כששבת נכנסת ב-22:00 בלילה: השבת של שירה מילר

מהי שבת בשבילך?

"שבת בשבילי היא מה ששבת היא בשביל כל אחי היהודים. יום מנוחה, יום של קדושה, יום של שמחה ויום של התחברות עם בורא עולם. כל השבוע אני עובדת, לא מוצאת את הזמן להיות עם עצמי, עטופה בחולין כפשוטו. באה שבת – באה מנוחה. מנוחה לנפש. זמן של התחברות. ברית עם בורא עולם. זה אולי נשמע קיטשי, אבל ככה זה. באמת".

מתי את מתחילה להתכונן לשבת?

"מתחילה את ההכנות בשישי בבוקר. אני באה מבית שהייתה ועדיין יש בו עוזרת צמודה 12 שעות ביממה, כמו כל הבתים פה. פוקחים את העיניים בבוקר – עוזרת. היא מעירה את הילדים, מכינה להם כריכים, מוציאה אותם ללימודים, מחזירה, מבשלת, מגהצת, מכבסת, עורכת קניות. מה נשאר לעקרת הבית לעשות? לשמור שהיא לא תגנוב ולתת לה פקודות.

"אני החלטתי שזה לא בשבילי. לא מסוגלת לחיות בבית כשגויה מסתובבת בין הרגליים, ולכן כל העול נופל עלי. הדירה שלי ענקית, ובגלל שאין עוזרת ויש פה בלי עין הרע ילדים תוססים פלוס אימא עובדת, אז המצב די עגום. אני חושבת שהבית שלי הוא הבית הכי מבולגן בבלגיה. ועדיין, החברים של הילדים שלי אוהבים מאד לבוא הנה. אז מה נשאר לי? להתחיל את ההכנות לשבת רק ביום שישי.

"בעלי חוזר מהתפילה עם שקיות עמוסות בידיים. לפני כן הוא עורך בדק בית, פותח ארונות ומציץ למקרר ורואה מה חסר. פעם הכנתי לו רשימה ותמיד היה חסר משהו, כל שנייה יצאתי לקנות דבר נוסף, אבל מאז שהוא נטל את עול הקניות עליו – הבית התחיל לתקתק.

אחרי שאני שולחת את הילדים אני מסתערת על החדרים. מחליפה מצעים, מארגנת בגדים לכביסה, מפעילה מכונה ומסדרת את הכבסים בארון. בדרך כלל בעלי בבית ביום שישי, אבל לפעמים קורה שהוא כן צריך לצאת לעבודה, ואז המצב בבית באמת עגום. כשזה קורה, נוחתים אצל ההורים בסעודות או שפשוט מנסים להשתלט על העבודה לבד. בעלי עוזר מאד בבישולים כשהוא בבית, וגם מוצלח בזה".

מה עושים אצלכם בשבתות הקיציות, כששבת נכנסת מאוחר?

"בערך בשעה 12:00 אני מחזירה את הילדים, נותנת להם לאכול ארוחת צהריים שמורכבת לרוב מטעימות מהאוכל השבתי, ואז עושים אמבטיות וכולם הולכים לנוח, שזה בעצם כולל הכל חוץ ממנוחה. שעה אחרי שהם חוזרים הביתה אין זכר למה שסידרתי במשך שעות. בשבתות החורפיות היום עובר מהר, אבל בימי שישי הקיציים המצב די קשה. שבת נכנסת פעמים רבות ב-22:00 בלילה, והילדים מטפסים על הקירות. אני מנסה להעסיק אותם, יוצאים לפארק לרכיבה על אופניים במשך שעתיים או יוצאים לגן החיות, שאז זמן הבילוי הוא שלש שעות. לפעמים אנחנו הולכים לאקווטופיה, שזה הדולפינריום הגדול של אנטוורפן ואז כשחוזרים הביתה שוב הכל חוזר: אוכל, סידור הבית, ושוב אוכל. ברוך ה' אין תלונות.

"את שולחן השבת אני עורכת עם הילדים, והם שותפים לעשייה הברוכה. פעם קיבלתי על עצמי לגמור את כל ההכנות עד חצות ונשארנו בלי עוף לשבת – פשוט פרח לי מהראש מרוב לחץ. מאז הרפיתי מהנושא, ואני משתדלת לעבוד בכיף ובנחת".

תארי את תפריט השבת שלכם?

