המצעד: לא תאמינו איך בנו אותם!

גשר מיו, צרפת

אם מתחשק לכם לטוס ממש נמוך, או לחילופין, לגעת בעננים מהמכונית, אתם חייבים לבקר בגשר הזה. הפרויקט השאפתני הזה, שלחלוטין לא נועד לאלו שסובלים מפחד גבהים, יחגוג בשנה הקרובה חמש עשרה שנים לבנייתו. הגשר, שעובר מעל נהר הטארן בהרי מאסיף סנטרל שבדרום צרפת, מתנשא לגובה של 270 מטר, כשעמוד התמיכה הגבוה ביותר שלו מגיע ל-340 מטר – מה שהופך אותו לגשר הגבוה בעולם. כמעט פי שניים מהגשר האוסטרי שהחזיק קודם בתואר.

גשר מיו מורכב משמונה מקטעי כביש על קורות פלדה, שנתמכים בידי שבעה עמודי בטון גבוהים. מקטעי הכביש שוקלים ביחד 36,000 טון, אורכם הכולל הוא 2,460 מטר, רוחבם 32 מטר ועומקם 4.2 מטר. בניית הגשר היא אחד מהפרויקטים המורכבים בהסטורייה. אחד האתגרים בבנייתו היה הצורך להרכיב את הסיפון על עמודים תומכים בגובה חסר תקדים. בגלל משקלו העצום, 36 אלף טונה, החלקתו של הסיפון על העמודים איימה להפעיל עליהם לחץ רב מדי ולמוטט אותם. כדי לפתור את הבעיה נבנו בוכנות הידראוליות מודרכות ג'י.פי.אס, שדחפו את הסיפון בקצב של 1.5 ס"מ בדקה. מלאכת ההחלקה הזאת למקום לבדה נמשכה 15 חודשים.

עלות בניית הגשר נאמדה ב-394 מיליון אירו, לא כולל בניית כניסות אגרה 6 ק"מ צפונית לגשר, בעלות נוספת של 20 מיליון אירו. כל הפרויקט דרש 127,000 מטר מעוקב של בטון, 19,000 טון של פלדה עבור הבטון המזוין ו-5,000 טון של בטון דחוס עבור הכבלים. בניית הגשר נחשבת למבצע הנדסי-אזרחי מהמורכבים שהתבצעו במאה העשרים ובמהלך הבניה, הפך הגשר אבן שואבת לתיירים בשל היקפו האדיר ומורכבותן של העבודות. למעשה, עד היום מתבצעים במקום סיורים מאורגנים ליחידים ולקבוצות. חברת אייפאז' הצרפתית שבנתה את הגשר מימנה את הבנייה בתמורה לזיכיון לגבות אגרה למשך 75 שנה, עד שנת 2080, בהסתייגות הקלה לפיה אם הזיכיון רווחי מאוד, הממשלה הצרפתית יכולה להשתלט עליו כבר ב-2044.

האצטדיון הלאומי בייג'ינג

האצטדיון הלאומי בייג'ינג נבנה בפארק האולימפי של בייג'ינג, לכבוד האולימיפאדה שהתקיימה במקום. הוא מכיל 91,000 מקומות ישיבה, וזכה לכינוי "קן לציפור" בשל הארכיטקטורה המיוחדת שלו. עלותו הסופית נאמדת בסכום הצנוע של 4 מיליארד יואן, 500 מיליון דולר אם תמירו אותם למטבע הנפוץ בעולם.

המבנה המעניין הזה הצית את דמיונם של הצופים, והם זנחו את שמו הרשמי והחלו לכנותו "קן הציפור". זאת משום שבמבט מרחוק, בשל צורתו האובאלית והקורות שכאילו הונחו זו על גבי זו בצורה מקרית מתוך גחמה של פסל, הפלדה מאבדת ממשקלה ונראית כמו זרדים רכים שסודרו על ידי ציפור ענק.

מאיץ החלקיקים בז'נבה

מאיץ החלקיקים הגדול שבקרבת ז'נבה הוא המכונה הגדולה בהיסטוריה, ואולי גם המורכבת ביותר. המחקר במאיץ, בו משתתפים אלפים רבים של מדענים מרחבי העולם, החל לפני יותר משש שנים, לאחר שמדינות אירופה השקיעו למעלה מעשרה מיליארד דולר בבנייתו.

