גולשים כותבים
הים – זהו המסע שלי אל היהדות
היום אני יושב על החוף, מול הים השחור, ומביט, מתבונן בגודל העצום של התורה
- מרסלו דוד קאוצמן
- פורסם א' תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
ים. חלק גדול מהילדות שלי ביליתי בים. זה לא סתם, נולדתי על אי. הרבה חוויות יש לי משם – ארמונות חול עם אבא, משחקים במים עם המשפחה במים הרדודים, הכמעט-טביעה הראשונה שלי והאכזבה הקשה הראשונה של לעזוב את הים ולחזור הביתה.
גם כשהגעתי לישראל לא שכחתי את הים. פגשתי אותו עם חברים, קצת שחיה לעמוקים יותר, להגיע למזח, לעשן נרגילה, קצת אלכוהול ובהמשך – המקום העיקרי לדייטים.
לאחרונה לא פגשתי את הים. הרבה זמן לא פגשתי אותו, מכמה סיבות, העיקרית היא חוסר זמן. לפני כמה ימים פגשתי חבר טוב מאד שלי בים. זה היה בלילה, וישבנו לשתות בירה ממש מול הגלים המתנגשים על החול. אז ראיתי בפעם הראשונה משהו חדש. הסתכלתי על הים, על הגלים המתנגשים בחול בקצב מרגיע, יחד עם נוף של שחור על שחור, עומק אין סופי. זה גרם לי לחשוב. הרבה מחשבות עלו לי בראש, וזה פיתח שיחה עמוקה מאד ביני לבין חברי הטוב.
הסתכלת פעם על הים בחושך בצורה ממוקדת וממושכת? איך זה גורם לך להרגיש? עד עכשיו לא הרגשתי כלום, לקחתי את הים כמובן מאליו, אמצעי למטרות קטנות בחיים הקטנים שלי, לא יותר מאטרקציה נוספת בחיים של מרדף אחרי ביטול השעמום. יש כאלה שסיפרו לי שהם מרגישים פחד עצום, עד כדי שלא מסוגלים להביט במראה המדהים הזה. היום, אני מרגיש אחרת, מרגיש את הקטנות שלי לעומת האוקיינוס העמוק והאין סופי. זה לא גרם לי לפחד, זה גרם לי לתחושה אחרת, שעדיין אין לי מילים לבטא.
אז חשבתי על זה, וכל הסיטואציה הזו עלתה לי כסוג של משל על החיים החדשים שלי. כשהתחלתי בעולם התורה זה היה תמים וממלא, חוויות ראשוניות, ממש כמו כשהייתי ילד בפעמים הראשונות בים. כל מצווה שעמדתי בה, כל חידוש – זו חוויה מדהימה. בהמשך נכנסתי כבר קצת יותר למים העמוקים, אבל לא ממש, רק עברתי את החלק הקצר שיש בין החוף למזח, תחושה גדולה יותר של הישג. אני כבר בעל יכולות עצמיות, לא רק התלהבות מדרשות טובות, אלא בניית עולם רוחני של ממש, עם הרגלים חדשים ושינוי של ממש בעולם המידות והמעשה. היום, היום אני יושב על החוף, מול הים השחור, ומביט, מתבונן בגודל העצום ומקבל את הגודל האמיתי שלי, כמה קטן אני ביחס לבורא. כמה עמוק עוד עולם התורה, כמה עוד יש לי ללמוד ולהתפתח. זו עוצמה אדירה, זה מגמד את כל הצרות היום-יומיות, מראה לי את המטרה האמיתית ומזכיר לי כמה גדול בורא עולם וכמה גדולה התורה שנתן לנו. איזו זכות אדירה נפלה בחלקי להצטרף שוב לעם ששמר על רצון הבורא ועל סודות התורה במשך יותר מאלפיים שנה.
אני במסלול הנכון. אני צריך ללכת יותר לים.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>