"חשבנו: למה שילדים ייחשפו לתכנים בעייתיים, בגלל שרוצים ללמד אותם אנגלית?"

מי מאתנו הישראלים לא רוצה שהילד שלו ירכוש את השפה האנגלית וישלוט בה היטב? כיום אנגלית היא לגמרי אינה מותרות. זו שפה שפותחת שערים לא רק בחו"ל, אלא גם בארץ.

אחד מהדברים שבכל זאת מונעים מהילדים שלנו את רכישת השפה זו העובדה שלא תמיד היא נלמדת בבית הספר בצורה החביבה עליהם. לעתים השיעורים הם קשים ומסורבלים, המבחנים מרגיזים, ההכתבות מתישות, והדרישות גבוהות. פלא שקשה למצוא ילדים שאוהבים ללמוד אנגלית?

את המשוואה הזו של 'אנגלית= קושי', החליטו שתי נשים כי ברצונן לשנות מהיסוד. מירי חורי ויסמין בוקעי התחילו להוביל כבר לפני כשבע שנים יוזמה מיוחדת של פרויקט בשם 'טוב לדעת' ללימוד השפה האנגלית. הפרויקט מציע אביזרים להמחשת השפה, משחקים וגם ספרוני קריאה.

המעניין הוא שהשותפות בין השתיים אינה דבר חדש, אלא היא החלה כבר בעודן צעירות.

"את ההיכרות הראשונה עשינו בכיתה י"א", מספרת מירי, "וכבר מאז היינו חברות טובות מאוד. המשכנו יחד בהמשך לסמינר אופקים, יסמין למדה עיצוב ואנגלית, אני למדתי הוראת מתמטיקה ועיצוב, וכבר אז  הגיע שיתוף הפעולה הראשון שלנו. זה היה כשיסמין הייתה צריכה להגיש פרויקט גמר - ספרון באנגלית, היא כתבה ואני איירתי לה. אני לא זוכרת במה עסק הספרון, אבל אני זוכרת שהיינו מאוד מרוצות ממנו".

יסמין: "הוא דווקא שמור אצלי עד היום".

שתיהן מדגישות כי מבחינתן זוהי זכות גדולה לעובד יחד על משהו שהן כל כך מאמינות בו.

"זה כיף גדול לעשות משהו שאת אוהבת, יחד עם שותפה שהיא גם חברה קרובה שלך", מבהירה מירי.

למען האנגלית

איך חשבתן על הרעיון של המחשת האנגלית?

"זה התחיל מתוך צורך", מסבירה יסמין, "הייתי מורה לאנגלית באזור הדרום ונתקלתי כל הזמן במחסור בחומרים. היו ספרי לימוד, אבל הם לא היו 'משלנו', והילדות שלמדו בבית יעקב נאלצו לקרוא תכנים שלא כל כך התאימו להן. תמיד שאלתי את עצמי: 'למה שבאנגלית יהיה מותר מה שבעברית אסור?' בינתיים, הזדמן לי להכיר עוד מורות לאנגלית מכל רחבי הארץ והבנתי שהחסר שקיים אצלי קיים גם אצלן. מצד שני, יש מורות שהצליחו לפתח בעצמן עזרים ושיטות, והן ביקשו להפיץ אותן החוצה,  מבלי שידעו איך".

יסמין גם מציינת למי שאינו יודע, כי להיות מורה לאנגלית זה אחד ממקצועות ההוראה המאתגרים ביותר. "מורה לאנגלית נתקלת באופן קבוע בקשיים וחסמים, ובנוסף, היא גם נאלצת להיות כל הזמן יצירתית, ממש סוג של גרפיקאית – ליצור אביזרי המחשה ומשחקים, וכל מיני כרטיסים ודברים חזרתיים. מורות לאנגלית מלמדות בדרך כלל הרבה כיתות, יש להן הרבה מאוד מבחנים ובחנים לבדוק, וכל הזמן עוקבים אחרי ההישגים שלהן. איך הן ימצאו בתוך זה גם את הזמן לגזור ולצייר וליצור אמצעי המחשה לילדות?" היא שואלת.

לתוך המקום הזה מספרת יסמין שהן נכנסו כאשר התחילו לייצר אביזרים שונים, כמו פוסטרים שמשמשים כקישוטים לחדרי האנגלית, קישוטי קיר ואביזרי המחשה מסוגים שונים, בהתאם לקטגוריות המילים החדשות שנלמדות באנגלית.

אבל זה עוד לא הכל, כי בנוסף לכך עמלות השתיים גם על פיתוח סדרה של ספרונים.

יסמין: "הספרונים הם חלום ישן שלי. כתלמידה הייתי תולעת ספרים וכשסיימתי לקרוא את הספרונים באנגלית ברמות הנמוכות, ביקשתי לקבל ספרים ברמה גבוהה יותר, אבל אז המורה עצרה אותי ואמרה שאין לה ספרונים שמתאימים לי, כי פשוט לא קיימים ספרונים כאלו עם מסרים שמתאימים לעולם הדתי והחרדי. אחרי שהפכתי בעצמי למורה דיברה אתי מורה שעובדת באולפנה ואמרה לי דברים ממש דומים. היא סיפרה לי בכאב רב על איך שהיא נאלצת להביא לתלמידותיה סיפורים ממש קשים לעיכול, עם תכנים בעייתיים. היא צריכה למחוק ולתלוש, ולנסות להתאים את הספרונים בדיעבד. אני עצמי חיפשתי ספרונים שיוכלו להתאים לתלמידותיי, אך הספרונים החרדיים שיצאו היו בדרך כלל חיוורים, בצבעי שחור-לבן, משמימים וממש לא מעוררים מוטיבציה לקרוא.