"אני אוהבת אוכל טרי וחם שיצא ממש הרגע מהתנור או מהכיריים, ולכן, בגלל שאני מתחילה הכל ביום שישי, לפעמים אין סלטים. בעלי דווקא שמח עם זה, כי הוא טוען שאם אוכלים חלה עם מגוון סלטים – אין תאבון לאכול את מה שבאמת צריך לאכול בשבת, וזה בשר ודגים. לפעמים אני מספיקה לאפות חלות בימי שישי הארוכים, ואז בכלל ה"עונג-שבת" לא ניתן לתיאור. כשאני מספיקה להכין סלטים, אז יש לנו סלט פלפלים עם כרוב קצוץ – טעים משהו לא מהעולם הזה; סלט טחינה משומשום מלא; ורוטב פיצה בדיוק כמו בחנות. אנחנו שוחרי בריאות, לכן אין אצלנו מאכלים מטוגנים, כולל חצילים ושאר סלטים מטוגנים.

"למנה ראשונה אוכלים אצלנו סלמון באופן קבוע. אנחנו מכינים לערב סלמון אפוי ברוטב מתקתק עם סילאן, שום טחון וקצת שמן זית ושומשום, ולבוקר – סלמון מבושל. לפעמים אני מכינה גם גפילטע פיש טעים ובריא, ללא קמח וללא לחם. אחר כך יש מרק עוף, ולמנה עיקרית – עוף עם פשטידת תפוח עץ וקוגל תפוחי אדמה. לפעמים בעלי מכין רולדת הודו בתוספת אורז עם ירקות. למנה אחרונה אוכלים אצלנו פרות חתוכים או קומפוט העשוי מחמישה סוגי פירות ללא סוכר בכלל, וזה יוצא מתוק וטעים.

"בבוקר יש סלמון מבושל, ביצה וכבד קצוץ עם סלט ירקות טרי, וכמובן חמין: טשולנט עשוי מבקר, שעועית והרבה תפוחי אדמה. למי שמסוגל להכניס לפה משהו נוסף – יש רולדת הודו, וכמובן, פרות לקינוח.

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"מבחינתי הלא אובייקטיבית, נראה מדהים. אנחנו עורכים שולחן ביום שישי. אצלי אין בכלל חד פעמי. יש לי מפה מהממת ויקרה מאד שעלתה 250 יורו, ומגיעה עם סט מפיונים תואם. על השולחן אנחנו מניחים סט כלי כסף הכולל בקבוק ליין וכוסיות ליקר, צלחות פורצלן יוקרתיות וסט כלי זכוכית שקניתי פעם בפריז. אני מניחה על השולחן פרחים מלאכותיים בלבד, בגלל שבקיץ פרחים חיים מביאים אליהם זבובונים וחרקים, ואז יש בעיה עם האוכל.

"בעלי שר עם הילדים זמירות, והילדים בדרך כלל יושבים יפה סביב השולחן, אך בהחלט מידי פעם קמים ומסתובבים, ואנחנו זורמים. בכלל, הכל אצלנו זורם. זורמים עם הילדים, זורמים עם האורחים. רוצים לשמוע פרשת שבוע? זורמים. לא רוצים לספר את הפרשה? לא קרה כלום. זורמים. גם השולחן עצמו משתף פעולה אצלנו. הכל זורם, כולל בקבוקי השתייה והמשקה בכוסות, ותעיד הרצפה המבריקה שזורמת בשתיקה עם זרם המים או המיץ הזורם עליה בניחותא. קבלתי על עצמי לא להעיר הערות לילדים בשולחן שבת, והאווירה, בזכות זה, זורמת.

"פעם היה אצלנו זוג עם ילדים שהיה לפני הליכי גיור. כל הקהילה אימצה אותם בחום והם קיבלו מעל 200 הזמנות לאירוח בשבת. בעלי שאל אותי אם נוכל לארח אותם גם כן, ואני נבהלתי ואמרתי לו: 'זה יהיה חילול ה' גדול מאד'. הילדים לא תמיד יושבים סביב השולחן כמו חיילים אנגליים, אין אצלנו 100 סוגי סלטים והאוכל, אף על פי שהוא טעים, הוא לא 'מפוצץ'. בסוף הזמנתי אותם, ואחרי שבוע – הם בקשו לבוא שוב, ואחרי שבוע – שוב, ואני יודעת שיש להם מאות הזמנות. התקשרה אלי הרבנית ואמרה לי: שירהל'ה, הם לא מוכנים לוותר. הם רוצים לבוא רק אליכם. כשאני חושבת על זה לעומק, אני מגיעה למסקנה שאנחנו המשפחה היחידה שאצלה הילדים שלהם קפצו חופשי על הספות".

מהו החלק הכי אהוב עליך בשבת?

"הכי אהוב – תפילות בבית כנסת. אבל בינתיים זה חלום מתוק ודי רחוק. הילדים עדיין קטנים, ואין טעם לקחת אותם איתי כדי שיפריעו לשאר המתפללות. לפעמים אמא שלי מפנקת אותי ובאה לשמור על הילדים, וזה עונג שבת אמתי עבורי. אני הולכת לבית הכנסת, שואבת לתוכי את האווירה ואת הניגונים ונהנית. בימים טובים לפעמים אני לוקחת בחורה יהודייה ששומרת לי על הילדים, ובאמצע השבוע לוקחת אותה שוב לבייבי סיטר, וכך אני מבליעה לה את התשלום.