במנהרה הטבעתית של המכונה האדירה הזאת, הממוקמת כמאה מטרים מתחת לאדמת שווייץ וצרפת, מואצים כיום פרוטונים זה לקראת זה במטרה ליצור התנגשויות ברמת אנרגיה חסרת תקדים של 8 טריליון אלקטרון-וולט – פי ארבעה מהשיא שהחזיק במשך שנים רבות מאיץ הטווטרון האמריקאי.

בניית המאיץ היא הפרויקט הגדול ביותר בתולדות הפיזיקה מבחינת מספר הפיזיקאים שהשתתפו בו והוא שני רק לתוכניות החלל מבחינת ההשקעה הכספית. בבנייתו, ובבניית הגלאים הנלווים, השתתפו יותר מ-5,000 פיזיקאים מיותר מ-40 מדינות, ויחד איתם עבדו על הפרויקט אלפי מהנדסים וטכנאים. עלותו ‏הכוללת מוערכת בלמעלה מ-5 מיליארד אירו.

מעלית ביילונג, סין

מעלית ביילונג שזכתה לכינוי המרשים "מעלית מאה הדרקונים", ממוקמת על צלע הר אווטר הגבוה בשמורת דג'נג'יאג'י שבסין. אם אתם מאלו שמטפסים לקומה הרביעית בבניין אפילו כשיש מעלית, לא כדאי לכם להתקרב לאזור. המעלית החיצונית הגבוהה בעולם תשגר אתכם לפסגה בגובה 330 מטרים בתוך רגעים ספורים.

בנייתה של המעלית, שנחצבה באבן ועשויה כולה מזכוכית, החלה בשנת 1999. היא נפתחה לציבור הרחב כשלוש שנים לאחר מכן, אולם הפעלתה זכתה לביקורות מצד ארגוני איכות הסביבה, בשל טענות לפגיעה בשמורה, ולכן היא נסגרה למשך עשרה חודשים. מעלית זו ממוקמת על צדי הצוק בגובה של 335 מטר מעל פני האדמה. מהירות קרון המעלית היא 3 מטר לשנייה, והנסיעה אורכת דקה וחמישים ושמונה שניות. כל קרון נושא 46 נוסעים. שלושת הקרונות משנעים 1380 אנשים בשעה. נתונים אלו זיכו את מעלית ביילונג בשלושה שיאי גינס.

סכר שלושת הערוצים, סין

"סכר שלושת הערוצים" שעל גדות נהר היאנגצה הסיני הוא הפרויקט הגדול ביותר בהיסטוריה הסינית מאז בניית החומה הגדולה. בעצם, מדובר בפרויקט הבנייה הגדול בהיסטוריה האנושית כולה. על מלאכת הקמתו עמלו יותר מ־40 אלף פועלים, הקמתו תבעה את פינויים של מיליון תושבים, הוא עלה 22 מיליארד דולר, והוא גדול פי חמישה מסכר הובר המפורסם בארצות הברית. בנייתו החלה ב־1994 והסתיימה ב־2006, וכשהושלם, נמתח קיר הסכר לאורך 2,335 מטר והתנשא לגובה של 185 מטר. לשם השוואה, הוא ארוך כמו גשר הזהב בסן פרנסיסקו וגבוה ממנו פי שניים. מאגר המים שהוא אוצר מכיל כמעט 40 מיליארד קוב של מים, פי עשרה מנפחה של הכנרת.

השלב הראשון בעבודה על הסכר היה לייבש את השטח שעליו הוא יוקם. לשם כך נחפרה תעלה מאסיבית שהטתה את אפיקו של היאנגצה לשש שנות העבודה הראשונות. כמות הדינמיט ששימשה לחציבת האפיק האלטרנטיבי היתה שוות ערך ל־20 פצצות אטום כמו זו שהופלה על הירושימה. כדי להקים את קיר הבטון הראשי, שאליו נשפכו 30 מיליון מטר מעוקב של בטון, נבנו במיוחד העגורנים הגדולים בעולם. את מלאכת התמיכה בכל הבטון הזה מבצעים 463 אלף טונות של פלדה, שהיתה מספיקה לבניית 63 מגדלי אייפל.