"הדברים האלו בדיוק גרמו לי ליזום בעצמי כתיבה של ספרונים כאלו. כמורה אני יכולה להגיד באופן חד משמעי – אין שום סיכוי ללמד ילד את השפה האנגלית, אם לא נותנים לו לקרוא. והמטרה היא לא רק לקרוא ולא רק שהתוכן יהיה כשר, אלא שהוא גם יותאם לגילו.

"במשך השנים", היא מוסיפה, "גיליתי דבר מעניין - ככל שילד מתקשה יותר באנגלית וחלש יותר במקצוע, כך יותר קשה לו לקבל את העובדה שמביאים לו ספרים באנגלית שמתאימים במקור לילדים צעירים מגילו. תלמידה בכיתה ח' שלומדת בהקבצה נמוכה ומקבלת ספרון שמתאים מבחינת העלילה שבו לכיתה ג', נעלבת ולא מסכימה לקרוא. המטרה צריכה להיות לייצר ספרונים עם תוכן שמתאים לגיל, למרות שמבחינת הרמה של האנגלית – היא תהיה נמוכה יותר. זה היה האתגר הגדול שלנו".

ומירי מוסיפה: "לי אישית היה חשוב לאורך כל  הדרך גם להכניס תכנים של ערכים. ככה שהתלמידים לא רק ילמדו אנגלית, אלא ירכשו גם ערכים על הדרך. זה מה שהוביל אותנו לכך שסיפור אחד יעסוק בילדה על כיסא גלגלים שנתנו לה לרקוד ולשיר על במה, סיפור נוסף עוסק בילד עם אלרגיה קשה לבוטנים, וככה עשינו מאמצים שכל הספרים יכילו תוכן איכותי, עם ערכים מוספים מעניינים ומחזקים".

אגב, שתיהן גם מציינות כי בשונה מהמורות שמקפידות על כך שכל סיפור יילמד היטב והתלמידים ידעו לדקלם אותו בעל פה, לדעתן כדאי להגיע למצב בו קוראים 'כמות' של ספרים ופחות שמים דגש על העמקה בכל ספר. "ככה השפה האנגלית הופכת להיות נחמדה יותר, לומדים לקשקש איתה, ליהנות ממנה, כמו שנהנים כשקוראים קומיקס. המטרה שלנו זה להפוך את הקריאה למשהו קליל וזורם, שלא צריך להתאמץ במיוחד כדי להצליח בו".

תגידו אין ביניכן חילוקי דעות?

מירי: "ברור שיש חילוקי דעות, אבל זה לא פוגע בחברות שלנו. אנחנו משתדלות ללמוד זו מזו, להחכים, וכן, לפעמים גם קצת מתווכחות. אני חושבת שזו זכות שלא מובנת מאליה – להיות שותפה של החברה הכי טובה שלך".

יסמין: "מכיוון שאנחנו ביחד כבר כל כך הרבה שנים אנחנו לא צריכות לדבר באריכות על כל דבר.  מספיק שנאמר כמה מילים וכבר כל אחת מאתנו תדע מה השנייה חושבת ומה היא מרגישה. וזה שחוות הדעת שלנו לפעמים שונה? אני לא רואה בעיה עם זה. תמיד צריך שתי דעות, וזה עוזר רק להשביח".

לא לחרדים בלבד

הסיפוק הגדול שלהן, מגיע דווקא הודות לעובדה שבשנים האחרונות הן מגלות כי גם מגזרים שאינם שומרי מצוות מתעניינים בחומרים שלהן.

"זה מדהים, כי דווקא יש להם חומרים משלהם, אבל מגיעים אלינו שוב ושוב בתי ספר ממלכתיים וספריות כלליות שאומרים לנו שהם נהנים לראות חומר איכותי וטוב, ולרגע לא מפריע להם שהיוצרות הן חרדיות ושהדמויות בספרים מותאמות למגזר החרדי", מספרת יסמין.

"פנתה אלינו פעם מורה מקיבוץ", נזכרת מירי, "שאלתי אותה מה אופי הקיבוץ, והיא השיבה לי: 'תראי, אוכלים פה חזיר...' אבל לבסוף היא חזרה וקנתה כמות נוספת של ספרים. שאלתי אותה בסקרנות אם לא מפריע לה שהילדים עם כיפות וציציות, והיא השיבה שלא. היא לא רואה בכך שום בעיה. מורה אחרת אמרה לי: 'למה לא? שתהיה קצת אפליה מתקנת. הרי בספרים החילוניים אף פעם לא מראים ילד דתי, אז עכשיו זו הזדמנות...'

האמת היא שבמשך כל השנים זכור לי רק בית ספר אחד, מתוך מאות בתי ספר, שהחזיר את החומרים, אחרי שהוא טען שהם לא מתאימים לסגנון של התלמידים שלו. בכל פעם מחדש אנחנו מתרגשות לראות איך שלרגע לא כיוונו לשם, אבל זכינו גם לקדש שם שמיים בזכות החומרים שלנו, וזה סיפוק עצום".

לרכישה בהידברות שופס, לחצו כאן.