"חלק אהוב נוסף הוא להתארח שבת שלימה אצל הורי, ואז ביום שישי אנחנו הולכים אליהם, אף על פי שהם גרים קרוב, נשארים לשינה וחוגגים ביחד".

איך אתם מאהיבים את השבת על הילדים?

"אהבה זה דבר נרכש, אין כפתור שלוחצים עליו ואז יוצאת מתוכו אהבה. אני חושבת שאי אפשר שלא לאהוב את היום הזה, כשאבא ואמא יושבים ביחד עם הילדים, ממש נטו בשבילם, ולא ממהרים לשום מקום.

"אני גם מקפידה בכל כמה שבתות לקנות משהו לילדים לכבוד שבת, אם זה בגד נוסף, חגורה או סרט לראש וסיכה יפה, תכשיט לבת או נעליים נוספות לבן שיתאימו לבגד, כיפה חדשה או ספרים חדשים. הילדים מחכים מאד לשבת. אחרי הצהריים אנחנו יוצאים לטיול נחמד לשטאדט פארק, שזה גן העיר, ושם פוגשים את כל החברים. אף על פי שאנחנו גרים בעיר גויית, אני חייבת לציין שבשבת יש אווירה מיוחדת, ולפעמים זה ממש נראה כאילו אנחנו נמצאים ברחוב רבי עקיבא או בגאולה בירושלים. הרחובות מלאים בשטריימלך ובטליתות, ילדים בבגדי שבת מפוארים ואימהות מטיילות עם עגלות. אמרה לי פעם מכרה גויה בזה הלשון: 'אתם עם מיוחד ביותר, יום אחד בשבוע מתלבשים אצלכם כמו אצלנו בחתונות. כל הרחוב לובש חג בזכותכם'. אגב, זה לא נדיר אצלנו ללכת ברחוב כשפתאום זוג גויים עוצר ומברך ב"גוט שאבעס" חמים ומלא הערכה".

שבת בלתי נשכחת?

"שבת אחת זכינו לאורח בלתי צפוי ובלתי קרוא: סגן ראש העיר ואשתו. מעשה שהיה כך היה: ביום שני אחד הגעתי לעירייה כדי לסדר כמה מסמכים לא רציניים, ובמעלית יצרתי שיחה עם הפקידה שם. היא חקרה אותי על יהדות, על שבת ועל בכלל, וסיפרה לי לתומה שהיא ובעלה רוצים מאד לבוא ולהתארח אצל משפחה יהודית, כדי לראות ולחוות מה זה הדבר הזה שכולם מדברים עליו, והוא סעודות שבת משפחתיות. אמרתי לה בנימוס ובלי כוונה בכלל שהיא מוזמנת אלינו בחום, החלפנו כתובות וכל העניין פרח לי מהראש כשיצאתי מהבניין.

"שבת המלכה מגיעה, בעלי חוזר מהתפילה, הילדים משחקים בסלון, אלא מה? כל המשחקים פזורים ואני ישנה עמוק עמוק, ופתאום נשמעות דפיקות בדלת. בעלי ניגש לדלת ומגלה בני זוג בלבוש מהודר. הגבר עם תיק מנהלים ולאישה תחובות אוזניות באזניים. השניים קדים לשלום, ובלי להתבלבל – נכנסים פנימה. בעלי ניגש אליהם, שואל לשמם ולרצונם, והאישה אומרת: 'שירה נורא בקשה שנבוא לשבת', והבעל מוסיף: 'כל כך התחננה עד שלא היה לנו נעים לסרב!'.

"בעלי כבר מכיר אותי, הוא יודע שאני בלתי צפויה, לכן הוא הנהן והכניס אותם לסלון. מה שהם ראו שם... שולחן מפואר ומתוקתק – ורצפה מלאה בקליקס, קפלה, פליימוביל ולגו. הילדים שלי אוהבים לבנות עיר שלימה, לכן הם מוציאים את כל המשחקים מהארון ובונים עיר לתפארת, כולל גן חיות שלא מבייש את הספארי באפריקה, האישה, בנעלי עקב, כמעט התגלגלה.

"אחרי שהם חזו במחזה המפעים, הם נזכרו לשאול איפה אני. בעלי אמר להם שאני נחה אחרי עבודה קשה, ולפני הקידוש הוא יעיר אותי. הם השתגעו מזה, לא האמינו שבעלי כל כך עדין ומפרגן לי שינה. כשקמתי וניגשתי לסלון כמעט והתעלפתי. באמת!".

נראה לי שאני הייתי מתעלפת באמת, במקומך.

