המהפך: זמן מה אחר כך נפקדה האשה בישועה, מעל ומעבר לדרך הטבע, בלי שום סיכוי מראש. בספר 'פאר הדור' המביא את הסיפור לפרטיו, מפורט גם כי אחרי הלידה התברר לאישה כי מחושיה עזבוה, והיא שבה להיות בריאה, אמא מאושרת לתינוק רך ותכול עיניים, שמזוזות בפתחי ביתה חוללו מהפך בלתי נתפס...

במשך שנים, הצעידה האשה את ילדיה אל המזוזות החדשות, וסיפרה את סיפור נס ישועתן. כיצד היתה חסרת סיכוי להיות אמא, שכבה חולה ואומללה בבית וגזירת ניתוח מורכב מרחפת ממעל, ומזוזות מהודרות שנקבעו בביתה חוללו את השינוי המיוחל. הילדים היו ניגשים בזה אחר זה ומנשקים את המזוזות, כשדמעות אושר התגלגלו מקצות עיניה…

המזוזה העומדת בפתח הבית, נושאת בתוכה מפתח להבאת הברכה אליו. הלא על המזוזה נאמר 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם' – היא המבטיחה לנו אורך ימים ושנות חיים, בריאות איתנה וחיים מאושרים ושמחים. הרי כולנו משקיעים מאמצים ומשאבים לשפר את אורך ואיכות החיים, הרי אנו משקיעים את מיטב הכוחות, בהענקת חיים טובים יותר לילדינו – בוודאי שנשקיע במזוזה מהודרת הפותחת דלתות ומעניקה ישועות.

באדיבות אתר 'דרשו'