במקום מלחמת עולם – לחיצות ידיים וחיוכים למצלמות. מה המסר עבורינו?

עיני העולם היו נשואות השבוע אל מדינת סינגפור הקטנה שם עשו שני מנהיגים מוזרים ובלתי צפויים את הבלתי ייאמן.

לאחר חדשים של גידופים הדדיים, איומים במלחמה שבקלות עשויה היתה להיגרר למלחמה גרעינית או למלחמת עולם, לאחר תקופה של מתח בחלקו המזרחי של העולם כשהרודן הבלתי מעורער של צפון קוריאה מתגרה בנשיא המעצמה החזקה בעולם וזה משיב לו בסגנונו הבלתי דיפלומטי באיומים נוסח אירן, ארע הבלתי אפשרי - והם נפגשו לשיחת פיוס ופתיחת תהליך שלום לקראת ביטול החזון הגרעיני של צפון קוריאה. ולקראת סיום סכסוך עמוק בין הקוריאות ובין זו הצפונית - לארה"ב.

ימים יגידו מה באמת יקרה ואם התהליך יסתיים בפרס נובל - אבל עצם המפגש ומה שקדם לו בשבועות האחרונים נשמע עד לא מכבר הזוי לחלוטין.

מה אנחנו צריכים ללמוד מכך? הבה נתבונן בעקבות פרשיות השבוע.

אנו נמצאים בתחילת חודש תמוז שבו אירעו שני מאורעות נוראים בהיסטוריה של כלל ישראל. חטא העגל בי"ז תמוז, והתפתחות חטא המרגלים שבמשך כל חודש תמוז תרו את הארץ עד שנגמר הענין בתשעה באב בו נקבעה 'בכיה לדורות'.

בספרי חסידות מובאים דברי חז"ל בספר יצירה שהחדשים מכוונים כנגד י"ב כוחות וחודש תמוז כנגד 'כח הראיה' (לפי גירסת האריז"ל). בשני החטאים של חודש תמוז היה מעורב שיבוש וקלקול בכח הראיה וההסתכלות המעוותת היתה שורש הכשלון.

בחטא העגל היתה ההתחלה 'וירא העם כי בושש משה' ודברי חז"ל נאמר שהשטן הראה להם את דמות מיטתו של משה. ההיגררות אחרי אותה ראייה שהשטן רצה שיראו היא היתה השורש לכישלון.

גם בחטא המרגלים שנשלחו לראות את הארץ הכל נסוב סביב 'ראייה'. משה אמר להם 'וראיתם את הארץ מה היא' שלח י"ג י"ח). ואחר כך נאמר 'ויראום את פרי הארץ' (שם כ"ו). 'וגם ילידי הענק ראינו שם' (שם כ"ח). ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפילים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם' (שם ל"ג).

מדוע שלחו אנשים חשובים כל כך למשימת ריגול?

בענין שליחת המרגלים והתכלית שהתבקשה מהם אילו לא חטאו – רבה ההתלבטות. כמו כן אנו מוצאים שהקב"ה לא ציוה את משה אלא נתן לו את האפשרות 'שלח לך', השליחות מתייחסת למשה. מה הענין? ומדוע שלחו אנשים חשובים כל כך למשימת ריגול?

נביא בקיצור נמרץ א תמצית הרעיון שבספר 'שם משמואל' (מהאדמו"ר מסוכצ'וב) עם שינויים קלים. המרגלים היו צריכים לכבוש באופן רוחני את הארץ כהכנה לכיבוש הפיזי המתוכנן.  ראייתו של משה את הארץ היתה רבת משמעות ופעלה בה פעולה של כיבוש רוחני וגם שלוחיו – שליחי משה דייקא – אילו היו נאמנים למשלחם היה חל בהם הכלל ש'שלוחו כמותו' – והם יכלו לפעול את הכיבוש הרוחני בראייתם את הארץ. ואמנם כל זמן שהיתה דעתם מכוונת לדעתו הם אכן פעלו.