האתגר הכי גדול למתכנני המבנה היה מיקומו של הסכר במרכזו של אזור הידוע כרגיש לרעידות אדמה. אם אחת מהן תחריב את הסכר, הוא יחולל אסון סביבתי בקנה מידה חסר תקדים. כדי למנוע זאת, שולבה בסכר הטכנולוגיה המתקדמת ביותר לייצוב בניינים מאסיביים, אלא שהסינים לא שיערו מה מסוגל מאגר המים עצמו לחולל. משקלו האדיר לוחץ על הלוחות הטקטוניים, ומאז הקמתו נרשמו באזור פי 30 יותר רעידות אדמה. לעת עתה, הטכנולוגיה הסינית עומדת במבחן, אבל מומחים מרחבי העולם צופים כי הפרויקט הזה ייאלץ להתמודד עם רעידות אדמה בעוצמות שלהן המתכננים לא התכוננו.

איי התמרים, דובאי

זהו ללא ספק הפרויקט המגלומני ביותר שהיה אי פעם. שלושה איים מלאכותיים שממוקמים בחופיה של העיר דובאי, ומעוצבים בצורת דקל חינני, לא פחות ולא יותר. האיים נועדו להגדיל את אורך החוף של העיר בכ-520 קילומטר, ולשם כך מעוצבים בצורת עצי תמר. מסביב לכל אי הוקמה סוללת אבנים וחול, המשמשת כשובר גלים, שנועדה להגן מפני סחיפה וסחף של זרימת הים. בסוללה ארבעה פתחים וזאת על מנת למנוע מצב של מים עומדים ומעופשים.

 הקמתו של אי התמרים הראשון, בשם ג'ומרה, החלה ב-2001, וב-2006 החל אכלוסו. האי השני, ג'בל עלי, שהקמתו החלה ב-2002, אוכלס ב-2010, ובנייתו של האי השלישי והגדול מכולם החלה ב-2004, והיא היתה צפויה להסתיים ב-2015, אך הבנייה התעכבה, ונכון להיום עדיין לא הסתיימה. קוטרו של האי הקטן ביותר, ג'ומרה, נע בין חמישה לשישה קילומטר והוא ממוקם כעשרה קילומטר מאי מלאכותי אחר שעליו ממוקם מלון בורג' אל-ערב. ממדיו המתוכננים של האי הגדול ביותר, דיירה, צפויים להיות באורך של 12.5 קילומטר ורוחב של שמונה וחצי קילומטרים.

המשבר הפיננסי שהיכה בדובאי ב-2009 גרם לביטול חלק מהתכניות השאפתניות, ביניהן בניית ארבעה פארקי שעשועים. עם זאת, נפתחו כמה בתי מלון חמישה כוכבים, ביניהם אטלנטיס דה פאלם, שמכיל למעלה מ-1,500 חדרים, 18 מסעדות ופארק מים.

גשר הפנינה, יפן

גשר אקאשי קייאקו הוא גשר תלוי ביפן, החוצה את מיצר אקשי ומחבר בין העיר קובה לבין האי אוואג'י, כחלק מן הכביש המהיר הונשו-שיקוקו. זהו הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם נכון לשנת 2018. תהליך הבנייה שלו מהווה ציון דרך בבניית גשרים בפרט ובהנדסה אזרחית בכלל.

הגשר בנוי משלושה מפתחים. רוחבו של המפתח המרכזי 1,991 מטר, ורוחב כל אחד משני האחרים הוא 960 מטר. אורכו הכולל של הגשר הוא 3,911 מטר. רוחב המפתח המרכזי היה בתחילה 1,990 מטר בלבד, אבל הוא גדל במטר שלם בעת רעידת האדמה שהתחוללה בעיר קובה, ב-17 בינואר 1995. מוקד רעידת האדמה עבר בין שני העמודים התומכים בגשר. כל עמוד בגשר בנוי כאגד כפול ניצבים המאפשר לו לעמוד ברוחות במהירות של 286 קמ"ש, רעידות אדמה עד לעוצמה 8.6 בסולם ריכטר וזרמי ים חזקים. בגשר מותקנת מטוטלת הפועלת בתדר התהודה של הגשר כדי לשכך כוחות המופעלים עליו. גובהם של שני העמודים המרכזיים בגשר הוא 298 מטר מעל פני הים וכל אחד מהם ניצב על יסוד שגובהו 67 מטר וקוטרו 80 מטר. מחירו הכולל של הגשר מוערך ב-500 מיליארד ין יפני, שהם כחמישה מיליארד דולר אמריקאי.