"תראי, מה אמרתי לך? אצלנו זורמים. בסוף היה מדהים. הם נהנו מהאוכל ומהילדים שישבו כמו נסיכים סביב השולחן, שאלו שאלות ופטפטו. זה יצא בשבת פרשת "לך לך", והילדים סיפרו על אברהם אבינו והניסיונות. היית צריכה לראות איך הם ישבו ובלעו בשקיקה. למחרת הם באו שוב, נהנו מהאוכל אבל בטשולנט לא נגעו. אויש, זה היה טוב. רוצה סיפור על מלווה מלכה?".

בטח!

"זה סיפור שקרה לאבא שלי, שיחי', שמקפיד מאד על סעודה רביעית. אצלנו בבית סעודת מלווה מלכה היא לא פחות מכובדת מכל סעודה אחרת. ההורים שלי עורכים שולחן, נוטלים ידיים ואוכלים ממש ארוחה חמה. שרים זמירות למוצאי שבת ואבא שלי מקפיד  לספר סיפור על הבעל שם טוב הקדוש. באנטוורפן, המצווה הזו לא תמיד קלה. יש שבתות שיוצאות ב-12 בלילה, עד שחוזרים מהתפילה ועד שמבדילים כבר לפנות בוקר, אבל אצל ההורים שלי אין חוכמות. על סעודת מלווה מלכה לא מוותרים.

"אבא שלי הוא איש עסקים גדול מאד, כך שיש לו לפעמים הזדמנויות שבאות ממש מהרגע להרגע. שבת אחת, מיד אחרי הבדלה הוא קיבל טלפון מהשותף שלו בפאריז שיעלה על המטוס שיוצא בעוד 40 דקות, כי יש הזדמנות שמגיעה אחת לכמה שנים, וצריך את החתימה שלו ואת האישור שלו על הרכישה. אם אבא שלי רוצה לתפוס את הטיסה עליו לצאת ממש עכשיו, אבל מה? סעודת מלווה מלכה!

"הוא לא יספיק ליטול ידיים, לאכול משהו, לשיר ועוד לברך. אבא שלי החליט שהוא לא נוסע, וזהו. השותף נכנס להיסטריה, ובצדק. מדובר בעסקה ענקית של מיליונים, מה פתאום לוותר עליה?! אבל אבא שלי נשאר חזק בדעתו שמצווה זו מצווה, ויש לו הזדמנות לקיים את 'ובכל מאודך', ממש ככה כפשוטו. הוא נשאר בבית, אכל מלווה מלכה והלך לישון שמח וטוב לב.

"ובינתיים, מישהו אחר כבר חטף את העסקה שעל פניו נראתה מפתה מאד. אבל כעבור חצי שנה, מה התברר? הכל התפוצץ בבום גדול וכל ההשקעה הזו ירדה לטמיון".

מתכון שבתי אהוב במיוחד

"אתן לך רוגעלך שחיתות, שנקראים כך כי הם פשוט מושחתים. מי שטועם מהם פעם אחת לא יכול להפסיק, כך שמי שחושבת על דיאטה – אני ממליצה לה לדחות את העניין.

רוגעלך שחיתות

לבצק: קילו קמח מנופה

2 כפות שמרים

3/4 כוס סוכר

2 ביצים

2 סוכר וניל

כפית מלח

כוס שמן

2 כוסות מים

למילוי: חלבה מגורדת (חבילה בינונית)

ממרח שוקולד, עדיף אגוזים

לציפוי: ביצה ושומשום.

לסירופ מתוק: כוס סוכר וחצי כוס מים

אופן ההכנה:

מעבדים את כל החומרים במיקסר לבצק, מכסים לשעה ומתפיחים. דופקים על הבצק, לשים שוב ומניחים להתפחה נוספת של חצי שעה. מחלקים את הבצק לחמישה כדורים על משטח מקומח, ומרדדים כל כדור לעיגול דק. על כל עיגול מורחים שכבה של ממרח השוקולד, מפזרים חלבה ומשאירים מרווח של 2 ס''מ מבסיס הבצק ללא מילוי. את העיגול חותכים לצורת משולש, וכל משולש מגלגלים מהבסיס עד לשפיץ, לצורת רוגעלה מושחת.

מניחים בתבנית ומשאירים לתפיחה של רבע שעה. מעל כל רוגלע מורחים ביצה ומפזרים שומשום. מכניסים לתנור שחומם ל-200 מעלות ואופים עד להזהבה. לא יותר!

בינתיים מכינים את הסירופ: מרתיחים ביחד כוס סוכר עם חצי כוס מים במשך 5 דקות, ומכבים את האש. מורחים על הרוגלע המוכן ברגע שהוא יוצא מהתנור.

בתאבון!

רוצים לספר לנו על שולחן השבת שלכם? כתבו אל support@htv.co.il ונחזור אליכם.