לדברי ה'שם משמואל', המוות ששלט בארץ ישראל בשעת ביקורם בה – לא היה רק כדי להסב את תשומת הלב  מהמרגלים, כי הרי 'הרבה דרכים למקום', אלא היתה כאן גם תופעה של מיתת הרשעים מכח סגולת הארץ להקיא את העבריינים מגלי עריות וכדו' זה התחיל כאשר הכח הרוחני השפיע וקדושת ארץ ישראל פעלה את פעולתה... כל זה התרחש בעקבות 'ראייתם של המרגלים' כל עוד שמרו על נאמנותם... ובכן המרגלים נשלחו לפעול פעולת ראייה טובה -  'וראיתם את הארץ', אולם מהרגע שלקחו את כח הראיה לעצמם והתנתקו מהראיה של משה – נתעוותה ראייתם.

זהו השיבוש השני בכח הראיה של חודש תמוז. לפניו כאמור היה השיבוש של 'וירא העם כי בושש משה' - הראיה של מראות השטן!

חטא קורח

גם טעותו של קורח, עליה אנו קוראים השבוע, התבססה על ראייה מוטעית. רש"י (ט"ז ז') מביא מדברי התנחומא: ו'קרח שפקח היה מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו... ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו', שמואל ששקול כנגד משה ואהרן... ולהלן: לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה... ומשה היה רואה... עכ"ל רש"י.

הראיה של אדם יכולה להשתבש מטעות... והיא עוד יותר יכולה להשתבש מאינטרסנטיות מ'נגיעה'... אבל כשרואים דברים לא נכון וממשיכים בעקבות אותה ראיה אפשר להגיע לשיבוש אחרי שיבוש. הדרך היחידה היא לבחון שוב ושוב את הדברים בביקורת עצמית ולא להישאר שבוי בקונספציה שלך.

היה אחד שניצל מתוך חבורתו של קרח. הכל יודעים את הסיפור באשתו של און בן פלת, שהצילה את בעלה מאותה חבורה של בעלי מחלוקת ובכך הצילה את חייו ואת משפחתו. עליה אמר שלמה המלך: 'חכמת נשים בנתה ביתה'.

ילקוט שמעוני מפרש את השם 'און בן פלת בן ראובן' - בן פלת שנעשו לו פלאות, בן ראובן - בן שראה והבין. אמר רב: און בן פלת אשתו הצילתו, אמרה לו 'מאי נפקא לך מינה - אם משה הרב אתה תלמידו ואם קורח הרב אתה תלמידו' לבסוף בפעולה מתוחכמת היא חילצה אותו מחבורת הרשע ומסופם המר... מסתבר שאון חשב שהוא נלחם מלחמת קודש לשם שמים ובאמת לא משנה לו מי יהיה הרב... אבל היא האירה לו את התמונה מחדש... וגם פתחה לו נתיב מילוט...

אשתו של און פתחה לו את העניים היא עצרה אותו לחשב מסלול מחדש ולא להמשיך עם הטעות. היא הראתה לו את התמונה במבט נכון! רגע, 'מאי נפקא מינה לך מינה' הרי אתה בכל מקרה לא תהיה הרב...

גם בחטא המרגלים – היתה התפכחות, אבל היא היתה רגע אחד מאוחר מדי... אחרי שכבר נגזרה הגזרה והעונש. אז הם אמרו 'הננו ועלינו...' אילו עם ישראל היו מנצלים את ההזדמנות לפתוח את העינים כשכלב בן יפונה עורר אותם... כשהוצג להם מבט אחר היו רואים גם צד שני ולא קובעים בהחלטיות ונצמדים לעמדה הראשונה ששמעו – היה הכל נראה אחרת.

לאדם יש נטיה להינעל על הגישה הישנה והקודמת שלו, מי שמצליח מדי פעם 'לחשב מסלול מחדש' יש לו הרבה יותר הזדמנויות בחיים. זה שכך חשבת אתמול ושלשום זו לא סיבה לא להתבונן מחדש.

זו היתה גם ההרגשה שלי ביחס למפגש של שני המנהיגים הבלתי צפויים שהתחילו השבוע תהליך היסטורי. ואם יגיע השלב לקבלת פרס נובל הוא מגיע להם על היכולת לחשב מסלול מחדש.